ישראל שמעון שיין – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(22 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ישראל שמעון שיין''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט.
[[קובץ:ישראל שמעון שיין.jpg|ממוזער|הרב שיין]]
הרב '''ישראל שמעון שיין (אזולאי)''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הבהרה|איך הוא מחסידי הצמח צדק אם כשהצמח צדק נפטר הוא היה בן 7?}}, ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] לאביו ר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו מרת חאשא, היתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].


בהיותו בגיל בר מצוה, עלתה משפחתו לארץ הקודש.
אמו נפטרה בילדותו, ובשנת [[תר"ל]], עלה עם אביו לארץ הקודש.


בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]] ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]]{{הערה|בן רבי יהודה זרחיה אזולאי, בן רבי משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים', בן רבי רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם', בן הגאון חיד"א}} ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.


עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.
עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.


נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].
באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].


היה בעל כשרון לציון וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן.
נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי [[שמואל סלנט]] ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].


היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.
היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מ[[גמילות חסדים]] שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.


נפטר בגיל 63 ב[[כ"ג אדר]] [[תר"פ]].
היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של [[ישראל דב פרומקין]] ועוד.
 
נודע בכישרון הציור שלו. בשנת [[תרמ"א]] שלח ציור פרי מכחולו של קבר [[רחל]] ויד אבשלום אל [[משה מונטיפיורי]].
 
נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]].


==כתביו==
==כתביו==
שורה 24: שורה 29:
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' [[אברהם משה קירשנבוים]], ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}
*נכדו, ר' [[חיים דוד וילהלם]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''אי"ש האשכולות''' - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 33: שורה 40:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]