שדה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקלדה) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| (20 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שדה''' הוא | [[קובץ:שדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | ||
== | '''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם|גשמים]]. | ||
== | בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח|שלוש|קליפות הטמאות}}'. | ||
==מצוות השדה== | |||
מכיוון שהשדה הוא מקום גידול תבואה וכיוצא בזה, כרוכות במקום זה מצוות שונות, כמו למשל: | |||
*'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'. | |||
*איסור [[כלאים]], הן ב[[כלאי הכרם]], והן בשאר סוגי הזרעים (אלא שבכלאי הכרם הגידולים אסורים בהנאה). | |||
*האיסור לקצור קודם הבאת [[קרבן העומר]]. | |||
*החובה להותיר [[פאה (מצווה)|פאה]] בשדה - להותיר חלק מהתבואה לא קצורה עבור ה[[עניים]]. | |||
*האיסור לשוב לקחת '[[לקט ושכחה]]' - באם הוא שכח לקצור, או שנפלו לו שניים או שלושה שיבולים או עומרים. | |||
כמו כן, שאר המצוות הכרוכות בתבואה ובפירות, הינן מסתעפות מגידולי השדה. | |||
==מקום זריעת המצוות== | |||
ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה|שם=חי|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה]], [[תש"ל]].}}. | |||
אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות [[דירה בתחתונים]], לכן הקב"ה שלח את [[אדם הראשון]] מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה{{הערה|שם=חי}}. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"{{הערה|[[פרשת וישב]] לז, ז.}} - ש[[השבטים|בני]] [[יעקב]] היו עסוקים ב[[עבודת הבירורים]], לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק ל[[עבודת ה']]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). [[תורה אור]] [[פרשת וישב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27c.htm עמ' כז, ג ואילך].}}. | |||
וממשיך הזהר{{הערה|שם קכב, ב.}} ואומר, ש'מלך' זה "אשה יראת ה'"{{הערה|[[ספר משלי]] לא, ל.}}, ו'לשדה נעבד' זו "אשה זרה"{{הערה|[[ספר משלי]] ז, ה.}}, והיינו, שזהו מכיוון ש"אית {{כתב קטן|(יש)}} שדה ואית שדה" - שכשם שישנה שדה שבה שורה הקדושה, כך ישנה שדה שבה נמצא כל עניין של [[קליפות]], [[רע]] ו[[מוות]]. והמשכתו של המלך אל השדה, תלוי במעשיהם של התחתונים. | |||
שדה זו של ה[[לעומת זה]] היא מקום מושבו של [[עשיו]] המכונה{{הערה|[[פרשת תולדות]] כה, כז.}} "איש שדה". שם זה הוא גם כינוי ל[[סטרא אחרא]]. ומובא ב[[כתר שם טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/313&search=%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%A9%D7%93%D7%94 הוספות ע' שיג]}}, ש[[הבעל שם טוב]] היה "איש שדה". וה[[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר זאת: [[הבעל שם טוב]] לקח על עצמו, והצליח לתקן את הבירורים והניצוצות של ה"איש שדה", כולם יודעים מי נקרא "איש שדה", שהוא המקטרג על עם ישראל, וממנו באות כל הגזירות על בני ישראל. | |||
===שדה ושקר=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[חקל תפוחין קדישין]]}} | |||
בשער הכוונות ל[[אריז"ל]]{{הערה|קבלת שבת.}} מדובר על כך שבליל שבת מאירה הדרגה של [[חקל תפוחין קדישין]], ומבואר גם החילוק בין שני השדות של [[קדושה]] ושל ה[[לעומת זה]]: | |||
המילה 'שדה' היא משל ל[[שכינה]] כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], ל[[עולם האצילות]] הנקרא עולם ה[[אמת]]; לעומת זאת, הכינוי שדה במשמעותו השנייה היא, ה[[שכינה]] כפי שמלובשת ב[[קליפות]] להחיותם בהיותה ב{{קס|גלות|השכינה}} בתוכם, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]]. וההתעלמות היא בצורה כזאת: האות [[ק (אות)|ק]] שלה יש רגל היורדת מתחת לשורה, ועליה נאמר "רגליה יורדות מות" - ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד (אות)|ד]] שהיא ביטול מלשון דלות. וה[[ר (אות)|ר]] המורה על גילוי ה[[שכינה]] הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה (אות)|ה]] המורה על העדר הגילוי, כמו אשה מעוברת. | |||
==המלך בשדה== | |||
{{ערך מורחב|המלך בשדה}} | {{ערך מורחב|המלך בשדה}} | ||
[[קובץ:מלך בשדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור הממחיש את ביאתו של המלך בשדה]] | [[קובץ:מלך בשדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור הממחיש את ביאתו של המלך בשדה]] | ||
| שורה 8: | שורה 34: | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל ב[[חודש אלול]] יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | ||
בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | ||
==ברייתא ומשנה== | ==ברייתא ומשנה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברייתא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברייתא]]}} | ||
המשנה נקרא עיר והברייתא היא | המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור, חיי שרה, יז, ב]}}. | ||
===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין=== | ===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין=== | ||
איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה מים ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה אשר למטר השמים תשתה מים יותר מבית השלחין{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}. | איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צומח]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:15, 3 במרץ 2021
שדה הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה ממדבר שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי הגשמים.
בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'מדבר' שהוא מקום ה'קליפות הטמאות'.
מצוות השדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיוון שהשדה הוא מקום גידול תבואה וכיוצא בזה, כרוכות במקום זה מצוות שונות, כמו למשל:
- 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'.
- איסור כלאים, הן בכלאי הכרם, והן בשאר סוגי הזרעים (אלא שבכלאי הכרם הגידולים אסורים בהנאה).
- האיסור לקצור קודם הבאת קרבן העומר.
- החובה להותיר פאה בשדה - להותיר חלק מהתבואה לא קצורה עבור העניים.
- האיסור לשוב לקחת 'לקט ושכחה' - באם הוא שכח לקצור, או שנפלו לו שניים או שלושה שיבולים או עומרים.
כמו כן, שאר המצוות הכרוכות בתבואה ובפירות, הינן מסתעפות מגידולי השדה.
מקום זריעת המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזהר מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא ספירת המלכות שקשורה עם האשה, וכן היא גם נקראת 'חקל תפוחין קדישין'. וכן כתוב[1] בנוגע לפסוק[2] "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה הקדוש ברוך הוא, ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, גן עדן, וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע לגן עדן, ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי אור אין סוף 'נעבד' ונמשך ל'שדה'[3].
אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות דירה בתחתונים, לכן הקב"ה שלח את אדם הראשון מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה[3]. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"[4] - שבני יעקב היו עסוקים בעבודת הבירורים, לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק לעבודת ה'[5].
וממשיך הזהר[6] ואומר, ש'מלך' זה "אשה יראת ה'"[7], ו'לשדה נעבד' זו "אשה זרה"[8], והיינו, שזהו מכיוון ש"אית (יש) שדה ואית שדה" - שכשם שישנה שדה שבה שורה הקדושה, כך ישנה שדה שבה נמצא כל עניין של קליפות, רע ומוות. והמשכתו של המלך אל השדה, תלוי במעשיהם של התחתונים.
שדה זו של הלעומת זה היא מקום מושבו של עשיו המכונה[9] "איש שדה". שם זה הוא גם כינוי לסטרא אחרא. ומובא בכתר שם טוב[10], שהבעל שם טוב היה "איש שדה". והאדמו"ר הצמח צדק הסביר זאת: הבעל שם טוב לקח על עצמו, והצליח לתקן את הבירורים והניצוצות של ה"איש שדה", כולם יודעים מי נקרא "איש שדה", שהוא המקטרג על עם ישראל, וממנו באות כל הגזירות על בני ישראל.
שדה ושקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חקל תפוחין קדישין |
בשער הכוונות לאריז"ל[11] מדובר על כך שבליל שבת מאירה הדרגה של חקל תפוחין קדישין, ומבואר גם החילוק בין שני השדות של קדושה ושל הלעומת זה:
המילה 'שדה' היא משל לשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות בי"ע הנקראים עולמות השקר, לעולם האצילות הנקרא עולם האמת; לעומת זאת, הכינוי שדה במשמעותו השנייה היא, השכינה כפי שמלובשת בקליפות להחיותם בהיותה בגלות בתוכם, ואז היא מתעלמת באותיות שקר. וההתעלמות היא בצורה כזאת: האות ק שלה יש רגל היורדת מתחת לשורה, ועליה נאמר "רגליה יורדות מות" - ההתפשטות למקום השקר, נהפכת לד שהיא ביטול מלשון דלות. והר המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך לה המורה על העדר הגילוי, כמו אשה מעוברת.
המלך בשדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – המלך בשדה |
המלך בשדה הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד אדמו"ר הזקן האומר שבחודש אלול, הקב"ה נמשל למלך בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם.
בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי חודש תשרי המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלהאדמו"ר הזקן לקוטי תורה וזה לשונו.
..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה..
— לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.
בריבוי מאמרים ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו.
ברייתא ומשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ברייתא |
המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך[12].
שדה בית הבעל ושדה בית השלחין[עריכה | עריכת קוד מקור]
איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה מים ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה מים יותר מבית השלחין[13].
הערות שוליים
- ↑ ריש פרשת חיי שרה קכב, א.
- ↑ מגילת קהלת ה, ח.
- ↑ 3.0 3.1 מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה], תש"ל.
- ↑ פרשת וישב לז, ז.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). תורה אור פרשת וישב עמ' כז, ג ואילך.
- ↑ שם קכב, ב.
- ↑ ספר משלי לא, ל.
- ↑ ספר משלי ז, ה.
- ↑ פרשת תולדות כה, כז.
- ↑ הוספות ע' שיג
- ↑ קבלת שבת.
- ↑ תורה אור, חיי שרה, יז, ב
- ↑ ספר הזכרונות ח"א ע' 345.