קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(175 גרסאות ביניים של 53 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)]]
{{קראון הייטס|
'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}


קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.
'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ומפורסמת כשכונה בה גר [[הרבי]]. בשכונה הממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.


בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.
קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.


בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.
בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.
 
בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].


==מרכז חב"ד העולמי==
==מרכז חב"ד העולמי==
[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]]
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"ץ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, חיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לכל הדרישות לבית רבי מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום [[770]] משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.
 
לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.
 
==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.
 
בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.
 
הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.
 
כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.
 
כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.


==מהומות קראון הייטס==
==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".  
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".


בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.


בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.


==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של [[הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.


*ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).
במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.


==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".


*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.


כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.
הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}


בשנים האחרונות הפכה קראון הייטס לשכונה נחשקת בניו יורק ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.
עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.


==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
===בית דין===
[[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד"ץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.


===ועד הקהל===
משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].


===ארגוני חסד===
====כשרות רבני קראון הייטס====
[[תמונה:אמבולנס הצלה.jpg|left|thumb|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].


*[[שמירה קראון הייטס|שמירה]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"א]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. יו"ר הארגון כיום הוא ר' יצחק שוחט.
מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.


*[[שומרים (קראון הייטס)|שומרים]] - ארגון מתנדבים שהוקם בשנת תש"ס על ידי משפחת הרשקופ כגוף מתנדבים מתחרה, הפועל במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. בארגון זה חברים בעיקר צעירים חסרי הכשרה, ולאורך שנות פעילותו נרשמו חיכוכים רבים בינו לבין תושבי השכונה עקב התלהמות חסרת אחריות.
===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.


*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.  
===מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח===
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.


*[[חסדי ברכה]] - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].


===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
 
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - שומר על קשר עם משפחות יוצאי רוסיה.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
 
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. 
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
 
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.
* [[תן יד]] - הכנסת כלה.
 
* [[שמחת שבת ויו"ט]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות לצרכי שבת וחג.
 
* [[אש"ל הכנסת אורחים]]
 


===מוסדות חינוך===
===מוסדות חינוך===
[[תמונה:אהלי תורה 2.jpg|left|thumb|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
 
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].
*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט"ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].
 
''' מוסדות לבנים'''.
 
*[[אוהלי תורה]] 647 איסטערן פארקווי.
 
*[[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
 
*[[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)|אור מנחם]] 1737 פרזידנט.
 
* חיידר אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.


*[[דרכי מנחם]] 438 רוטלאנד.
;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט{{הערה|ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/140368835/879 אור של חינוך חסידי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 879, עמוד 68}}.
.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.


* ישיבת וויען 612 מייפל סט.
;מוסדות לבנות
 
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
*[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
 
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
*[[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.
* עטרת חיה.
 
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* [[ישיבת הפנסאים]] (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט סט 1337.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.
 
'''מוסדות לבנות'''.
 
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]] קארול.
 
*[[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
 
*[[בית רבקה]] לעפערץ וקראון.
 
*[[מכון חנה]] קראון ופרזידנט.


===מוסדות להפצת היהדות===
===מוסדות להפצת היהדות===
 
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
*[[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' והפצת המעיינות העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
 
* JNET
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* משרד השלוחים
* [[JNET]]
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
* [[משרד השלוחים]]
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
 
*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד בארצות הברית ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת תשט"ו על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
 
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי הרבי הריי"צ ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהילים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
 
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.


===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[תמונה:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.
 
===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]] - מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].
* [[ועד להפצת שיחות]] -מכון [[הוצאה לאור]] העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] -מרכז להוצאה לאור של ספרי חב"ד, העובד בשיתוף פעולה עם [[הוצאת ספרים קה"ת]]. מנהל ההוצאה לאור היה ר' [[יעקב רייך]] מ[[קראון הייטס]].


==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===


*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.


*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.  


* [[צבאות השם (ניו יורק)]]  
יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.


*[[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.


* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
====בית משיח באנגלית====


* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.


* [[קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל]]
====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.


* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.
====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.


===הוצאה לאור===
====אתרים====
*[[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר  COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
* [[ועד הנחות התמימים]]
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.  
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
* [[ועד להפצת שיחות]]
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]


===בתי כנסת===
===בתי כנסת===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
{{טורים
*'''[[770]]  
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - ע"ש ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי בית הכנסת הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''[[בית שמואל]]''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון גבאי ר' דוד פרקש, במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''[[אגודת ישראל]]''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' -אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל מקווה מאיר - ע"ש הרב [[אליעזר יצחק ליווי]]. מנהל ביהכ"נ הוא הרב [[דן יואל ליווי]] וכגבאי משמש הרב [[קלמן ויינפלד]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"מנחם נחום"''' קראון.
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקוואי.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט., הרב חיים פוגעלמן.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובאשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול" משפיע הרב [[יהודה לייב גרונר]] 1612 קארול.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.  
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.  
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סטריט".  
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני עוו. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לעפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון עוו. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לעפרטס הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב אברהם הלוי העלער.
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' מעל 770 במשרדים של המל"ח.
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק עוו. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סטריט הרב משה בוגמילסקי.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק עוועניו "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק הרב אבצן.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת מרוקאים '''"חזן יצחק ביטון"''' פרזידנט הרב טאבןפאור.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני עמפאייער.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" 534 עמפייר בולעווארד הרב חיים ישראל וילהלם.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמאן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופראנקלין עוו.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" -935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).  
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבעני.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת '''"ברוקדל הוספיטאל"''' כניסה לשבת מרוטלאנד טשאפלין ר' מיכאל חזן.
*בית הכנסת קהילת  '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת "'''בית שמשון'''" קינגסטון עוו. שמואל טורק.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני, הרב דנענבוים.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת טרוי עווניו ליד אוקיי.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטן מונטגומרי. הרב מרדכי גורארי'.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מנין אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב שמעון הלינג'ר.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}
}}


===היכלי לימוד===
===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין)
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה)
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.


===מקוואות טהרה===
===מקוואות טהרה===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
;מקוואות גברים:
*'''[[מקווה ישראל]]''' - 749 איסטערן פארקווי (בין קינגסטון לברוקלין). על שם ישראל דרייזין.
*'''מקווה מאיר''' - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין.
*''פרנקל'ס מקווה''' - 1699 פרזידנט (בין יוטיקה ורוג'רס).
*'''לפרץ מקווה''' - 672 לפרץ.
*'''אמפייר שטיבל מקווה'''.
*'''פישר'ס מקווה''' - 770 מונגומרי.
*'''טייטלבוים'ס מקווה''' - 340 איסט 52.
*'''בית הכנסת 'רעים אהובים'''' - קארול פינת סקנקטדי.


;מקוואות פרטיים:
{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.
 
====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.
*בבית ר' יעקב עלבערג.


;מקוואות נשים:
====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'''מי חיה מושקא''' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
}}
*קארול וטרוי.}}
 
===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.


==רחובות בשכונה==
==רחובות בשכונה==
[[קובץ:איסטרן פארקווי פינת קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שילוט בצומת הרחובות [[איסטרן פארקווי]] ו[[קינגסטון]]]]
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.


==תחבורה==
==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פריזנדט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.
 
בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.


==כלכלה==
==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות למזון כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות חלביות ובשריות, חנויות יין, יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.


==ערים תאומות==
==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 259: שורה 310:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}  
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו > כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{תמונה}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]
 
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארצות הברית]]

גרסה אחרונה מ־10:21, 16 בדצמבר 2024

קראון הייטס
ממוזער
צומת רחובות "קינגסטון" ו"איסטרן פארקווי" בקראון הייטס ממבט אווירי (770 נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
עיר ניו יורק
רובע ברוקלין
עיר תאומה כפר חב"ד, ישראל. מונטריאול, קנדה
מייסד הקהילה אדמו"ר הריי"צ
מוסדות וגופים אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, CHK - כשרות, מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, נשי חב"ד, די אידישע היים, שבועון בית משיח, אוצר ספרי ליובאוויטש, פר"י, הוצאת הספרים קה"ת, צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ספריית ליובאוויטש, ישיבת חב"ד המרכזית - 770 אש"ל הכנסת אורחים, JEM, כשרות OK, ועוד
מוסדות הקהילה בד"צ קראון הייטס, ועד הקהל קראון הייטס הצלה קראון הייטס, צבאות השם (ניו יורק), מוזיאון צבאות השם, אוהלי תורה קראון הייטס, ליובאוויטשער ישיבה, אור מנחם קראון הייטס, בית רבקה (קראון הייטס) בית חיה מושקא (קראון הייטס), ועוד
בתי כנסת כ-75 בתי כנסת
מקוואות 15 מקוואות
מס' משפחות 5,000 משפחות אנ"ש
ראו גם
אישים בקראון הייטס
מוסדות וארגונים בקראון הייטס

קראון הייטס (באנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ומפורסמת כשכונה בה גר הרבי. בשכונה הממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, ממוקם הבנין המפורסם 770. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב איסטרן פארקווי. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות,ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ"פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו בורו פארק וויליאמסבורג. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא הרבי לחסידיו שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם: אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, CHK - כשרות, מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, נשי חב"ד, די אידישע היים, שבועון בית משיח, אוצר ספרי ליובאוויטש, פר"י,הוצאת הספרים קה"ת, צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ספריית ליובאוויטש, ישיבת חב"ד המרכזית - 770 אש"ל הכנסת אורחים, JEM, כשרות OK, בד"צ קראון הייטס, ועד הקהל קראון הייטס הצלה קראון הייטס, צבאות השם (ניו יורק), מוזיאון צבאות השם, אוהלי תורה קראון הייטס, ליובאוויטשער ישיבה, אור מנחם קראון הייטס, בית רבקה (קראון הייטס) בית חיה מושקא (קראון הייטס).

מרכז חב"ד העולמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזית בנין 770
ערך מורחב – 770 איסטרן פארקווי

בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון ברובע מנהטן, חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין 770 איסטערן פארקווי שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת חב"ד בעולם כולו.

המאבק על צביון השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הבריחה הגדולה מקראון הייטס

צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

מהומות קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש אלול תנש"א, רכב מפמלייתו של הרבי, מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

שכונת קראון הייטס במבט חסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו של הרבי ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג
  • 'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
  • ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
  • השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של מלך המשיח הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס: "אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם."[דרוש מקור]

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית דין[עריכה | עריכת קוד מקור]

חותמת הכשרות של הבד"ץ
ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

בשכונה קיים בית דין המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ברחוב קינגסטון, בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

כשרות רבני קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב אברהם אזדבא, והרב יוסף ישעיה ברוין. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב דובער לברטוב.

מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.

ועד הקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועד הקהל

את תושבי השכונה מייצג ועד הקהל של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח

מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח - הינו ארגון שהוקם בשנת תשנ"ו במטרה לרכז את כל פעולות חסידות חב"ד בנושא משיח: בשורת הגאולה, פרסום גאולה ומשיח ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.

מנהל המרכז הינו הרב מנחם מענדל הנדל. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת קראון הייטס.

ארגוני חסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמבולנס הצלה על יד 770
  • הצלה - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב אברהם ביסטריצקי.
  • שמירה קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"ה על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
  • שומרים קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
  • שפרה ופועה - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
  • חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
  • חברת ביקור חולים - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
  • אהבת חסד - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
  • תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
  • חברת שמחת שבת ויום טוב - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
  • אש"ל הכנסת אורחים - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. בחודש תשרי מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
  • אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת הקורונה. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין ישיבת 'אהלי תורה'
בנין תלמוד תורה 'אור מנחם'
מוסדות לבנים

.

מוסדות לבנות
  • בית חי' מושקא קארול וטרוי.
  • בנות מנחם איסט ניו יורק.
  • בית רבקה לפרץ וקראון.
  • עטרת חיה.
  • אהלי יוסף יצחק - בנות.
  • מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

מוסדות להפצת היהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות נוספים הפועלים בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין מוזיאון צבאות ה'
  • ספריית ליובאוויטש - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. כתבי יד. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין.
  • אגודת חסידי חב"ד - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את השלוחים ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
  • צבאות השם (ניו יורק).
  • מוזיאון צבאות השם - מוזיאון צבאות השם הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים צבאות השם. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
  • JEM (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
  • כולל מנחם, כולל אברכים (קראון הייטס).
  • קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
  • כשרות OK ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

כלי תקשורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער בית משיח בעברית
לוגו בית משיח במהדורה האנגלית
לוגו חב"ד אינפו
לוגו אנ"ש

עיתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ז החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

שבועון בית משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח, הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את השליחות היחידה והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו' (לשון הרבי). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

בית משיח באנגלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

התמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסף תקופתי עבור התמימים - בהוצאת את"ה העולמי ומרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

ספרים בהוצאת 'בית משיח'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

אתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חב"ד און ליין אנגלית -בשנת תשס"ח הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
  • חב"ד אינפו - חב"ד אינפו (chabad.info) הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

הוקם בשנת תשס"ג על ידי ר' שרגא קרומבי. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך שבועון בית משיח. אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.

  • חב"דפדיה - אנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ואתר חב"ד בישראל. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות[2], ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
  • חב"ד שופ - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
  • אנ"ש (אתר), האתר אנ"ש אורג, הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת תשע"ט.
  • קראון הייטס אינפו

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • 770, הגבאים הם: זלמן ליפסקר, יוסף יצחק לאש, אברהם הולצברג.
  • בית הכנסת בית בנימין - על שם ר' בנימין לוין מנעוול נוסד בט' אדר תש"ס. גבאי בית הכנסת הוא ר' לימא מינקוביץ' 680 מונטגומרי.
  • בית שמואל - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב לוי יצחק גרליק. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
  • אגודת ישראל - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין 465 קראון.
  • כתב סופר - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב ניסן מנגל.
  • בית אליעזר יצחק מעל מקווה מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב קלמן ויינפלד.
  • בית הכנסת "חסידים ואנשי מעשה" בבייסמנט של 1466 יוניון.
  • "ר' מיכאל'ס מנין" זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
  • "אהבת אחים" -"אמפייר שטיבל" - בעבר שימש שם הרב ליפמאן שפירא כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
  • בית הכנסת "אהבת משה" 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
  • בית הכנסת "שיין שול" 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
  • בית הכנסת "געצעל שול" בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
  • בית הכנסת "אנשי לובאוו קהל חסידים" "באומגרטין שול".
  • בית הכנסת "רעים אהובים" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
  • בית הכנסת "פרנקל'ס שול" 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
  • בית הכנסת "אנשי רובשוב" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
  • בית הכנסת "בית המדרש "אהל נתן" 580 קראון סט".
  • בית הכנסת "דער שטיבל" בשלום סנטר אלבני.
  • בית הכנסת "די שול" 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
  • בית הכנסת "אליהו נחום" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
  • בית הכנסת "בית לוי יצחק" שול 556 קראון קומה שניה.
  • בית הכנסת "די בינוני שול" 556 קראון סט. קומה ראשונה.
  • בית הכנסת "מעיינות" קינגסטון. הרב סילווער.
  • בית הכנסת "בית מנחם מענדל" 770 לפרץ הרב נחמן יוסף טברסקי.
  • בית הכנסת "כולל מנחם" 303 קינגסטון, הרב יוסף אברהם הלר.
  • בית הכנסת המנין של המל"ח" 788 איסטערן פארקווי, במשרדי המרכז לעניני חינוך.
  • בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
  • בית הכנסת "עלייה שול" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
  • בית הכנסת "בית רבקה" 310 קראון סט הרב משה בוגמילסקי.
  • בית הכנסת "בית דוד" 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
  • בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב לייזר אבצן.
  • בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני אמפייר.
  • בית הכנסת "נתן שול" מידווד וברוקלין הרב חיים ישראל וילהלם.
  • בית הכנסת "די בעשט" אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
  • בית הכנסת "קול ישראל" 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
  • בית הכנסת "בית בנציון" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
  • בית הכנסת "מורפי שול" חובבי תורה למטה.
  • בית הכנסת "אהל נתן" אלבני.
  • בית הכנסת "מרכז דוברי עברית" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
  • בית הכנסת קהילת "אנשי ליובאוויטש", הרב יוסף גרליק, 578 אלבני.
  • בית הכנסת "חברה אהבת ישראל" נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
  • בית הכנסת "ריינס שול" בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן.
  • בית הכנסת "חברת ש"ס" קינגסטון מונטגומרי.
  • בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
  • בית הכנסת "משכן מנחם" בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
  • בית הכנסת "F.R.E.E." (ידידי פליטי מזרח אירופה) ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
  • בית הכנסת "אנשי משה" בבייסמנט של ר' מנחם מענדל יוזביץ בלינקולן פלייס.
  • בית הכנסת "מרכז אברכים" 466 אלבני בביסמנט הרב אפרים פישל אסטער.
  • בית הכנסת "בית גימפל חיים" ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
  • בית הכנסת בית כנסת אנ"ש (פישר שול), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.

היכלי לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון יגדיל תורה

  • היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
  • היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
  • בית המדרש 580 קראון סט.
  • "היכל הלימוד יגדיל תורה" 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
  • היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
  • היכל הלימוד רעים אהובים בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

מקוואות טהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקוואות גברים:

מקוואות פרטיים:

מקוואות נשים:

  • 1506 יוניון (פינת אולבני).
  • 'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
  • קארול וטרוי.

רחובות בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – איסטרן פארקווי, קינגסטון, פרזידנט, יוניון
  • אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם מרכז חב"ד העולמי - 770
  • קינגסטון - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
  • פרזידנט - ברחוב זה ממוקם ביתו הפרטי של הרבי וכן בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  • יוניון - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

תחבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות בורו פארק, ופלטבוש וכן קו מיוחד המחבר בין מונטריאול שבקנדה לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה פועלים מרכולים, חנויות למזון כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות חלביות ובשריות, חנויות יין, יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

ערים תאומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בארץ ישראל, ועם העיר מונטריאול שבקנדה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ↑ ישראל לפידות, אור של חינוך חסידי, שבועון בית משיח גליון 879, עמוד 68
  2. ↑ שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קראון_הייטס&oldid=724870"