סעודת אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←רקע) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת אחשוורוש''' הינה סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], שמלך בפרס ומדי בתקופה שלפני בניין [[בית המקדש השני]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]]: המשתה הראשון לשריו ועבדיו, והשני לתושבי העיר שושן. משתאות אלו פותחים את מאורעות [[מגילת אסתר]], ולמאורעות שהתרחשו בהם | {{עריכה|הקשר חב"די}} | ||
'''סעודת אחשוורוש''' הינה סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], שמלך בפרס ומדי בתקופה שלפני בניין [[בית המקדש השני]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]]: המשתה הראשון לשריו ועבדיו, והשני לתושבי העיר שושן. משתאות אלו פותחים את מאורעות [[מגילת אסתר]], ולמאורעות שהתרחשו בהם הייתה השפעה גורלית על המשך השתלשלות האירועים בגזירה על היהודים ובנס הצלתם שבזכותו נקבע [[חג הפורים]]. | |||
==מניעים== | ==מניעים== | ||
הסיבה שהביאה את המלך [[אחשוורוש]] לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", | הסיבה שהביאה את המלך [[אחשוורוש]] לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהייתה מלכותו בשיא תוקפה{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}}. | ||
אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו{{הערה|1=אבן עזרא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=56&hilite= מנות הלוי עמוד כח].}}. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני{{הערה|תרגום א, א.}} כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו | אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו{{הערה|1=אבן עזרא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=56&hilite= מנות הלוי עמוד כח].}}. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני{{הערה|תרגום א, א.}} כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}}. לדברי כמה מן הפרשנים סיבת המשתה היה לצורך חישוב תמונת מצב בתחומים הכלכליים והביטחוניים ("חֵיל פָּרַס וּמָדַי"). בסעודה זו רצה גם לבסס את שלטונו המלכותי בשל כך הגדיל להראות את עוצמת עשירותו וכוחו וכתיאור המגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". כהמשך לאמור כותב ר' שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי, מיוסד על דברי המדרש{{מקור|אסתר רבה פרשה א.}} כי [[נבוכדנצר]] מלך בבל בצרות עינו בחר להחביא את כל הכסף וה[[זהב]] שגזל מכל הארצות שכבש, ואוצר זה הגיע לידיו של אחשוורוש ובשמחה זו קם ועשה משתה. | ||
סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}. | סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}. | ||
חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה | חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה ה[[מחשבה]] כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה הייתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש{{מקור|הובא במנות הלוי.}} מצא באותה התקופה את אוצרות [[בית המקדש]] ולכך עשה משתה ואותם הראה לשרים והעמים. | ||
האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת | האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת [[נישואין]] שלו עם [[ושתי המלכה]]. | ||
==המשתאות== | ==המשתאות== | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
===כרצון איש ואיש=== | ===כרצון איש ואיש=== | ||
במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך . . לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו | במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך.. לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו הייתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות [[יין]] בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=מרדכי&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}. | ||
הגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה | הגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה הייתה האפשרות לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות [[כשרות|כשרים]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15995&st=%u05d0%u05d9%u05e9+%u05d5%u05d0%u05d9%u05e9 שיחת פורים תשמ"ב] הוראה מכך, כיצד צריכה להיות הנהגתו של יהודי בגאון יעקב מבלי להתבייש ביהדותו.}}. | ||
ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ב, יד.}} מבארים על כך ה[[תנאים]], כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי [[לעתיד לבוא]] אכן יקרה מצב בו ישיב הקדוש ברוך הוא רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של הקדוש ברוך הוא למלא | ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ב, יד.}} מבארים על כך ה[[תנאים]], כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי [[לעתיד לבוא]] אכן יקרה מצב בו ישיב [[הקדוש ברוך הוא]] רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של הקדוש ברוך הוא למלא שני רצונות סותרים. | ||
[[הרבי]] לומד מכך בשיחה{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף ו' ואילך.}}, שגם בזמן הזה יכול יהודי להתנהג בצורה כזו המחברת שני רצונות סותרים (וכפי שמשתמע מכך שהגמרא הביאה את הפירוש "כרצון איש ואיש", בלי לשלול ולומר שהוא בלתי אפשרי). וזאת בכך שהוא מצד אחד מכיר בכך שהוא נמצא ב[[גלות]] תחת הגבלות הטבע, כרצון המן; ולאידך, הוא מתנהג בתוקף יהודי ולא מתחשב בהגבלות, כרצון מרדכי. | [[הרבי]] לומד מכך בשיחה{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף ו' ואילך.}}, שגם בזמן הזה יכול יהודי להתנהג בצורה כזו המחברת שני רצונות סותרים (וכפי שמשתמע מכך שהגמרא הביאה את הפירוש "כרצון איש ואיש", בלי לשלול ולומר שהוא בלתי אפשרי). וזאת בכך שהוא מצד אחד מכיר בכך שהוא נמצא ב[[גלות]] תחת הגבלות הטבע, כרצון המן; ולאידך, הוא מתנהג בתוקף יהודי ולא מתחשב בהגבלות, כרצון מרדכי. | ||
==חטא ההשתתפות בסעודה== | ==חטא ההשתתפות בסעודה== | ||
{{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה". אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: "אמור אתה". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם" אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר. אמר להם: "הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים", והיינו דכתיב (איכה ג, לג): "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ".|מקור=תלמוד בבלי, מסכת מגילה, יב, א.}} | {{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה". אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: "אמור אתה". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם" אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר. אמר להם: "הם לא עשו אלא לפנים אף [[הקב"ה]] לא עשה עמהן אלא לפנים", והיינו דכתיב (איכה ג, לג): "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ".|מקור=תלמוד בבלי, מסכת מגילה, יב, א.}} | ||
כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}} | כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}} | ||
אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא | אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא ייתכן שעל איסור מאכלות אסורים יתחייבו 'כליה'? מה גם שעל פי דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יב, א וראה גם אסתר רבה פרשה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|מגילה א, ח.}}"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" היו בסעודה מאכלים כשרים כרצון [[מרדכי היהודי]] ולא הוכרחו כלל לאכול באיסור ואכן לשונם של תלמידי ה[[רשב"י]] הוא ש"נהנו" ולא שאכלו איסורים. במדרשים שונים{{הערה|ראה אסתר רבה ז, יח. וראה מגילת סתרים על פרק א פסוק ב.}} מובא כי בשעת הסעודה קלקלו בזנות. | ||
במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם | במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}.), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}. | ||
מפרשי המגילה{{הערה|פירוש [[רש"י]] על אסתר, ד, א.}}{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} מבארים כי למרות טענת רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו כי סיבת הגזירה אינה מספקת, ולטענתו סיבת הגזירה היא משום שהשתחוו לצלם, טענתם לא נשללה והיא קיימת למסקנה, וגם רבי שמעון מודה לתלמדיו, אלא שרק לאחרי שנהנו מסעודת הרשע שוב התגלגל עליהם חטאם הראשון שהשתחוו לצלם. ומבואר על כך{{הערה|1=מנות הלוי שם, ולקוטי שיחות שם. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&st=&pgnum=231&hilite= שיחת פורים תשכ"ב].}}: שתוכן שני החטאים זהה. השתחוו לצלם הוא החטא בהחשבת מציאות נוספת על הקב"ה. גם החטא בהנאה מהסעודה תוכנה הוא ההתפיסה שקיומם של עם ישראל תלוי גם בדרכי הטבע ובמלכי הגויים (עד שראו בהשתתפות בסעודה ערך וכבוד) והעדר ההכרה שגם דרכי הטבע הם בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה רק שמלובש ומוסתר בדרכי הטבע. | מפרשי המגילה{{הערה|פירוש [[רש"י]] על אסתר, ד, א.}}{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} מבארים כי למרות טענת [[רבי שמעון בר יוחאי]] לתלמידיו כי סיבת הגזירה אינה מספקת, ולטענתו סיבת הגזירה היא משום שהשתחוו לצלם, טענתם לא נשללה והיא קיימת למסקנה, וגם רבי שמעון מודה לתלמדיו, אלא שרק לאחרי שנהנו מסעודת הרשע שוב התגלגל עליהם חטאם הראשון שהשתחוו לצלם. ומבואר על כך{{הערה|1=מנות הלוי שם, ולקוטי שיחות שם. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&st=&pgnum=231&hilite= שיחת פורים תשכ"ב].}}: שתוכן שני החטאים זהה. השתחוו לצלם הוא החטא בהחשבת מציאות נוספת על הקב"ה. גם החטא בהנאה מהסעודה תוכנה הוא ההתפיסה שקיומם של עם ישראל תלוי גם בדרכי הטבע ובמלכי הגויים (עד שראו בהשתתפות בסעודה ערך וכבוד) והעדר ההכרה שגם דרכי הטבע הם בהנהגתו הבלעדית של [[הקב"ה]] רק שמלובש ומוסתר בדרכי הטבע. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־03:00, 6 במרץ 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הקשר חב"די. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
סעודת אחשוורוש הינה סדרת משתאות שקיים המלך אחשוורוש, שמלך בפרס ומדי בתקופה שלפני בניין בית המקדש השני, בעיר מלכותו שושן הבירה: המשתה הראשון לשריו ועבדיו, והשני לתושבי העיר שושן. משתאות אלו פותחים את מאורעות מגילת אסתר, ולמאורעות שהתרחשו בהם הייתה השפעה גורלית על המשך השתלשלות האירועים בגזירה על היהודים ובנס הצלתם שבזכותו נקבע חג הפורים.
מניעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה שהביאה את המלך אחשוורוש לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהייתה מלכותו בשיא תוקפה[1].
אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו[2]. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני[3] כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו[4]. לדברי כמה מן הפרשנים סיבת המשתה היה לצורך חישוב תמונת מצב בתחומים הכלכליים והביטחוניים ("חֵיל פָּרַס וּמָדַי"). בסעודה זו רצה גם לבסס את שלטונו המלכותי בשל כך הגדיל להראות את עוצמת עשירותו וכוחו וכתיאור המגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". כהמשך לאמור כותב ר' שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי, מיוסד על דברי המדרש[דרוש מקור: אסתר רבה פרשה א.] כי נבוכדנצר מלך בבל בצרות עינו בחר להחביא את כל הכסף והזהב שגזל מכל הארצות שכבש, ואוצר זה הגיע לידיו של אחשוורוש ובשמחה זו קם ועשה משתה.
סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של שלמה המלך. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו[5].
חז"ל במסכת מגילה[6] מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה המחשבה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את בית המקדש. חישובו התבסס על נבואת הנביא ירמיה אודות גלות בבל[7]: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה הייתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש[דרוש מקור: הובא במנות הלוי.] מצא באותה התקופה את אוצרות בית המקדש ולכך עשה משתה ואותם הראה לשרים והעמים.
האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואין שלו עם ושתי המלכה.
המשתאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המגילה מתארת[8] שני משתאות שערך המלך אחשוורוש:
- הראשון, במשך מאה ושמונים יום - "לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו".
- השני, במשך שבעת ימים - "לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן". במקביל למשתה השני, נערך משתה נשים על ידי המלכה ושתי.
בשתי המשתאות מתארת המגילה פאר ראוותני ושפע גדול אותו הציג אחשוורוש בפני המשתתפים, על מנת להראות את כבודו וגדולתו.
ביום השביעי למשתה, שהיה יום השבת, קרא המלך למלכה ושתי לבוא לפניו כדי להציג את יפיה בפני הנוכחים. המלכה סירבה[9], ובשל כך קצף עליה המלך ולאחר התייעצות עם חכמיו, החליט להדיח אותה מכס המלכה ולהרוג אותה.
מקרה זה היה הגורם לכך שהמלך נאלץ לחפש מלכה אחרת, ולבסוף בחר באסתר בת דודו של מרדכי היהודי, שעל ידה הגיע בהמשך נס הצלת היהודים מגזירת המן ובשל כך נקבע חג הפורים - כמסופר בהמשך המגילה.
כרצון איש ואיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה[10] "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך.. לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו הייתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות יין בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות[11].
הגמרא[12] מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה הייתה האפשרות לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות כשרים[13].
במדרש[14] מבארים על כך התנאים, כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי לעתיד לבוא אכן יקרה מצב בו ישיב הקדוש ברוך הוא רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של הקדוש ברוך הוא למלא שני רצונות סותרים.
הרבי לומד מכך בשיחה[15], שגם בזמן הזה יכול יהודי להתנהג בצורה כזו המחברת שני רצונות סותרים (וכפי שמשתמע מכך שהגמרא הביאה את הפירוש "כרצון איש ואיש", בלי לשלול ולומר שהוא בלתי אפשרי). וזאת בכך שהוא מצד אחד מכיר בכך שהוא נמצא בגלות תחת הגבלות הטבע, כרצון המן; ולאידך, הוא מתנהג בתוקף יהודי ולא מתחשב בהגבלות, כרצון מרדכי.
חטא ההשתתפות בסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה". אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: "אמור אתה". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם" אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר. אמר להם: "הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים", והיינו דכתיב (איכה ג, לג): "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ".
— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, יב, א.
כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים[16] אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות[17][18]:לא ייתכן שעל איסור מאכלות אסורים יתחייבו 'כליה'? מה גם שעל פי דרשת חז"ל[19] על הפסוק[20]"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" היו בסעודה מאכלים כשרים כרצון מרדכי היהודי ולא הוכרחו כלל לאכול באיסור ואכן לשונם של תלמידי הרשב"י הוא ש"נהנו" ולא שאכלו איסורים. במדרשים שונים[21] מובא כי בשעת הסעודה קלקלו בזנות.
במפרשים מבואר[17] כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר[22]: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם[23].), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש[24].
מפרשי המגילה[25][17] מבארים כי למרות טענת רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו כי סיבת הגזירה אינה מספקת, ולטענתו סיבת הגזירה היא משום שהשתחוו לצלם, טענתם לא נשללה והיא קיימת למסקנה, וגם רבי שמעון מודה לתלמדיו, אלא שרק לאחרי שנהנו מסעודת הרשע שוב התגלגל עליהם חטאם הראשון שהשתחוו לצלם. ומבואר על כך[26]: שתוכן שני החטאים זהה. השתחוו לצלם הוא החטא בהחשבת מציאות נוספת על הקב"ה. גם החטא בהנאה מהסעודה תוכנה הוא ההתפיסה שקיומם של עם ישראל תלוי גם בדרכי הטבע ובמלכי הגויים (עד שראו בהשתתפות בסעודה ערך וכבוד) והעדר ההכרה שגם דרכי הטבע הם בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה רק שמלובש ומוסתר בדרכי הטבע.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.
- ↑ אבן עזרא, מנות הלוי עמוד כח.
- ↑ תרגום א, א.
- ↑ פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.
- ↑ תרגום למגילה א, ב.
- ↑ מגילה יא, ב.
- ↑ ירמיה כט, י.
- ↑ אסתר א, ב-ח.
- ↑ בגמרא (מגילה יב, ב) מובאות כמה דעות שלפיהן לקתה ושתי בעונש מיוחד משמים שבגללו לא יכלה להיענות לבקשת המלך, זאת בגלל רשעותה והתעללותה בבנות ישראל.
- ↑ אסתר א, ח.
- ↑ ראה גם לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א'. וראה בשיחת פורים תשמ"ג הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.
- ↑ מגילה יב, א.
- ↑ ראה בשיחת פורים תשמ"ב הוראה מכך, כיצד צריכה להיות הנהגתו של יהודי בגאון יעקב מבלי להתבייש ביהדותו.
- ↑ אסתר רבה ב, יד.
- ↑ שיחת דבר מלכות ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף ו' ואילך.
- ↑ שיר השירים רבה פרשה ז, יג.
- ↑ 17.0 17.1 17.2 מנות הלוי בהקדמה.
- ↑ פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.
- ↑ מגילה יב, א וראה גם אסתר רבה פרשה ב, יג.
- ↑ מגילה א, ח.
- ↑ ראה אסתר רבה ז, יח. וראה מגילת סתרים על פרק א פסוק ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'.
- ↑ ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).
- ↑ ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).
- ↑ פירוש רש"י על אסתר, ד, א.
- ↑ מנות הלוי שם, ולקוטי שיחות שם. וראה שיחת פורים תשכ"ב.