ב' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''ב' בחשוון''' הוא היום השני ב[[חודש חשוון]].
'''ב' בחשוון''' הוא היום השני ב[[חודש חשוון]].


==אירועים ביהדות==
[[הרבי]] ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.}} שההכרזה שמכריזים בליובאוויטש לאחר החגים "[[ויעקב הלך לדרכו]]", יש בה שלוש מדריגות: לאחר [[יום הכיפורים]], לאחר [[שמחת תורה]] ולאחר [[שבת בראשית]]; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש [[תשרי]] בהתחלת חודש [[מרחשון]], ובזה עצמו אחרי [[ראש חודש]] מרחשון. אז, כשמתחילים לומר [[תחנון]] ב'''ב' חשוון''', מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את ה[[דירה בתחתונים]], תכלית הכוונה.
'תתקמ"ח - הכובש הערבי צאלח-א-דין סילק את ה[[נוצרי]]ם מ[[ירושלים]] והתיר ל[[יהודי]]ם להתיישב בה מחדש.
*ש"נ - רבי שמואל די מדינה דל קאמפו, המהרשד"ם מסלוניקי, נפטר.
*תכ"ז - רבי שמואל גאון, אב"ד סלוניקי, נפטר.
*[[תשכ"ד]] - רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ, מחבר 'מקור ברוך', נפטר.


==[[ימי חב"ד]]==
==ימי חב"ד==
*[[תרע"ב]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ו[[תמימים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
===אירועים===
*[[תרע"ב]] (24/10/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ו[[תמימים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].


===נולדו===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרצ"א]] - הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת היהדות ב[[סמרקנד]], ומ[[בעל שמועה|מעתיקי השמועה]] ב[[סיפורי חסידים|סיפורת החסידית]].
*[[תרצ"א]] (24/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת היהדות ב[[סמרקנד]], ומ[[בעל שמועה|מעתיקי השמועה]] ב[[סיפורי חסידים|סיפורת החסידית]].


===נפטרו===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרצ"ח|תרח"צ]] - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[תרצ"ח|תרח"צ]] (7/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]] וחמיו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשמ"ח]] - הרב [[ניסן הבר|ניסן הֶבֶּר]], [[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*[[תשמ"ח]] (25/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ניסן הבר|ניסן הֶבֶּר]], [[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*[[תשנ"ג]] - הרב [[אייזיק גרשון מינץ]], משלוחי הרבי בניו-ג'רזי וממנהלי מוסדות "[[ברית אברהם (ניו ג'רזי)|ברית אברהם]]" ליוצאי רוסיה.
*[[תשנ"ג]] (29/10/1992 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אייזיק גרשון מינץ]], משלוחי הרבי בניו-ג'רזי וממנהלי מוסדות "[[ברית אברהם (ניו ג'רזי)|ברית אברהם]]" ליוצאי רוסיה.
 
*[[תשע"ו]] (15/10/2015 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] [[שליח]] [[הרבי]] ויו"ר רשת גני חב"ד ב[[צפת]]
{{להיום יום|ב'|חשוון}}
*[[תשע"ח]] - הרב [[יעקב אצרף]], מ[[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]].
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ב ב]]
{{להיום יום|ב'|חשוון}}.
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב ב]]

גרסה אחרונה מ־13:20, 8 באוקטובר 2021

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ב' בחשוון הוא היום השני בחודש חשוון.

הרבי ביאר[1] שההכרזה שמכריזים בליובאוויטש לאחר החגים "ויעקב הלך לדרכו", יש בה שלוש מדריגות: לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש מרחשון, ובזה עצמו אחרי ראש חודש מרחשון. אז, כשמתחילים לומר תחנון בב' חשוון, מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את הדירה בתחתונים, תכלית הכוונה.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ב' בחשוון - מלוח היום יום
משיחת אאמו"ר (הרש"ב) מוצאי שבת קודש לך לך תרנ"א: בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה.

.

הערות שוליים

  1. בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.