שלום ברוכשטט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "נישואיו ל" ב־"נישואיו עם ")
(הוספת פרט, הרחבה)
 
(91 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]]
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
ר' '''שלום ברוכשטט''' (נקרא '''שולם'''), [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של [[הרבי]] ב[[תהלים]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לשיר בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
[[קובץ:הרב שלום ברוכשטאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט ב[[770]]]]
 
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שולם (שני מימין) בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ב[[מלחמת ששת הימים]] בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון]]
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]
ר' שולם נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
נולד ב[[ג' סיוון]] [[תש"ט]] לאביו ר' יהושע ממשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


לאורך שנות לימודיו בישיבה השתוקק [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] , אך בפעם הראשונה נסע רק בשנת ה'[[קבוצה]]' שלו - לקראת [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח|תרגום}}.
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.


בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.


בארץ הקודש שימש שולם כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].
בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].
 
בשנת [[תשל"ד]] השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב [[בעריש רוזנברג]], ובתקופה שבין השידוף לחתונה, ב[[איסרו חג]] של [[חג השבועות]] היא נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים טראגית]] יחד עם הרב גרליק.
 
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].
 
==בעל מנגן==
כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ערבי חב"ד]] בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].
 
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר.
 
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
 
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
 
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "[[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]]", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.
 
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.
 
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי.
 
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
 
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
 
באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.
 
בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.


בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו עם למוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת ל[[שליחות]] תחת חותנו, אולם הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].  
בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]].


== כבעל מנגן ==
בשנת [[תשנ"ה]] חיבר את הניגון "א-ל נקמות".
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].


מספר [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]] ר' שולם, בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רע"ט]] שב[[ספר הניגונים]].
בשנת [[תשנ"ז]] חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש".


בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
בשנת [[תשנ"ח]] חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ".


לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט ר' שולם להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
בשנת [[תשנ"ט]] חיבר את הניגון "זכר חסדו".


לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.  
בשנת [[תש"ס]] חיבר את הניגון "יודו שמך".


כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ר' שולם ניגון שהתקבל.
בשנת [[תשע"ז]] חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא".


בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.
בשנת [[תשפ"ב]] חיבר את הניגון '[[אשא עיני אל ההרים]]'.


בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, ור' שולם הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה.
בשנת [[תשפ"ג]] חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי".


בשנת [[תשמ"ט]] הלחין ר' שולם את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון של ר' שולם, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל..
בשנת תשפ"ד חיבר את הניגון "אליך נשאתי את עיני".


בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף ר' שולם לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.


הפעמים הבאות שנבחר ניגוניו של ר' שולם היו בשנים [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]], [[תשנ"ה]], [[תשנ"ז]], [[תשנ"ח]], [[תשנ"ט]] וב[[תש"ס]].
==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]]  - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] -  [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
* בשנת [[תשמ"ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים'  ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] -  ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] -  [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].


הניגון של תשנ"ט הושר בחתונת בתו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשע"א, בשל שייכות משפחתו לחסידי בויאן.
==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]


== לקריאה נוספת ==
==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.


== קישורים חיצוניים ==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
* [https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* [https://col.org.il/news/19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
שורה 50: שורה 94:
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
* [https://chabad.info/special/778251/ הניגון לפרק קכ"א], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].


{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

גרסה אחרונה מ־14:25, 29 באוגוסט 2024

מנגן בהתוועדות סיום הרמב"ם ב770
הרב ברוכשטט ב770

ר' שלום הלוי ברוכשטט (יליד שנת תש"ט, 1949), הינו בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הקאפיטל תהלים של הרבי, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון במלחמת ששת הימים בחצר הישיבה בכפר חב"ד (שני מימין)

נולד בג' סיוון תש"ט לאביו ר' יהושע ממשפחה של חסידי בויאן בארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד ובישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד.

נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'קבוצה' שלו שהתחילה בחג הפסח תשכ"ח. כשהגיעו ל-770 נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד גן עדן התחתון וכשהרבי עבר לידם איחל: "א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח".

בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח תשכ"ט נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם צה"ל בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.

בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של צא"ח תחת ר' מאיר פריימן.

בשנת תשל"ד השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב בעריש רוזנברג, ובתקופה שבין השידוף לחתונה, באיסרו חג של חג השבועות היא נהרגה בתאונת דרכים טראגית יחד עם הרב גרליק.

בשנת תשל"ה נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב שלום מענדל קלמנסון, שליח הרבי בצרפת. לאחר השידוך נכנס עם כלתו ל'יחידות' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'כולל', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת לשליחות תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור בקראון הייטס.

בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר בערבי חב"ד בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.

עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים בספר הניגונים נרשמו מפיו, ביניהם ניגון רע"ג, רע"ד, רע"ט ושי"ט שבספר.

בשנת תש"ל החלו בעלי מנגנים להתאים ניגון חסידי למלים בפרק השנתי של הרבי בתהלים. בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.

לאחר שגם בשנת תשמ"ג התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת תשמ"ד הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "ילכו מחיל אל חיל", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת התפילה עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, תשמ"ו חיבר ניגון שהתקבל.

בשנת תשמ"ז הוקמה לראשונה ועדת הניגונים ליובאוויטש שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון 'מארש דידן נצח', לחן נוסף וחדש למילים "דידן נצח", וניגון זה הושר בכוס של ברכה ליד הרבי.

בשנת תשמ"ח בחרה הוועדה את ניגונו של ר' אהרון בלסופסקי על המלים "אוהב השם שערי ציון". בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת תשמ"ט הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קרח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי בשיחה בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'חוזר' ר' יואל כהן את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.

בשנת תש"נ חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".

באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.

בשנת תשנ"ב חיבר את הניגון אורך ימים שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.

בשנת תשנ"ג חיבר את הניגון מזמור שיר ליום השבת שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי שמחת תורה תשנ"ד.

בשנת תשנ"ה חיבר את הניגון "א-ל נקמות".

בשנת תשנ"ז חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש".

בשנת תשנ"ח חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ".

בשנת תשנ"ט חיבר את הניגון "זכר חסדו".

בשנת תש"ס חיבר את הניגון "יודו שמך".

בשנת תשע"ז חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא".

בשנת תשפ"ב חיבר את הניגון 'אשא עיני אל ההרים'.

בשנת תשפ"ג חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי".

בשנת תשפ"ד חיבר את הניגון "אליך נשאתי את עיני".

הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.

רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_ברוכשטט&oldid=710265"