חומש תורה תמימה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ט " ב־" תשמ"ט ") |
(←ביקורת) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש. | {{מפנה|תורה תמימה|פרוייקט דומה בעריכת הרב [[מנחם מענדל כשר]]|חומש תורה שלמה}} | ||
{{מפנה|תורה תמימה|רשת תלמודי תורה לשעות אחר הצהריים בניו יורק|חדרי תורה תמימה}} | |||
'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש. | |||
==היחס של רבותינו נשיאינו== | ==היחס של רבותינו נשיאינו== | ||
===השימוש בחומש=== | ===השימוש בחומש=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] וכן [[הרבי]] | [[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין. | ||
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'. | רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'. | ||
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו | טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה{{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | ||
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 250, ועוד.}} כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר. | |||
===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}. | ||
גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ"ב, כרך ט"ז אגרת ו'פ"ד, כרך י"ח אגרת ז'כ"א, כרך כ"ח אגרת י'תתמ"ז. ליקוטי שיחות כרך ל"ב, הוספות עמ' 250.}}. | |||
===חלוקת החומש כפרס=== | ===חלוקת החומש כפרס=== | ||
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו | למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
סביב המחבר | סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,{{הערה|ה"תורה תמימה" - מקורותיו, {{היברובוקס|הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=63}}}} ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.{{הערה|ה"תורה תמימה" - אמינותו, {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|פעמי יעקב גיליון מה|25384|מנחם-אב תש"ס|עמוד=59}}}} ישנם הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.{{דרוש מקור}} | ||
במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד=189}}}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[חומש תורה שלמה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:43, 25 באוגוסט 2024
המונח "תורה תמימה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרוייקט דומה בעריכת הרב מנחם מענדל כשר, ראו חומש תורה שלמה.
המונח "תורה תמימה" מפנה לכאן. לערך העוסק ברשת תלמודי תורה לשעות אחר הצהריים בניו יורק, ראו חדרי תורה תמימה.
חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.
היחס של רבותינו נשיאינועריכה
השימוש בחומשעריכה
אדמו"ר הריי"צ השתמש וכן הרבי משתמש בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד[1], ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה[2].
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר[3] כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר.
הוראה ללמוד מתוך החומשעריכה
בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[4].
גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו[5].
חלוקת החומש כפרסעריכה
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמה לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים[דרוש מקור][6].
ביקורתעריכה
סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,[7] ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.[8] ישנם הטוענים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה, ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.[דרוש מקור]
במאמרו של יהושע מונדשיין, חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.[9] במאמר תגובה מאת איתם הנקין,[10] נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"[11] עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.[12]
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 250, ועוד.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 253 הערה 95
- ↑ ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ"ב, כרך ט"ז אגרת ו'פ"ד, כרך י"ח אגרת ז'כ"א, כרך כ"ח אגרת י'תתמ"ז. ליקוטי שיחות כרך ל"ב, הוספות עמ' 250.
- ↑ ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך
- ↑ ה"תורה תמימה" - מקורותיו, הרה"ג ר' ברוך שמעון שניאורסון, פעמי יעקב גיליון מה, מנחם-אב תש"ס, באתר HebrewBooks
- ↑ ה"תורה תמימה" - אמינותו, יהושע מונדשיין, פעמי יעקב גיליון מה, מנחם-אב תש"ס, באתר HebrewBooks
- ↑ "מקור ברוך" – מקור הכזבים, יהושע מונדשיין, י"ד באלול תשס"ו
(הקישור אינו פעיל, כ"ב באב ה'תשפ"ד)
- ↑ חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".
- ↑ רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".
- ↑ ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', איתם הנקין, עלוני ממרא גיליון מספר 123, חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע, באתר HebrewBooks