יהודה שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תרצ"ז " ב־" תרצ"ז ") |
מ (←משפחתו: הגהה) |
||
| (36 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה שמוטקין''' ( | [[קובץ:יהודה שמוטקין.jpg|ממוזער|הרב יהודה שמוטקין, בחתונת בתו רבקה]] | ||
הרב '''יהודה שמוטקין''' (אב תר"ע- [[י"ד שבט]] [[תשמ"ב]]) היה חסידי חב"ד תושב [[תל אביב]] שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של [[הרבי הריי"צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] בארץ הקודש | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בוורשה | נולד בוורשה שב[[פולין]] לאביו הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]], שהיה סוחר ספרים אמיד שניהל את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | ||
בצעירותו, עלה לארץ הקודש בשנת [[תר"פ]] יחד עם סבו הרב [[דובער משה שמוטקין]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כשלאחר מכן החל לעבוד לפרנסתו בפרדסים הסמוכים לתל אביב כשבאותה תקופה התאכסן אצל דודו ר' יוסף שמוטקין שהתגורר בתל אביב. מידי לילה אחרי שהיה חוזר מהעבודה היה מזדרז לישון, וקם בשעה שתיים בלילה ויושב ב[[נחלת בנימין|בית הכנסת בנחלת בנימין]] ללמוד חסידות עד שעת התפילה, ולאחר התפילה היה יוצא לעבודה. | |||
במכתבי הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]] אם [[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה כותבת לר׳ יהודה "שאר בשרי" (כנראה דרך אמו, מרת לאה רייזל, שהייתה נכדת ר׳ שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, שממשפחתו השתדכו עם בית הרב). | |||
===סוחר ספרים=== | ===סוחר ספרים=== | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו | לאחר נישואיו עם רעייתו פייגל{{הערה|נפטרה ב[[י"ד סיון]] [[תשכ"ה]].}} בת הרב משה אריה לייב קאפילעוויטש, התגורר תקופה קצרה ב[[פתח תקווה]] והחל להתעניין בתחום הספרים אותו ירש מאביו. באותם זמנים נוצר קשר קרוב בינו לבין החסיד ר' [[אברהם פריז]] שהיה מעביר לו כספים באמצעותם היה רוכש ספרי קודש עתיקים וכותרים נדירים של ספרים יהודיים, והיה שולח לספרייתו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
אדמו"ר הריי"צ מצידו העריך מאוד את מאמציו ברכישת הספרים ושילוחם, והודה לו באמצעות מכתבי תודה ארוכים ועשירים בתוכן. המכתבים שהיו ממוענים אליו הפכו לימים לאבן יסוד בהדרכה החסידית, וחלקם אף צוטטו על ידי [[הרבי]] בספרו [[לוח היום יום]]. כך לדוגמה הפתגם המופיע בתאריך כ"א שבט "חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל" הינו משפט מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ הממוען אליו, בו מחזק אותו הרבי בדבר איגוד בנות החסידים בארץ הקודש בכלל ובעיר מגוריו פתח תקווה בפרט, לקרוא את שיחות הקודש ואת סיפורי החסידים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=48 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתעג].}}. | |||
בזמן מגוריו בפתח | בזמן מגוריו בפתח תקווה הורה לו אדמו"ר הריי"צ להיות חבר בחברא קדישא העירונית אך לא לקחת חלק בקבורה בפועל. | ||
===תקופת תל אביב=== | ===תקופת תל אביב=== | ||
בשנת [[תרצ"ז]] עקר לתל אביב ופתח חנות ברחוב אלנבי כשבהמשך עבר אף הוא להתגורר בסמוך אליה באותו רחוב. במענה על הודעתו | בשנת [[תרצ"ז]] עקר לתל אביב ופתח חנות ברחוב אלנבי כשבהמשך עבר אף הוא להתגורר בסמוך אליה באותו רחוב. במענה על הודעתו לאדמו"ר הריי"צ בקשר עם פתיחת החנות, שיגר אליו אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה בו הודה לו שוב על דאגתו לשלוח ספרים וכרוזים לספריית ליובאוויטש, ובירך אותו בפרנסה בהרחבה ובשפע רב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=73 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתפה].}} | ||
בעקבות בקשתו של | בעקבות בקשתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ח]] שהוצאת הספרים [[קה"ת]] תתעניין בהוצאה לאור מחדש של סדרת ה[[שדי חמד]], פנו אליו נציגי ההוצאה לאור בשם הרבי בתור מי שירש את זכויות ההוצאה לאור מאביו שרכש אותה בכסף מלא. משניתן האישור החלה מערכת קה"ת לעסוק בההדרת הסדרה, ועם סיומה קיבל הרב שמוטקין את תודת הרבי על הסכמתו והוא קיבל את זכויות ההפצה לאור בארץ הקודש כשמטעם הוצאת קה"ת הוענק לו סט שלם. | ||
בשנת [[תשי"ב]] היה בין המתעסקים בהעברת גופתו של אחי הרבי הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] מליוורפול שבאנגליה לבית העלמין היהודי בצפת. לאחר השלמת הפרוייקט, הודה לו הרבי על חלקו, וביקש לדעת מהו הסכום הכספי שהוציא לצורך הענין כדי לשלם לו על טרחתו. | בשנת [[תשי"ב]] היה בין המתעסקים בהעברת גופתו של אחי הרבי הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] מליוורפול שבאנגליה לבית העלמין היהודי בצפת. לאחר השלמת הפרוייקט, הודה לו הרבי על חלקו, וביקש לדעת מהו הסכום הכספי שהוציא לצורך הענין כדי לשלם לו על טרחתו. | ||
| שורה 22: | שורה 26: | ||
בשנים שלאחר מכן עודד אותו הרבי להרחיב ולפתח את עסקיו בתחום מסחר הספרים, וכתב לו: "לפלא שאינו מרחיב העסק מתאים להוראת מומחים"{{הערה|[[מקדש מלך]] כרך ג, עמוד סו.}}. | בשנים שלאחר מכן עודד אותו הרבי להרחיב ולפתח את עסקיו בתחום מסחר הספרים, וכתב לו: "לפלא שאינו מרחיב העסק מתאים להוראת מומחים"{{הערה|[[מקדש מלך]] כרך ג, עמוד סו.}}. | ||
במקביל לעיסוקו במסחר, עסק רבות בהפצת מעיינות תורת החסידות ברחבי הארץ, וב[[בטאון חב"ד]] מופיעות ידיעות רבות על נסיעותיו ליישובים שונים וביקורו בהיכלי ישיבות ברחבי הארץ, שם התוועד והביא את רעיונות החסידות לקהל הרחב. | במקביל לעיסוקו במסחר, עסק רבות בהפצת מעיינות [[תורת החסידות]] ברחבי הארץ, וב[[בטאון חב"ד]] מופיעות ידיעות רבות על נסיעותיו ליישובים שונים וביקורו בהיכלי ישיבות ברחבי הארץ, שם התוועד והביא את רעיונות החסידות לקהל הרחב. | ||
נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ב]]. | נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ב]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב משה ארי' לייב ירחמיאל שמוטקין - נפטר כ"ג טבת תשכ"ח. | |||
*בנו, הרב משה לייב ירחמיאל שמוטקין | *בנו, הרב [[ישראל שמוטקין]], שליח הרבי במילוואקי שבוויסקונסין, ארצות הברית, ומנהל מוסדות חב"ד במקום | ||
*בנו, הרב [[ישראל שמוטקין]], שליח הרבי במילוואקי שבוויסקונסין, | *בתו מרת לאה רייזל, רעייתו של ר' [[ראובן הלמן]] - [[כפר חב"ד]] - נפטרה ל' אדר א' תשע"ט. | ||
*בתו מרת לאה, רעייתו של ר' [[ראובן הלמן]] - [[כפר חב"ד]] | |||
*בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[אלעזר ליפש]], [[כפר חב"ד]] | *בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[אלעזר ליפש]], [[כפר חב"ד]] | ||
*בתו מרת הניה, רעיית הרב [[יצחק מאיר ערנטרוי]] - נפטרה כ"ח כסלו תש"ל. | |||
* נכדו הרב [[אלקנה שמוטקין]] מנהל JEM | |||
* נכדתו [[העניא פדרמן]] שליחה. נהרגה בטביעה | |||
*נינו ר' מאיר יצחק תמרי הי"ד תושב חרמש, נהרג בפיגוע בי' סיון תשפ"ג | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F%20-%20%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו הרטמן-ערנטרוי מנחם אב תשפ"א {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שמוטקין, יהודה}} | {{מיון רגיל:שמוטקין, יהודה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:53, 13 במרץ 2024
הרב יהודה שמוטקין (אב תר"ע- י"ד שבט תשמ"ב) היה חסידי חב"ד תושב תל אביב שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של הרבי הריי"צ בכל הקשור לספריית ליובאוויטש בארץ הקודש
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בוורשה שבפולין לאביו הרב שניאור זלמן שמוטקין, שהיה סוחר ספרים אמיד שניהל את סניף ישיבת תומכי תמימים ורשה.
בצעירותו, עלה לארץ הקודש בשנת תר"פ יחד עם סבו הרב דובער משה שמוטקין, ונכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, כשלאחר מכן החל לעבוד לפרנסתו בפרדסים הסמוכים לתל אביב כשבאותה תקופה התאכסן אצל דודו ר' יוסף שמוטקין שהתגורר בתל אביב. מידי לילה אחרי שהיה חוזר מהעבודה היה מזדרז לישון, וקם בשעה שתיים בלילה ויושב בבית הכנסת בנחלת בנימין ללמוד חסידות עד שעת התפילה, ולאחר התפילה היה יוצא לעבודה.
במכתבי הרבנית שטערנא שרה שניאורסון אם אדמו"ר הריי"צ הייתה כותבת לר׳ יהודה "שאר בשרי" (כנראה דרך אמו, מרת לאה רייזל, שהייתה נכדת ר׳ שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, שממשפחתו השתדכו עם בית הרב).
סוחר ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נישואיו עם רעייתו פייגל[1] בת הרב משה אריה לייב קאפילעוויטש, התגורר תקופה קצרה בפתח תקווה והחל להתעניין בתחום הספרים אותו ירש מאביו. באותם זמנים נוצר קשר קרוב בינו לבין החסיד ר' אברהם פריז שהיה מעביר לו כספים באמצעותם היה רוכש ספרי קודש עתיקים וכותרים נדירים של ספרים יהודיים, והיה שולח לספרייתו של אדמו"ר הריי"צ.
אדמו"ר הריי"צ מצידו העריך מאוד את מאמציו ברכישת הספרים ושילוחם, והודה לו באמצעות מכתבי תודה ארוכים ועשירים בתוכן. המכתבים שהיו ממוענים אליו הפכו לימים לאבן יסוד בהדרכה החסידית, וחלקם אף צוטטו על ידי הרבי בספרו לוח היום יום. כך לדוגמה הפתגם המופיע בתאריך כ"א שבט "חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל" הינו משפט מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ הממוען אליו, בו מחזק אותו הרבי בדבר איגוד בנות החסידים בארץ הקודש בכלל ובעיר מגוריו פתח תקווה בפרט, לקרוא את שיחות הקודש ואת סיפורי החסידים[2].
בזמן מגוריו בפתח תקווה הורה לו אדמו"ר הריי"צ להיות חבר בחברא קדישא העירונית אך לא לקחת חלק בקבורה בפועל.
תקופת תל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ז עקר לתל אביב ופתח חנות ברחוב אלנבי כשבהמשך עבר אף הוא להתגורר בסמוך אליה באותו רחוב. במענה על הודעתו לאדמו"ר הריי"צ בקשר עם פתיחת החנות, שיגר אליו אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה בו הודה לו שוב על דאגתו לשלוח ספרים וכרוזים לספריית ליובאוויטש, ובירך אותו בפרנסה בהרחבה ובשפע רב[3]
בעקבות בקשתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ח שהוצאת הספרים קה"ת תתעניין בהוצאה לאור מחדש של סדרת השדי חמד, פנו אליו נציגי ההוצאה לאור בשם הרבי בתור מי שירש את זכויות ההוצאה לאור מאביו שרכש אותה בכסף מלא. משניתן האישור החלה מערכת קה"ת לעסוק בההדרת הסדרה, ועם סיומה קיבל הרב שמוטקין את תודת הרבי על הסכמתו והוא קיבל את זכויות ההפצה לאור בארץ הקודש כשמטעם הוצאת קה"ת הוענק לו סט שלם.
בשנת תשי"ב היה בין המתעסקים בהעברת גופתו של אחי הרבי הרב ישראל אריה לייב שניאורסון מליוורפול שבאנגליה לבית העלמין היהודי בצפת. לאחר השלמת הפרוייקט, הודה לו הרבי על חלקו, וביקש לדעת מהו הסכום הכספי שהוציא לצורך הענין כדי לשלם לו על טרחתו.
בשנים שלאחר מכן עודד אותו הרבי להרחיב ולפתח את עסקיו בתחום מסחר הספרים, וכתב לו: "לפלא שאינו מרחיב העסק מתאים להוראת מומחים"[4].
במקביל לעיסוקו במסחר, עסק רבות בהפצת מעיינות תורת החסידות ברחבי הארץ, ובבטאון חב"ד מופיעות ידיעות רבות על נסיעותיו ליישובים שונים וביקורו בהיכלי ישיבות ברחבי הארץ, שם התוועד והביא את רעיונות החסידות לקהל הרחב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב משה ארי' לייב ירחמיאל שמוטקין - נפטר כ"ג טבת תשכ"ח.
- בנו, הרב ישראל שמוטקין, שליח הרבי במילוואקי שבוויסקונסין, ארצות הברית, ומנהל מוסדות חב"ד במקום
- בתו מרת לאה רייזל, רעייתו של ר' ראובן הלמן - כפר חב"ד - נפטרה ל' אדר א' תשע"ט.
- בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב אלעזר ליפש, כפר חב"ד
- בתו מרת הניה, רעיית הרב יצחק מאיר ערנטרוי - נפטרה כ"ח כסלו תש"ל.
- נכדו הרב אלקנה שמוטקין מנהל JEM
- נכדתו העניא פדרמן שליחה. נהרגה בטביעה
- נינו ר' מאיר יצחק תמרי הי"ד תושב חרמש, נהרג בפיגוע בי' סיון תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבים שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו הרטמן-ערנטרוי מנחם אב תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בי"ד סיון תשכ"ה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתעג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתפה.
- ↑ מקדש מלך כרך ג, עמוד סו.