זלמן טוביה אבלסקי – הבדלי גרסאות

{{דמות

|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי

|תמונה=אבלסקי.jpg

מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],

חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,

ראשון השלוחים לעיר קריית גת.

|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]

|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]

|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה

|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]

[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]

הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

 

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

 

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

 

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.

הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===

הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===

בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לבנות בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].

מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.

הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.

והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנות.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]].

[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]

בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===

ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:

* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].

* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.

* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.

* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.

== ספר ==

[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]

לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]

*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]

*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]

*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]

*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]

*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]

*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==

ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.

אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.

באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. 

* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).

* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].

*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.

*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.

*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].

*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].

*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.

 

*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.

*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}

*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}

*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}

*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]

[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]