ליקוטי אמרים - פרק כ"ו – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־""
שי מלך (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ו''' של [[ספר התניא]] עוסק בצורך ב[[עבודת ה']] ב[[שמחה]]. מבואר שכמו שבניצחון גשמי אין יכול לנצח אם הוא בעצלות וכבדות, כך הוא בנצחון היצר, שיש צורך ב[[שמחה]] על מנת לנצחו.
'''פרק כ"ו - עצות להנצל מעצבות הנובעת מ"מילי דשמיא" או "מילי דעלמא"'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
מתחילת התניא עד כאן{{הערה|ביתר פירוט: עד פרק י"ב הוסבר שכל אחד צריך לשאוף להיות "בינוני" (והוסברה דרגה זו בעבודת ה'), בפרקים י"ג-ט"ו הוסברה ההכנה הנפשית המוכרחת לפני שניגשים לעבוד את ה', ובפרקים ט"ז-כ"ה הוסברו שתי דרכים בעבודה עצמה: למי שדעתו יפה ולמי שדעתו קצרה.}} למדנו שאכן קרוב מאד באמת לכל אחד ואחת לעבוד את ה'. מדוע אם כן, לפועל, כל כך קשה לנו? כי אדם עצוב לא יכול לכבוש את יצרו. בפרקים הבאים{{הערה|פרקים כ"ו-ל'.}} נותן הרבי [[:תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד|עצות כיצד להפטר מעצבות בכל מצב ומכל סיבה אפשרית]].
בפרק זה הן עצות לשני מצבים כלליים: כאשר הסיבה אינה אמיתית{{הערה|עצבות הנובעת מבעיות גשמיות, ומוסבר מדוע אינה אמיתית אלא רק עצת היצר.}} וכאשר היא אמיתית{{הערה|עצבות הנובעת מכך שעשה עבירות.}}.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 8: שורה 17:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
לפני ההסבר יש לשלול טעות בהבנת פסוק במשלי "בכל עצב יהיה מותר" (יתרון ומעלה). המעלה אינה בעצב עצמו אלא בשמחה שנגרמת ממנו{{הערה|ובפרק ל"א יסביר עוד, שהפסוק מדבר ב"מרירות" ולא בעצבות.}}.


* לגבי עצבות "ממילי דעלמא", מסביר אדמו"ר הזקן, שחסרון גשמי אינו סיבה אמיתית לעצב מכיוון שאין רע יורד מלמעלה. גם הדברים שנראים רעים - טובים הם, ונראים רעים רק משום שלגודל מעלתם לא יכול טובם להתגלות בעולם הזה. באמונה פשוטה זו אפשר לקבל הכל בשמחה, והמאמין יזכה לעתיד לבוא להתגלות דרגה זו.


* אך לגבי עצבות "ממילי דשמיא" מובן, שדאגה על עבירות שעשה היא אכן סיבה אמיתית לעצב. אך מאחר ועבודת ה' חייבת להיות בשמחה צריך האדם לדחות דאגות אלו{{הערה|ולא חס ושלום להעסיק בהן את מחשבתו לא בשעת התפילה, לא בשעת הלימוד ואפילו לא באמצע יום העסקים.}}, ולקבוע בצורה מתוכננת זמן מתאים לעסוק בתשובה{{הערה|ובאגרת התשובה פרקים ו'-ז' מוסבר באריכות שהזמן הראוי לכל אדם הוא תיקון חצות, וכן מוסבר שם אופן ההתבוננות.}}.
==ייחודיות הפרק==
בשל תוכן הפרק העוסק במעלת עבודת השם מתוך [[שמחה]], המהווה את אחד המאפיינים הבולטים ב[[דרכי החסידות]], יש לפרק זה יחס מיוחד בין החסידים, שבא לידי ביטוי גם בהוראות פרטיות שנתן הרבי לאישים שונים{{הערה|1=ראו לדוגמה הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: '''[jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[שמחה]]
*[[שמחה]]
*[[עצבות]]
*[[עלמא דאתכסייא]]
*[[עלמא דאתגלייא]]
== קישורים חיצוניים ==


* [https://abc770.org/article_node_2469/ ביאור לפרק כ"ו בתניא מתוך פניני התניא] באתר {{חב"ד אור אין סוף}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]