אוהל מועד (בנפש): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|אינה כתוב בסגנון אנציקלופדי}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | ||
נאמר בתורה: " | |||
נאמר בתורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודייקו בזה רבותינו "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת ה[[שכינה]] במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה. | |||
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | ||
ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת | ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי [[עצמותו]] של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת ב[[עצמותו]] של הקב"ה. | ||
כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
בחינה זו - [[יחידה שבנפש]] - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. | בחינה זו - [[יחידה שבנפש]] - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. | ||
וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל [[נפש]] מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד [[אור אין סוף]] | וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל [[נפש]] מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא למטה השורה ומתגלה בנפש האדם נקרא בשם אהל מועד שבנפש, כי ה' נועד ומתיחד עם כל אחד מישראל - בנשמתו, ועל-ידה נמשך גם לנפשו הטבעית וגופו הגשמי. | ||
אלא ש"ונועדתי" הן [[אותיות]]"ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, ש[[משפיע]] דעת והתקשרות לה' אין סוף ב"ה, בכל אחד ואחת מישראל. | אלא ש"ונועדתי" הן [[אותיות]] "ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, ש[[משפיע]] דעת והתקשרות לה' אין סוף ב"ה, בכל אחד ואחת מישראל. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
לקוטי תורה ויקרא ב ע"א. [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז 472. תניא פמ"ב. | לקוטי תורה ויקרא ב ע"א. [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז 472. [[תניא]] פמ"ב. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש אלוקית]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:33, 12 בנובמבר 2023
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אינה כתוב בסגנון אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נאמר בתורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודייקו בזה רבותינו "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת השכינה במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה.
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "עזרה", "קודש" ו"קודש הקודשים".
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו קורבנות. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד ארון הברית שבו הלוחות - תורה.
ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של משה רבינו, כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת בעצמותו של הקב"ה.
כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת יחידה שבנפש.
בחינה זו - יחידה שבנפש - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר בספר התניא - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו הביטול העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית.
וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל נפש מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד אור אין סוף ברוך הוא למטה השורה ומתגלה בנפש האדם נקרא בשם אהל מועד שבנפש, כי ה' נועד ומתיחד עם כל אחד מישראל - בנשמתו, ועל-ידה נמשך גם לנפשו הטבעית וגופו הגשמי.
אלא ש"ונועדתי" הן אותיות "ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, שמשפיע דעת והתקשרות לה' אין סוף ב"ה, בכל אחד ואחת מישראל.
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקוטי תורה ויקרא ב ע"א. לקוטי שיחות חלק ט"ז 472. תניא פמ"ב.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")