אברהם יצחק גלזמן – הבדלי גרסאות

יצירת דף עם התוכן "הרה"ח אברהם יצחק גלזמן מחשובי [[רבני חב"ד]]. נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר..."
 
Z770 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(34 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח אברהם יצחק גלזמן מחשובי [[רבני [[חב"ד]]]].
{{דמות|שם=אברהם יצחק גלזמן|תמונה=Glazman Avraham Itche.jpg|תאריך לידה=[[תרנ"ג]]|תאריך פטירה=[[תשכ"ט]]|אב=ר' משה גלזמן|מקום מגורים=מירגאראד}}


נולד ב[[תרנ"ג]], בעיירה [[ליעפלי]] לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.
הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]] - [[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].


בתרס"ט החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת [[תומכי תמימים]] למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.
==תולדות חיים==


אדמו"ר הרשביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מכך, בתואנה שזו אחריות, וכ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, ובקשר לזה סיפר לו שבברית מילה שלו אדמו"ר הצ"צ רצה שיעשו בזמן, והרב אסר, והצ"צ הורה לעשות כדברי הרב.
נולד ב[[תרנ"ג]], ב[[עיירה]] [[ליעפלי]] לאביו החסיד ר' משה. ב[[עיירה]] קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.


בתרעהתחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק שם את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.
ב[[תרס]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת [[תומכי תמימים]] למד עד שנת [[תרע]], במשך כשבע שנים.


בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מוסר שם שיעורי תורה, החזיק המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עובר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שוהה עד המלחמה.
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר [[הצמח צדק]], רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.


בעת הבריחה הגדולה יצא מרוסיה, ואח"כ עלה לאה"ק בשנת תש"ח, היה נחשב בין הלומדים וחשובי העדה. גר בכפר חב"ד ושם נפטר אחרי מחלה ממושכת.
ב[[תרע"ט]] [[התחתן]] עם בתו של החסיד ר' [[מאיר לייב פריידין]] ממירגאראד. לאחר [[נישואיו]] התגורר במירגאראד, שם החזיק את ה[[תלמוד תורה]] וה[[מקווה]] ב[[מסירות נפש]]. התגורר במיגאראד עד שנת [[תרפ"ו]].
 
ב[[תרפ"ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ"ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השנייה]].
 
בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ח]] שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת [[תשכ"ט]] אחרי מחלה ממושכת, נקבר בחלקת חב"ד בהר-הזיתים בירושלים.
 
==משפחתו==
* בתו חווה
* בנו ר' שלום בער. בנו הוא הרב [[מרדכי גלזמן]].
* בנו ר' עוזר ישראל, ממקימי קהילת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק. בנו הוא ר' משה גלזמן ממחדשי מושב גמזו.
 
{{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]