|
|
| (178 גרסאות ביניים של 52 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| הגאון הגדול רבי [[מאיר מאזוז]] שליט"א נולד בתוניס ביום י"ג בניסן (הילולא דמרן ה"בית יוסף" וכ"ק אדמו"ר ה"[[אדמו"ר הצמח צדק|צמח צדק]]" זי"ע) בשנת [[תש"ה]], לאביו הגאון האדיר רבי מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד (שהיה דיין ומנהיג עדת יהדות תוניס, ראש ישיבת "חברת התלמוד", מייסד ישיבת "כסא רחמים", ונודע בספרו שו"ת "איש מצליח").
| |
|
| |
|
| בהדרכת אביו הגאון, נתעלה רבי מאיר בלימוד התורה כבר מילדותו. בגיל שש שנים ידע לקרוא את כל פרשיות התורה עם טעמיהם ודקדוקיהם, והחל ללמוד גמרא. רבו הראשון היה הגאון רבי אליהו אלגז זצ"ל, אחריו למד אצל הגאונים רבי יצחק בוחניק ורבי סוסו הכהן זצ"ל, וקיבל הדרכה בכתיבת חידושי תורה גם מהגאון הגדול רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בעל "שמחת כהן". וכך נתעלה בלימוד התורה באופן נפלא.
| | [[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] |
| | הרב ''' מאיר ניסים{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים. אך מכיוון שנפטר כעבור פחות בתוך פחות מחודש השם רפאל כבר לא נשאר איתו.}} מאזוז''' המכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}} ([[י"ג ניסן]] [[תש"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]) היה ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ורבים ראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית. |
|
| |
|
| ביום כ"א בטבת תשל"א נרצח אביו הגאון זצ"ל בידי זדים, ואז עלה רבי מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כראש הישיבה. הוא מדריך את התלמידים ללמוד ולהבין את הגמרא והראשונים בעומק הפשט כשיטת רבותיו חכמי תוניס, ולהספיק ללמוד מסכתות רבות כדי להגיע לקיום מצות לימוד וידיעת כל התורה כולה. כמו"כ רבה השפעתו על עבודת ה' של תלמידיו, תפלה בכוונה, אמירת תהלים ולימוד "חוק לישראל". הוא ייסד גם מכון לההדרת חידושי התורה של חכמי תוניס, הוציא לאור ספרים רבים מגדולי החכמים לדורותיהם, והחזיר ליושנה את עטרת תפארת יהדות תוניס התורנית.
| | == תולדות חיים == |
| | נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]]. |
|
| |
|
| הרב מאזוז שליט"א זכה בעמלו ובשקידתו מנעוריו, להיות גאון עצום ונפלא, גם בענינים שלא כל גדולי הת"ח בקיאים בהם, כגון קידוש החודש, חכמת הדקדוק והלשון וכו'. הוא ידוע גם כחכם הרזים בגימטריאות ופרפראות לתורה, ונואם בחסד עליון.
| | למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. |
|
| |
| חידושי התורה העמוקים שלו, ופסקיו בכל חלקי השו"ע ובהלכות עמומות, פזורים בקבצים תורניים רבים, ובעיקר במאות החוברות של הקובץ החדשי "אור תורה" שיוצא לאור ע"י ישיבת "כסא רחמים". ספרו "דרכי העיון" פותח צוהר לשיטת גדולי המחברים בתוניסיה, ומדריך את תלמידי החכמים בדורנו בדרכי קנין התורה.
| |
|
| |
|
| נוסף למעלותיו הנדירות של הרב מאזוז בידיעת התורה והפצתה, הרי גם בעניני הכלל הוא איש אמת שלא חת מפני כל, ומשמיע דעותיו המקוריות ברמה מבלי להתחשב ב"דעת הקהל". ביחד עם זאת הרי הוא צנוע ועניו, ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומאירות.
| | ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. |
|
| |
|
| == קשרי אביו הי"ד עם ליובאוויטש ==
| | משנת [[תשע"ה]] היה מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכומי השיעורים הופצו בעלון "בית נאמן" מדי שבוע. |
|
| |
|
| הגאון ר' מצליח מאזוז זצ"ל, אביו של הגר"מ שליט"א, העריך מאד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו "איש מצליח" ח"ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ"א בעניני מקוואות: "ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב [[ניסן פינסון]] יצ"ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי"א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה".
| | הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש מקרב הציבור הספרדי שראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי. |
|
| |
|
| הוא היה קשור בקשרי מכתבים עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ולפנינו מכתב שכתב לו הרבי בשנת [[תשכ"ח]] במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר הרב מאזוז אצל הרבי מה"מ בכסלו [[תשנ"ב]], הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ"ל.
| | נפטר ב[[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1204924/ הידיעה בחב"ד אינפו]. {{אינפו}}}} לאחר תקופה קצרה של מחלה. |
|
| |
|
| == קשרי ר' מאיר עם חב"ד == | | == קשריו עם חב"ד == |
| | ===עם הרבי וחב"ד=== |
| | הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]]. |
|
| |
|
| בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז שליט"א קרוב לחב"ד ולכ"ק אדמו"ר. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת ליובאוויטש בתוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים, מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א. מאז היה קשור בעבותות אהבה והערכה אל הרה"ח ר' ניסן פינסון ע"ה, שיסד את הישיבה שם בשליחותו של הרבי. | | בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי יוסף יצחק תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. |
|
| |
|
| וכך כותב הרב מאזוז במאמרו ב"כפר חב"ד" (גליון 991): "בשנת תש"כ הגיע הרב ניסן פינסון שי' אל האבא עליו השלום לתוניס.. לפני כן רבי ניסן הלך לג'רבה והקים שם ישיבה.. בתחילה המלמדים חששו ללכת איתו שמא יכניס להם לימודי צרפתית.. בסוף הוא הצליח לשכנע אותם: "אל תדאגו, אנחנו מתכוונים אך ורק לחזק אצלכם את לימוד התורה", ובאמת הוא חיזק אותם. אבל גם לאחר שהצליח בג'רבה, בתוניס היו לו מתנגדים.. אבא עליו השלום היה מעודד כל דבר שיש בו חיזוק לתורה.. ואז ביום יו"ד שבט תשכ"ב הוקמה הישיבה.. כמה אנשים היום לומדים תורה, לומדים בישיבות, או עכ"פ קרובים ליהדות, בזכות השליח של הרבי!".
| | בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{הערה|צילום המכתבים ב[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%20-%20%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf תשורה - עמאר], אלול תשפ"ב, עמ' 53.}} |
|
| |
|
| בהקדמתו לספר "שירי דוד" בעניני חכמת התכונה שהוציא לאור מחדש, כותב עוד על תקופה זו: "בשנת התשכ"ה כשהייתי ר"מ בישיבת ליובאוויטש חב"ד בתוניס, קבעתי שיעור עם הכיתה הגדולה שעה לשבוע בספר "שירי דוד". והיות כי לא היה לנו רק טופס אחד מהספר, הוכרחתי לתמצת את הדברים בצורת שיעור עם כללים ותרגילים לעבודות בית. ביניהם היה גם בנו של המנהל רבי ניסן פינסון הי"ו (כעת הבן בעיר ניס בצרפת), וב"ה ראיתי הצלחה בעמלי ותוך שנה כבר ידעו לסדר לוח בעצמם כולל המולדות והתקופות, ואפילו השוואת התאריכים שלנו לתאריכים לועזיים מלפני מאות שנים. אחד התלמידים (כעת בארץ ישראל) שלח לי אז מתנה לראש השנה "לוח לעשר שנים" שערך בעצמו, נקי ובר משגיאות. המנהל נסע עם בנו לארה"ב לעשות ימים נוראים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. לאחר מכן סיפר ששאל את האדמו"ר אם כדאי שבנו ישאר בישיבת "תומכי תמימים" שמה, ואמר לו: יש לו עוד מה ללמוד בתוניס".
| | לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}. |
|
| |
|
| (יצויין כאן מה שאמר הרה"ח ר' מענדל שמואל פינסון שי' (מרבני אנ"ש החשובים בבריסל) בנו של הרה"ח ר' ניסן פינסון שי', כי בתקופת מלחמת ששת הימים היו רדיפות של הערבים בתוניס נגד היהודים שם, עד ששרפו את בית הכנסת, והיהודים היו בפחד גדול. וכשביקש הרב ניסן את ברכת הרבי, ענה לו: "תאמר ליהודים בתוניס: הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל. ואם אי אפשר לומר (שומר) ישראל, תאמר (שומר) ישורון" (כי בתוניס אסור להזכיר ברבים שם "ישראל", שפירושו "מדינת ישראל").
| | גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. |
| | כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים). |
|
| |
|
| הרב מאזוז כותב במאמרו שפורסם ב"[[שבועון כפר חב"ד]]" (גליון 65 י"ג אלול תשמ"ב): | | בח"י מנחם אב תשמ"א כתב הרב מאזוז לרבי: "לכבוד מעלת מרן האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה! |
|
| |
|
| "האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו. | | נפשי בשאלתי הדחופה להעתיר רחמים על בני הפעוט... נ"י, שהקב"ה ישלח לו רפו"ש בקרוב אמן. באו אלינו פעילי חב"ד למען כתיבת ס"ת לילדי ישראל, ושיתפתי את כל הילדים שיחיו, ובכללם הבן הנ"ל. בכבוד רב, ההורים מאיר בן כמסאנה - לשעבר ר"מ בישיבת חב"ד בתונס, ואסתר בת זהירה. לרפואה שלמה אמן. נאמ"ן ס"ט". |
|
| |
|
| "לעולם לא אשכח את לילות י"ט כסלו היפים והנעלים, או את יו"ד שבט וי"ב בתמוז, במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים". | | הרבי ענה לרב מאזוז במכתב: "ב"ה, כ"ד מנ"א תשמ"א. |
|
| |
|
| מופתים גלויים "בדידי הוי עובדא"
| | הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ, מלאכתו מלאכת שמים כו', מו"ה מאיר שי' |
|
| |
|
| ועוד ממשיך הרב מאזוז לספר בגליון הנ"ל: "כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מחסידי חב"ד ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות נשואין שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר בתפלה את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על ציון כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק זצ"ל בערב ראש השנה, ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו בסיון ה'תשכ"ח.
| | שלום וברכה! |
|
| |
|
| וב"כפר חב"ד" (גליון 991) מפרט יותר: "לפני 12 שנה, רעייתי ע"ה קיבלה אירוע מוחי ל"ע. ביום ד' בתשרי [[תנש"א]] לקחתי אותה לבית הרפואה "תל השומר", ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: "זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות".. אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: "הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום יו"ד כסלו תשנ"ב היינו אצל הרבי, אני ורעייתי ז"ל, ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ביום ששי ט"ו בכסלו. רעייתי חיתה אח"כ תשע שנים בדיוק, היא נפטרה בט"ז כסלו תשס"א. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים".
| | מאשר הנני קבלת מכתבו ובו בקשת ברכה פ"נ מיום י"ח מנ"א, ובעת רצון יקָרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. |
|
| |
|
| בראיון שהעניק ל"כפר חב"ד" (גליון 677) מספר עוד על פעולות חב"ד בתוניס:
| | בכבוד ובברכה להצלחה בעבה"ק [=בעבודת הקודש]". (כאן מופיעה חתימת יד קודשו של הרבי)<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 55-54.</ref>. |
| "אני זוכר את הרב ניסן פינסון שי' שליח הרבי בתוניס, שהיה מקבץ ילדים בני עשר מג'רבא, מביא אותם לבית הכנסת ומלמד אותם להתפלל. תמיד חיבב את כולם.. הם לימדו אצלנו תניא וכיבדו מאד כל הוראה של הרבי. הרבי בעצם החיה את היהדות בתוניס. הוא הקים בה מקוואות ומוסדות תורה.. כמה מהתלמידים שלמדו אצלי במוסדות חב"ד בתוניס הם כיום מרביצי תורה בישראל". | |
|
| |
|
| בניסן תשמ"ו בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כשנשמעו קולות צורמים בבני ברק נגד התקנה הקדושה, כתב הגאון שליט"א מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר, ואח"כ סיים:
| | ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר. |
| "ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי הרמב"ם יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות הרמב"ם ז"ל תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".
| |
|
| |
|
| בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הגאון ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] שליט"א ראש ישיבת "תומכי תמימים" בבני ברק, כותב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם ז"ל שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו". | | בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו". |
| כאשר עסקתי בעריכת כתבי כ"ק אדמו"ר בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין, הואיל הגאון שליט"א להגיה חלק מהכתבים ולהוסיף את הערותיו הנפלאות, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.
| |
| כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
| |
|
| |
|
| כשביקר אצל הרבי בכסלו תשנ"ב, השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב"ם שהתקיימה באותה תקופה ב[[770]]- ואמר: "דוד המלך בתהלים רמז אודות אדמו"ר הזקן וספר התניא, באמרו: "כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי". "תאיר נרי" אלו שני אורותיו של רבי "שני-אור" אור הנגלה ואור החסידות. ואילו "תאיר נרי הויה אלקי" ראשי תיבות: "[[תניא]]".
| | במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/04/20-04-2021-23-40-09-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91.pdf ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב עמ' 103]}}. |
|
| |
|
| ועוד אמר באותה הזדמנות: "את התפעלותי מעוצמת אור היהדות הבוקע מכאן, מבית מדרשו של הרבי שליט"א ומאיר את אמריקא החשוכה, מצאתי ראיתי בפסוק: "מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים". "בשן" עולה "אמריקא", "אשיב" ר"ת: "אין שום יאוש בעולם" (כדברי הרה"ק מברסלב). "ממצולות ים" אלו חמישים שערי טומאה בהם שקועה אמריקא (י"ם עולה חמישים). בהתוועדות של הרבי בשבת ראיתי כיצד נתלים אנשים על הקירות ועל התקרה בכדי לשמוע את דברי תורתו של הרבי. זהו ה"אשיב ממצולות ים" אפילו באמריקא".
| | ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב [[שבתי ויינטראוב|שבתי ויינטרוב]] (באותם ימים, תלמיד [[תומכי תמימים קריית גת (פירושונים)|ישיבת חב"ד בקריית גת]]) עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991. כפר חב"ד, גליון 2106, עמ' 34, עדות הרב ויינטרוב.}}. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] נסע הרב מאזוז לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-[[מרכז חב"ד העולמי 770|770]] בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] דקה: 05:00 {{אינפו}} {{צליל}}}}, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת הדולרים. הרבי נתן לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר (לכאורה). למעשה, אשתו חיה תשע שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 186. הסיפור על הנס מתואר ב"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 158-157. על הביקור אצל הרבי מספר הרב מאזוז שם, בעמ' 184, 185, 187-186 בהרחבה.}}. |
|
| |
|
| "בתקופת הטילים שעברה עלינו בשנה האחרונה, חשתי על עצמי ובשרי את העידוד והבטחון שהרעיף עלינו כ"ק אדמו"ר שליט"א. לא רציתי אפילו להסתכל בחוברת ההוראות של אב"כ. אמרתי לבני שי': "אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה" - "אב"כ" ר"ת "אחסה בסתר כנפיך". "באברתו יסך לך" בגימטריא תנש"א".
| | בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה. |
| בענין זה כותב גם בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה": "אחרי תשעה באב התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"ץ.. כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום פורים בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל".
| |
|
| |
|
| | כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]]. |
|
| |
|
| בהתועדות יו"ד שבט תשנ"ב אמר בבני ברק: "בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".
| | הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב [[שלום דובער וולפא]] בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח. |
|
| |
|
| "כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את הרבי הריי"צ זצ"ל זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה מסירות נפש היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..
| | הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}. ביומנו האישי כתב שהוא רגיל לפתוח באגרות קודש, ולהתפלל לה': "תן לי תשובה טובה ונכונה דרך האגרות האלה"<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287. וראו שם עמ' 288 סיפור על כך וכן מכתב שכתב על כך לרב יוסף שמחה גינזבורג.</ref>. |
|
| |
|
| "האם אפשר לעכל דרגא כזו של מסירות נפש, להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת. | | השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ. |
|
| |
|
| "האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, מסירות נפש כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה? | | בג' תמוז תשנ"ט<ref>כמובא ביומנו, "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref> וב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}. וכן בי"ב תמוז תשע"ה<ref>הרב מאיר מאזוז נושא תפילה באוהל הק`. COL. י"ב תמוז תשע"ה.</ref> ובסיון תשע"ז<ref>תמונות מהביקור בספר "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref>. |
| "איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה. | |
| "ראו נא איזו טובה גדולה עשה הרמב"ם לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). הרמב"ם כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז,א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח תפילין "מעולם". ומכאן שאם הניח תפילין פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת תפילין בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה. | |
|
| |
|
| "יש האומרים שהדיבורים על הגאולה ו[[משיח]], דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בתשעה באב, ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בעשרה בטבת. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של התורה.. | | ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. |
|
| |
|
| "יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות משיח. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח,ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".. | | על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}. |
| "אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?
| |
|
| |
|
| "אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי יהודה צדקה זצ"ל צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. | | ===הערכתו לרבותינו נשיאינו=== |
| | בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}: |
| | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}} |
|
| |
|
| "הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א (זצ"ל) חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב כדורי וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן". | | ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטריות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים, שלדעתו האמונה שהרבי משיח אינה נכונה. |
|
| |
|
| <small>ערך זה מבוסס על הספר "[[שמן ששון מחבריך]]".</small>
| | לדברי הרב [[שבתי ויינטראוב]] הרב מאזוז הזכיר כמעט מידי שבוע בשיעוריו דברי תורה מהרבי או סיפורים שהיה עד להם מחב"ד בתוניס{{הערה|{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|34|תשפ"ה}}}}{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://drive.google.com/file/d/1sFWqhBmuiGYNzVuThMyh0xItmfIVWgV7/view עלון בית נאמן לשבת פרשת אחרי קדושים תשפ"ה] שיעור מז"ך ניסן תשע"ב אות ד', וב[https://drive.google.com/file/d/1H1TtyQXQOkDRC1-9K0m-HOkafogbm4NW/view עלון בית נאמן לשבת פרשת בהר בחוקותי תשפ"ה] שיעור מכ"ב אייר תש"ע הערה 11.}}. |
|
| |
|
| | בספרו מגדולי ישראל כתב במעלתו של [[ספר התניא]]{{הערה|מגדולי ישראל חלק א' עמ' רע"ח.}}. |
| | |
| | ===הערות על [[מנהגי חב"ד]]=== |
| | |
| | בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי-שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח. |
| | |
| | כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש. |
| | |
| | בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם. |
| | |
| | == מספריו == |
| | *'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה |
| | *'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות). |
| | *'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים |
| | *'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]] |
| | *'''הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה''' |
| | *'''לאוקמי גרסא'''- הגהות והערות על סדר התפילה |
| | *'''אסף המזכיר''' - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית |
| | *'''קובץ מאמרים''' - מאמרי [[השקפה]] ו[[מוסר]] |
| | *'''ה' נסי''' - על [[הגדה של פסח]] |
| | *'''סנסן ליאיר''' - על [[פורים]] |
| | *'''סלת נקיה''' - על [[קידוש החודש]] |
| | *'''דרכי העיון''' (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית |
| | *'''חידושים על מסכת קידושין''' - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל |
| | *'''ארים ניסי (ב"ח)''' - על [[מסכת יבמות]] ועל [[מסכת גיטין]] |
| | *'''לא תשיך''' - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא) |
| | *'''שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה''' |
| | *'''מגדולי ישראל''' - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח |
| | |
| | כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. |
| | ==חיים אישיים ומשפחה== |
| | היה נשוי ללואיזה ולהם שני בנים וארבע בנות. |
| | |
| | == לקריאה נוספת == |
| | {{בית|שניאור זלמן לוין|החסיד הגדול מתוניס|1456|26|תשפ"ה}} |
| | {{כפר|מענדי קורטס|המאיר לארץ|2106|22|תשפ"ה}} |
| | {{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|42|תשפ"ה}} |
| | *'''לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן'''" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.ֿ חלק ב', תשפ"ו (ושם אזכורים רבים של הרבי וחסידות חב"ד, סיפור ביקורו אצל הרבי, ועוד). |
| | *מנחם יעקוביץ '''רועה הנאמ"ן'''''', כי קרוב גליון 166 |
| | |
| | |
| | == קישורים חיצוניים == |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}} |
| | *[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}} |
| | *[https://chabad.info/blogs/1206464/ מאיר לעולם כולו: הרב יעקב חביב במספד על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}} |
| | |
| | '''מדיה''' |
| | *[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/439798/ הרב מאזוז בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}} |
| | *[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}} {{צליל}} |
| | *[https://www.kolel.org/videos/663664 "אין מקום בעולם שאין בו חב"ד" - ראיון מיוחד משנת תשס"ב עם מרן רבנו מאיר מאזוז על הרבי מלובאויטש] באתר כולל {{צליל}} |
| | {{הערות שוליים}} |
| | {{מיון רגיל:מזוז, מאיר}} |
| | [[קטגוריה:רבני ספרד]] |
| | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] |
| | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]] |
| [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] |