חסידות קרטשניף: הבדלים בין גרסאות בדף
(אין לכתוב תארים מסוג זה באנציקלופדיה) |
מ (החלפת טקסט – "יצחק מאיר הלפרין" ב־"יצחק מאיר הלפרין") |
||
| (23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|}} | |||
[[קובץ:מ"מ אליעזר זאב.jpg|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]] | |||
לאחר | '''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן. | ||
לאחר [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]]. | |||
היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור] | |||
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה. | |||
== התפצלות החסידות == | == התפצלות החסידות == | ||
[[ | לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים. | ||
==רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף== | |||
נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו. | |||
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער | בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב''ד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד. | ||
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה". | אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה". | ||
לאחר | לאחר ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו. | ||
ב | ====קשריו עם חב"ד==== | ||
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}. | |||
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב . שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]], | |||
[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]] | |||
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קריית גת. מילא את מקום אביו ב[[קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד לפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט. | |||
לאחר הסתלקותו הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את אחיו הרב דוד משה (המכהן כרב קהילת קרעטשניף ברחובות) {{הערה|שם=חב"ד אינפו|[https://chabad.info/news/546629/ הרב הבלין בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקרעטשניף] {{אינפו}}}}. | |||
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב. שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות]] חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]], | |||
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב. | בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב. | ||
ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה | ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו. | ||
רבי '''דוד משה''' מכהן כאדמו"ר ורב קהילת קרעטשניף ברחובות. | |||
בעל קשר עז לחסידות חב"ד, הוא השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ובקי ב[[תורת החסידות]], אחד מבניו קרוי מנחם מענדל על שם הרבי{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1050317 פרופיל: הממשיך החדש מקרעטשניף קרית גת] באתר בחדרי חרדים.}}. | |||
לאחר הסתלקות אחיו רבי ישראל ניסן הרב [[משה הבלין]] [[ניחום אבלים|ניחמו]]{{הערה|שם=חב"ד אינפו}}. | |||
==משפחתו== | |||
*חתנו, האדמו"ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2 | |||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:56, 30 בספטמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שושלת קרטשניף נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.
לאחר הסתלקותו בל' סיוון תרס"ח, מילא את מקומו בנו בכורו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ בכ"ז אייר תש"ד. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור] לאחר השואה עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי דוד משה רוזנבוים מקרטשניף לארה"ק והחל למלא את מקום אביו ברחובות, עד להסתלקותו בט"ו תמוז תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.
התפצלות החסידותעריכה
לאחר הסתלקותו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניףעריכה
נקרא בשם "מנחם" על שם רבי מנחם מענדיל מקאסוב (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ו] שנודע בקשריו עם חבד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שברחובות. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.
קשריו עם חב"דעריכה
בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[1].
ב. רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרטשניף קריית גת. מילא את מקום אביו בקריית גת משנת תשכ"ט עד לפטירתו בחשוון תש"פ. הוא נודע בקשריו עם חב"ד והרבי בפרט.
לאחר הסתלקותו הרב משה הבלין ניחם את אחיו הרב דוד משה (המכהן כרב קהילת קרעטשניף ברחובות) [2].
ג. רבי זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב. שימש כאדמו"ר משנת תשמ"ח עם הסתלקות חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה אדמו"ר לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד חב"ד ממש, נפטר בכ"א אדר שני תשע"ד, בנו הוא האדמו"ר רבי דוד רוזנבוים מביטשקוב.
ד. רבי מאיר רוזנבוים מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שבבני ברק. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר בארצות הברית בהיותו אברך והלך לראות את הרבי ואף זכה שהרבי יקחהו וידבר עמו.
רבי דוד משה מכהן כאדמו"ר ורב קהילת קרעטשניף ברחובות.
בעל קשר עז לחסידות חב"ד, הוא השתתף בהתוועדויותיו של הרבי ובקי בתורת החסידות, אחד מבניו קרוי מנחם מענדל על שם הרבי[3].
לאחר הסתלקות אחיו רבי ישראל ניסן הרב משה הבלין ניחמו[2].
משפחתועריכה
- חתנו, האדמו"ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
