ניגון ברוך הוא אלקינו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (27 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון ברוך הוא אלקינו''' הינו ניגון ישן, עליו סיפרו החסידים רבי [[שמואל דובער]] ורבי [[גרשון | '''ניגון ברוך הוא אלקינו''' הינו ניגון ישן, עליו סיפרו החסידים רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] ורבי [[גרשון בער מפאהאר]], אשר חסידים הראשונים היו מנגנים אותו מתחילת נשיאותו של [[רבנו הזקן]] עד חמש שש שנים הראשונות של נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן על פי ציווי מיוחד מאת [[אדמו"ר האמצעי]], פסקו מלנגנו ברבים, ורק יחידי סגולה היו מנגנים אותו ב[[יחידות]] בהטעמה מיוחדת, ומזמן לזמן נתמעטו המנגנים ונשכח. | ||
אשר חסידים הראשונים היו מנגנים אותו מתחילת נשיאותו של [[רבנו הזקן]] עד חמש שש שנים הראשונות של נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן על פי ציווי מיוחד מאת [[אדמו"ר האמצעי]], פסקו מלנגנו ברבים, ורק יחידי סגולה היו | |||
מנגנים אותו | |||
ונשכח. | |||
ניגון זה הוסד בתחילת נשיאות מורנו [[הבעל שם טוב]], והוא שיר בעל שלש בבות עם תיבות. | ניגון זה הוסד בתחילת נשיאות מורנו [[הבעל שם טוב]], והוא שיר בעל שלש בבות עם תיבות. וזה נוסחו: | ||
בבא ראשונה צריכים לנגנה בתנועה חרישית ממושכה ובהטעמה גדולה: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו}}. | |||
בבא | בבא שנייה צריכים לנגנה ב[[קול]] צוהל וגבוה יותר מכמו בבא ראשונה {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים, | ||
תועים, תועים, תועים}}. | |||
בבא שלישית צריכים לנגנה ב[[קול]] ממושך וגבוה כפי האפשרי: {{ציטוטון|ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת, להשכיל כוונת הבריאה ולהבין | |||
כוונת ירידת ה[[נשמה]] בעולם זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה}}. | |||
בבא שלישית צריכים לנגנה | |||
כוונת ירידת ה[[נשמה]] בעולם זה לעשות רצונו | |||
החסיד רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] שמע ניגון זה מהחסיד רבי [[מרדכי מהורודוק]], והחסיד רבי [[גרשון בער מפאהאר]] שמע ניגון זה מה[[חסידים]] רבי [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ורבי [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] זקני חסידי [[קלימוביץ']]. | החסיד רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]] שמע ניגון זה מהחסיד רבי [[מרדכי מהורודוק]], והחסיד רבי [[גרשון בער מפאהאר]] שמע ניגון זה מה[[חסידים]] רבי [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ורבי [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] זקני חסידי [[קלימוביץ']]. | ||
אמנם בימי | אמנם בימי [[אדמו"ר הזקן]] הוסיפו החסידים בבבא השלישית כמה תיבות, וכמו כן היה הבדל שבתחילת נשיאות אדמו"ר הזקן הייתה עיקר ההדגשה על הבבא השניה, ואחרי המאסר עיקר ההדגשה היה על האופן השלישי, וההסבר הוא כפי שיובא להלן שעד ביאת משיח העבודה הוא במה שנתן לנו. | ||
תיבות, וכמו | |||
== המהות הפנימית של הניגון == | == המהות הפנימית של הניגון == | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על ניגון זה: | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על ניגון זה: שלש הבבות של ניגון זה מכוונות כנגד שלש העולמות בריאה-יצירה-עשיה. | ||
ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו - נגד [[עולם הבריאה]], ולהיות כי סדר העבודה הוא בשני אופנים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, לכן הכפיל לאמר, להכיר כבודו גדלו ותפארתו בדרך מלמטה למעלה, וחזר ואמר תפארתו גדלו וכבודו בדרך מלמעלה למטה. | |||
ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים, תועים, תועים, תועים - נגד [[עולם היצירה]]. | |||
ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת ו[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] להשכיל כוונת הבריאה ולהבין כוונת ירידת ה[[נשמה]] ל[[עולם]] זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה בשעבוד המוח והלב - נגד [[עולם העשייה]]. | |||
לפני [[פטרבורג]] הייתה עבודתם של החסידים בתוכן ובנושא של הבבא השניה, ולאחר פטרבורג הייתה עבודתם של החסידים בבבא השלישית, וההדגשה היא במה שנתן לנו. | |||
הבבא השלישית היא יסוד החסידות כולה, ובה הוגים החסידים מאז ועד היום, ובזה נקבל פני [[משיח]] גואל צדק במהרה בימינו [[אמן]]. | |||
סוף דבר וראשית הכל הוא, אשר כל התרגשות והתפעלות צריכים לעצרה ולהוליכה בצנורות גלגלים ואופנים, אשר בעזרתו יתברך תביא תועלת ממשית בפועל דבר בקביעות עתים ל[[תורה]], בהתעוררות [[מדות טובות]], בחיזוק דרכי ה[[חסידות]] והחסידים, בתפילה חמה ומאירה, [[קריאת שמע שעל המטה]] נעימה [[גמילות חסדים|ולעשות טובה]] ל[[יהודי]] ב[[גשמיות|גשם]] וב[[רוחניות|רוח]]. | |||
ודבר ברור אשר כל פועל איזה שיהיה גם הפשוט ביותר, אם הוא בא ממקור המעיין חיים בדרכי החסידות הוא נעלה אף קדוש. | |||
==הניגון שבידינו== | |||
הניגון החסידי שהשתמר בימינו על מילים אלו, לא כולל את המילים כפי שנמסרו מפי רבותינו נשיאינו, והלחן כולו נסוב על המילים בקדושת '[[ובא לציון]]' שבסיום [[תפילת שחרית]] של יום חול: | |||
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת.{{ש}} | |||
וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ.{{ש}} | |||
הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו.{{ש}} | |||
וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו{{ש}} | |||
לַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם{{ש}}}} | |||
(על המילים הפותחות, 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו' ישנו לחן נוסף מ[[המגיד ממעזריטש]] בתוך הפיוט [[יצוה צור חסדו]]). | |||
ניגון זה הוא ניגון צ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/3/3a/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}} | |||
* [[אוצר סיפורי חב"ד]] בשם [[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 חלק ד עמודים חצ"ר - ש']''' {{הב}} | |||
* [https://abc770.org/music/audio_%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%9c ניגון ברוך הוא אלוקינו] להאזנה {{שמע}} {{חב"ד אור אין סוף}} | |||
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025650 לחן נוסף על המילים], בביצוע אברהם פריד (מתוך האלבום 'יענקל יענקל') {{בית חבד}}{{אודיו}} | |||
{{מסורת הניגונים}} | |||
{{מיון רגיל:ברוך הוא אלקינו}} | |||
[[קטגוריה:ניגונים | [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים מנוול]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:44, 27 במאי 2024
ניגון ברוך הוא אלקינו הינו ניגון ישן, עליו סיפרו החסידים רבי שמואל דובער מבוריסוב ורבי גרשון בער מפאהאר, אשר חסידים הראשונים היו מנגנים אותו מתחילת נשיאותו של רבנו הזקן עד חמש שש שנים הראשונות של נשיאות אדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן על פי ציווי מיוחד מאת אדמו"ר האמצעי, פסקו מלנגנו ברבים, ורק יחידי סגולה היו מנגנים אותו ביחידות בהטעמה מיוחדת, ומזמן לזמן נתמעטו המנגנים ונשכח.
ניגון זה הוסד בתחילת נשיאות מורנו הבעל שם טוב, והוא שיר בעל שלש בבות עם תיבות. וזה נוסחו:
בבא ראשונה צריכים לנגנה בתנועה חרישית ממושכה ובהטעמה גדולה: "ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו".
בבא שנייה צריכים לנגנה בקול צוהל וגבוה יותר מכמו בבא ראשונה "ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים, תועים, תועים, תועים".
בבא שלישית צריכים לנגנה בקול ממושך וגבוה כפי האפשרי: "ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת, להשכיל כוונת הבריאה ולהבין כוונת ירידת הנשמה בעולם זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה".
החסיד רבי שמואל דובער מבוריסוב שמע ניגון זה מהחסיד רבי מרדכי מהורודוק, והחסיד רבי גרשון בער מפאהאר שמע ניגון זה מהחסידים רבי יצחק שאול מקלימאוויטש ורבי יוסף שלום מקלימאוויטש זקני חסידי קלימוביץ'.
אמנם בימי אדמו"ר הזקן הוסיפו החסידים בבבא השלישית כמה תיבות, וכמו כן היה הבדל שבתחילת נשיאות אדמו"ר הזקן הייתה עיקר ההדגשה על הבבא השניה, ואחרי המאסר עיקר ההדגשה היה על האופן השלישי, וההסבר הוא כפי שיובא להלן שעד ביאת משיח העבודה הוא במה שנתן לנו.
המהות הפנימית של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב אמר על ניגון זה: שלש הבבות של ניגון זה מכוונות כנגד שלש העולמות בריאה-יצירה-עשיה.
ברוך הוא אלקינו שבראנו להכיר כבודו גדלו ותפארתו, תפארתו גדלו וכבודו - נגד עולם הבריאה, ולהיות כי סדר העבודה הוא בשני אופנים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, לכן הכפיל לאמר, להכיר כבודו גדלו ותפארתו בדרך מלמטה למעלה, וחזר ואמר תפארתו גדלו וכבודו בדרך מלמעלה למטה.
ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים וטועים, תועים וטועים, תועים, תועים, תועים - נגד עולם היצירה.
ברוך הוא אלקינו שנתן לנו תורת אמת וחכמה בינה ודעת להשכיל כוונת הבריאה ולהבין כוונת ירידת הנשמה לעולם זה לעשות רצונו יתברך ויתעלה בשעבוד המוח והלב - נגד עולם העשייה.
לפני פטרבורג הייתה עבודתם של החסידים בתוכן ובנושא של הבבא השניה, ולאחר פטרבורג הייתה עבודתם של החסידים בבבא השלישית, וההדגשה היא במה שנתן לנו.
הבבא השלישית היא יסוד החסידות כולה, ובה הוגים החסידים מאז ועד היום, ובזה נקבל פני משיח גואל צדק במהרה בימינו אמן.
סוף דבר וראשית הכל הוא, אשר כל התרגשות והתפעלות צריכים לעצרה ולהוליכה בצנורות גלגלים ואופנים, אשר בעזרתו יתברך תביא תועלת ממשית בפועל דבר בקביעות עתים לתורה, בהתעוררות מדות טובות, בחיזוק דרכי החסידות והחסידים, בתפילה חמה ומאירה, קריאת שמע שעל המטה נעימה ולעשות טובה ליהודי בגשם וברוח.
ודבר ברור אשר כל פועל איזה שיהיה גם הפשוט ביותר, אם הוא בא ממקור המעיין חיים בדרכי החסידות הוא נעלה אף קדוש.
הניגון שבידינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון החסידי שהשתמר בימינו על מילים אלו, לא כולל את המילים כפי שנמסרו מפי רבותינו נשיאינו, והלחן כולו נסוב על המילים בקדושת 'ובא לציון' שבסיום תפילת שחרית של יום חול:
בָּרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת.
וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ.
הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו.
וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו
לַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם
(על המילים הפותחות, 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו' ישנו לחן נוסף מהמגיד ממעזריטש בתוך הפיוט יצוה צור חסדו).
ניגון זה הוא ניגון צ"ה בפרוייקט מסורת הניגונים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ
- אוצר סיפורי חב"ד בשם אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ חלק ד עמודים חצ"ר - ש'
- ניגון ברוך הוא אלוקינו להאזנה
- לחן נוסף על המילים, בביצוע אברהם פריד (מתוך האלבום 'יענקל יענקל')
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |