אסדר לסעודתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(הועבר)
 
(34 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אסדר לסעודתא''' הוא פיוט שחיבר ה[[אריז"ל]] לסעודת יום השבת.
'''אסדר לסעודתא''' הוא פיוט שחיבר ה[[אריז"ל]] לסעודת יום ה[[שבת]].


==מילות הפיוט==
==מילות הפיוט==
האריז"ל, רבי [[יצחק לוריא]], חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:
האריז"ל, רבי [[יצחק לוריא]], חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:
:{{ציטוט|מרכאות=לא|
:{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן='''א'''סדר לסעודתא, בצפרא דשבתא, ואזמין בה השתא, עתיקא קדישא.
|תוכן='''אֲ'''סַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:
 
'''נְ'''הוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:
 
'''יְ'''שַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:
 
'''יְ'''גַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:
 
'''צְ'''רוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:
 
'''חֲ'''דוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:
 
'''קֳ'''דָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:
 
'''לְ'''עַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא:
 
'''וְ'''אִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:
 
'''רְ'''בוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:
 
'''תרגום'''
 
אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את [[עתיקא קדישא|העתיק הקדוש]].
 
אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומ[[יין|היין]] הטוב שבו תשמח ה[[נפש]].
 
ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה.
 
יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה.
 
צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש.  


'''נ'''הורי' ישרי בה, בקידושא רבא, ובחמרא טבא, דבי' תחדי נפשא.
שמחו קוצרי [[שדה]], בדיבור ובקול, והגידו מילה מתוקה כ[[דבש]].  


'''י'''שדר לן שופרי', ונחזי ביקרי', ויחזי לן סתרי', דאיתאמר בלחישא.
לפני [[השם יתברך|רבון עולמים]], במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים.  


לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם.


'''י'''גלה לן טעמי, דבתריסר נהמי, דאינון את בשמי', כפילא וקלישא.
ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא.  


'''צ'''רורא דלעילא, דבי' חיי כולא, ויתרבי חילא, ותיסק עד רישא.
ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהייתה פרושה.}}


'''ח'''דו חצדי חקלא, בדיבור ובקלא, ומלילו מלה, מתיקא כדובשא.
==סביב הניגון==
אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור.


'''ק'''דם רבון עלמין, במלין סתימין, תגלון פתגמין, ותימרון חידושא.
עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.{{מקור}}


אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.


'''ל'''עטר פתורא, ברזא יקירא, עמיקא וטמירא, ולאו מילתא אושא.
בפועל, בסידורים שאינם בנוסח חב"ד מופיעים עוד שני קטעים המשלימים את שתי האותיות החסרות י' וא'  


'''ו'''אילין מליא, יהון לרקיעיא, ותמן מאן שריא, הלא ההוא שמשא.
"יָדַי אַסְחֵי אֲנָא. לְגַבֵּי חַד מָנָא. לְסִטְרָא חוֹרִינָא. דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא:
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:"


'''ר'''בו יתיר יסגי, לעילא מן דרגי', ויסב בת זוגי', דהות פרישא.}}  
כשלימד [[הרבי]] את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של "אייֵ אייֵ אסדר לסעודתא" מהפעם המיוחדת הזו.{{מקור}}


==לחנים נוספים==
לניגון זה ישנה מנגינה שהייתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט ב[[ספר הניגונים]].


==ניגונים==
ב[[התוועדות]] שבת פרשת חוקת בלק י"ד [[תמוז]] בשנת [[תשט"ז]] לימד [[הרבי]] ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט ב[[ספר הניגונים]].
לניגון זה ישנה מנגינה שהיתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט ב[[ספר הניגונים]].


ב[[התוועדות]] י"ד [[תמוז]] בשנת [[תשט"ז]] לימד [[הרבי]] ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט ב[[ספר הניגונים]].
הרבי התבטא שהאופן שבו מנגנים את הניגון אינו מדוייק, אך לכל הפחות דבר אחד פעל בכך שלימד את הניגון - שיאמרו 'אסדר לסעודתא' בסעודת שבת{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1897 עמוד 63.}}.


==קישורים חיצונים==
בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]  מובאים ארבעה לחנים נוספים לפיוט זה, אסדר לסעודתא לחסידי זשלאבין (ניגון ל"ג){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/05/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%90_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%96%27%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}, אסדר לסעודתא להאר"י ז"ל (ניגון ל"ד){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/48/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%91_-_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%27%27%D7%9C.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}, אסדר לסעודתא חסידי עתיק (ניגון ל"ו){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%93_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}, ואסדר לסעודתא לר' חיים קצב בארזין (ניגון ל"ז){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/%D7%A8%27_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/774642/ רבי לילדים: אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
===הניגון הישן===
===הניגון הישן===
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/049.rm&gif=049 לשמיעת ניגון זה מפי ר' דוד הורביץ]
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/43/%28%D7%9E%D7%98%29_%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=468 לשמיעת ניגון זה בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=468 לשמיעת ניגון זה בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{שמע}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין {{שמע}}
 
===הניגון של הרבי===
===הניגון של הרבי===
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=685 לשמיעת הניגון]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140813/jewish/Asader-Leseudoso.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 13# {{שמע}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-02-Asader-L-Se-udasa-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUzBRUXNLbnZtX1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}}
 
{{שבת}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני רבו"נ}}
 
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]

גרסה אחרונה מ־00:52, 5 בספטמבר 2024

אסדר לסעודתא הוא פיוט שחיבר האריז"ל לסעודת יום השבת.

מילות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

האריז"ל, רבי יצחק לוריא, חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:

אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:

נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:

יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:

יְגַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:

צְרוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:

חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:

קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:

לְעַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא:

וְאִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:

רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:

תרגום

אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את העתיק הקדוש.

אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומהיין הטוב שבו תשמח הנפש.

ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה.

יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה.

צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש.

שמחו קוצרי שדה, בדיבור ובקול, והגידו מילה מתוקה כדבש.

לפני רבון עולמים, במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים.

לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם.

ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא.

ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהייתה פרושה.

סביב הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור.

עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון הביטול המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.[דרוש מקור]

אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר האריז"ל כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו[1].

בפועל, בסידורים שאינם בנוסח חב"ד מופיעים עוד שני קטעים המשלימים את שתי האותיות החסרות י' וא'

"יָדַי אַסְחֵי אֲנָא. לְגַבֵּי חַד מָנָא. לְסִטְרָא חוֹרִינָא. דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא: אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:"

כשלימד הרבי את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של "אייֵ אייֵ אסדר לסעודתא" מהפעם המיוחדת הזו.[דרוש מקור]

לחנים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לניגון זה ישנה מנגינה שהייתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט בספר הניגונים.

בהתוועדות שבת פרשת חוקת בלק י"ד תמוז בשנת תשט"ז לימד הרבי ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט בספר הניגונים.

הרבי התבטא שהאופן שבו מנגנים את הניגון אינו מדוייק, אך לכל הפחות דבר אחד פעל בכך שלימד את הניגון - שיאמרו 'אסדר לסעודתא' בסעודת שבת[2].

בפרוייקט מסורת הניגונים מובאים ארבעה לחנים נוספים לפיוט זה, אסדר לסעודתא לחסידי זשלאבין (ניגון ל"ג)[3], אסדר לסעודתא להאר"י ז"ל (ניגון ל"ד)[4], אסדר לסעודתא חסידי עתיק (ניגון ל"ו)[5], ואסדר לסעודתא לר' חיים קצב בארזין (ניגון ל"ז)[6].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון הישן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבת
קבלת שבת ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת
תפילות השבת ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
חלקי השבת ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
בחינות שונות חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין
מוצאי שבת הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
פרטים נוספים נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים
זמירות שבת שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך
ניגונים למוצאי שבת: אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
ספרים בנושא מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר
ניגוני רבותינו נשיאינו
ניגוני הבעל שם טוב שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב)
ניגוני המגיד ממעזריטש שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו
ניגוני אדמו"ר הזקן שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי · טעמו וראו
ניגוני אדמו"ר האמצעי ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק
ניגוני אדמו"ר המהר"ש שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי
ניגוני אדמו"ר הרש"ב ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב
ניגוני אדמו"ר הריי"צ הבינוני
ניגוני אדמו"ר שליט"א אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי (א) · שאמיל · צמאה לך נפשי (ב)
ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ↑ 'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.
  2. ↑ שבועון כפר חב"ד 1897 עמוד 63.
  3. ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  4. ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  5. ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  6. ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אסדר_לסעודתא&oldid=711793"