דפוס עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(39 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
דפוס עזרא הראשון, הינו בית דפוס שפתח [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב ב[[תרע"ח]] ובו הודפס [[סידור רוסטוב]], מאוחר יותר ב[[תש"י]] הוקם ב[[ניו יורק]], דפוס עזרא על ידי ר' [[מרדכי שוסטרמן]], בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], שנועד להדפיס את כל ספרי [[רבותינו נשיאנו]].
{{לעריכה}}
'''דפוס עזרא''' הראשון ([[רוסטוב]]) הינו בית דפוס שפתח [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב ב[[תרע"ח]] ובו הודפס [[סידור רוסטוב]],
ב[[חשוון]] [[תרע"ח]] היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[מוסקבה]] ושם כינס את אנ"ש ודיבר אודות הבעיה של מחסור בסידורים, וערך מגבית בין אנ"ש והציע שימכרו מניות, כל מניה נמכרה באלף רובל ומזה הוקם בית הדפוס.
==הקמתו==


ב[[תש"ח]] שאל הרב [[מרדכי שוסטרמן]] את [[הרבי הריי"צ]] במה להתעסק: א.דפוס ב. שחיטה ג.שמש בית כנסת וענה הרבי: "נכון אשר יתעסק בעניני הדפסה אבל לא יעזוב משרת השמשות והזביחה"
וכך כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] במכתבו{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו חלק ב' עמ' תתעח}} משלהי [[תרע"ח]]:
מתנדבים לקבלת מניות (אקציות) כשתאושר מהממששלה להדפסת ספרים עברים:
*75 הרש"ג{{הערה|ר' [[שמואל גוראריה]]}}
*75 הרשמ"ט{{הערה|ר' [[שמואל מיכל טריינין]]}}
*80 הרחמ"א{{הערה|ר' [[חיים משה אלכסנדרוב]]}}
*75 הרא"ג
*10 הרמ"ט
*10 הרממ"ש


ר' מרדכי הלך ללמוד "דפוס" ב'דפוס האחים גערץ' במנהטהן, ושם גם החל להדפיס את [[ספרי חב"ד]], הספר הראשון שהודפס שם הוא [[קיצורים והערות על התניא]], ובכריכה שלו כתוב נדפס בדפוס האחים גערץ.
==דפוס עזרא ניו יורק==
 
ב[[תש"י]] הוקם ב[[ניו יורק]], דפוס עזרא על ידי ר' [[מרדכי שוסטרמן]], בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], שנועד להדפיס את כל ספרי [[רבותינו נשיאנו]] ונקרא על שם הבית דפוס שהיה ברוסטוב.
 
ב[[תש"ח]] שאל הרב [[מרדכי שוסטרמן]] את [[הרבי הריי"צ]] במה להתעסק: א. דפוס ב. [[שחיטה]] ג. שמש [[בית כנסת]] וענה הרבי: "נכון אשר יתעסק בעניני הדפסה אבל לא יעזוב משרת השמשות והזביחה"
 
ר' מרדכי הלך ללמוד "דפוס" ב'דפוס האחים גערץ' במנהטן, ושם גם החל להדפיס את [[ספרי חב"ד]], הספר הראשון שהודפס שם הוא [[קיצורים והערות על התניא]], ובכריכה שלו כתוב נדפס בדפוס האחים גערץ.


כמו כן כל הדפסת הקונטרסים וה[[מאמר]]ים הטריים וכו' היו נדפסים על ידי ר' מרדכי בכל מיני בתי דפוס שונים.
כמו כן כל הדפסת הקונטרסים וה[[מאמר]]ים הטריים וכו' היו נדפסים על ידי ר' מרדכי בכל מיני בתי דפוס שונים.
שורה 10: שורה 26:
ואכן ב[[תש"י]] קנה ר' מרדכי את המכונה ואת כל הציוד הנדרש, שכר חנות ופתח בית דפוס משלו, [[הרבי]] הורה לו לקרוא לבית דפוס על שם הבית דפוס של [[אדמו"ר הרש"ב]], דפוס עזרא. הדבר הראשון שהודפס בדפוס עזרא הינו קונטרס [[פורים]] [[תשי"א]], ועל הכריכה הפנימית מופיע: Ezra linotype & printing.
ואכן ב[[תש"י]] קנה ר' מרדכי את המכונה ואת כל הציוד הנדרש, שכר חנות ופתח בית דפוס משלו, [[הרבי]] הורה לו לקרוא לבית דפוס על שם הבית דפוס של [[אדמו"ר הרש"ב]], דפוס עזרא. הדבר הראשון שהודפס בדפוס עזרא הינו קונטרס [[פורים]] [[תשי"א]], ועל הכריכה הפנימית מופיע: Ezra linotype & printing.


במשך השנים נעשה הבית דפוס סניף תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]] ובכך נפטר מתשלום מיסים, ולצורך הדפסות אחרות שלא קשורות ל[[חב"ד]] וכן צריכים לשלם מיסים נקרא הדפוס גם 'דפוס בלשן'.  
כשהגיע הרב [[שלום דובער פבזנר]] לארצות הברית, הוא נכנס לשותפות בדפוס.


באחד הפעמים כשחזר [[הרבי]] מה[[אוהל]] וכבר היה סמוך ממש לשקיעה, עצר בבית דפוס שהיה בדרך ושם התקיים תפילת [[מנחה]].
במשך השנים נעשה הבית דפוס סניף תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]] ובכך נפטר מתשלום מיסים, ולצורך הדפסות אחרות שלא קשורות ל[[חב"ד]] ולכן צריכים לשלם מיסים, נקרא הדפוס גם 'דפוס בלשן'.


פעם אחת, בכ"ז מר חשוון תשי"ז{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/133ptHTAoyYxCNVerTL8xZ3XYYsQiOI0s/view?usp=drive_link] מיומנו של הרב לייבל גרונר מכ"ז מר חשוון תשי"ז}}{{מקור}} כשחזר [[הרבי]] מה[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] וכבר היה סמוך ממש לשקיעה, עצר בבית דפוס שהיה בדרך ושם התקיים תפילת [[מנחה]].


==לקריאה נוספת==
*[[למען ידעו בנים יולדו]] - הרב [[מרדכי שוסטרמן]] [https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/16.htm פרק ה]


===לקריאה נוספת===
{{770}}
*למען ידעו בנים יולדו - הרב מרדכי שוסטרמן
{{הערות שוליים}}
{{קטגוריה:בתי הוצאה לאור}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:בתי דפוס]]

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דפוס עזרא הראשון (רוסטוב) הינו בית דפוס שפתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב בתרע"ח ובו הודפס סידור רוסטוב, בחשוון תרע"ח היה אדמו"ר הרש"ב במוסקבה ושם כינס את אנ"ש ודיבר אודות הבעיה של מחסור בסידורים, וערך מגבית בין אנ"ש והציע שימכרו מניות, כל מניה נמכרה באלף רובל ומזה הוקם בית הדפוס.

הקמתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

וכך כותב אדמו"ר הרש"ב במכתבו[1] משלהי תרע"ח: מתנדבים לקבלת מניות (אקציות) כשתאושר מהממששלה להדפסת ספרים עברים:

  • 75 הרש"ג[2]
  • 75 הרשמ"ט[3]
  • 80 הרחמ"א[4]
  • 75 הרא"ג
  • 10 הרמ"ט
  • 10 הרממ"ש

דפוס עזרא ניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתש"י הוקם בניו יורק, דפוס עזרא על ידי ר' מרדכי שוסטרמן, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, שנועד להדפיס את כל ספרי רבותינו נשיאנו ונקרא על שם הבית דפוס שהיה ברוסטוב.

בתש"ח שאל הרב מרדכי שוסטרמן את הרבי הריי"צ במה להתעסק: א. דפוס ב. שחיטה ג. שמש בית כנסת וענה הרבי: "נכון אשר יתעסק בעניני הדפסה אבל לא יעזוב משרת השמשות והזביחה"

ר' מרדכי הלך ללמוד "דפוס" ב'דפוס האחים גערץ' במנהטן, ושם גם החל להדפיס את ספרי חב"ד, הספר הראשון שהודפס שם הוא קיצורים והערות על התניא, ובכריכה שלו כתוב נדפס בדפוס האחים גערץ.

כמו כן כל הדפסת הקונטרסים והמאמרים הטריים וכו' היו נדפסים על ידי ר' מרדכי בכל מיני בתי דפוס שונים. באחד הפעמים כשנכנס הרב מרדכי שוסטרמן ליחידות להרבי הריי"צ, הורה לו הרבי לקנות מכונת לינאטיפ, (מכונת הדפסה) ענה ר' מרדכי לרבי שאין לו כסף ומכונה עולה 3000 דולר (סכום עתק לאותם ימים), ענה לו הרבי: הרי אתה לא צריך לשלם את כל הסכום, אביסל אויפן בארג און אביסל אויפן זארג, - קצת בהשאלה ועם קצת דאגה.

ואכן בתש"י קנה ר' מרדכי את המכונה ואת כל הציוד הנדרש, שכר חנות ופתח בית דפוס משלו, הרבי הורה לו לקרוא לבית דפוס על שם הבית דפוס של אדמו"ר הרש"ב, דפוס עזרא. הדבר הראשון שהודפס בדפוס עזרא הינו קונטרס פורים תשי"א, ועל הכריכה הפנימית מופיע: Ezra linotype & printing.

כשהגיע הרב שלום דובער פבזנר לארצות הברית, הוא נכנס לשותפות בדפוס.

במשך השנים נעשה הבית דפוס סניף תחת המרכז לעניני חינוך ובכך נפטר מתשלום מיסים, ולצורך הדפסות אחרות שלא קשורות לחב"ד ולכן צריכים לשלם מיסים, נקרא הדפוס גם 'דפוס בלשן'.

פעם אחת, בכ"ז מר חשוון תשי"ז[5][דרוש מקור] כשחזר הרבי מהאוהל וכבר היה סמוך ממש לשקיעה, עצר בבית דפוס שהיה בדרך ושם התקיים תפילת מנחה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש שלו חלק ב' עמ' תתעח
  2. ר' שמואל גוראריה
  3. ר' שמואל מיכל טריינין
  4. ר' חיים משה אלכסנדרוב
  5. [1] מיומנו של הרב לייבל גרונר מכ"ז מר חשוון תשי"ז