הרנינו לאלקים עוזנו – הבדלי גרסאות

יצירת דף עם התוכן " הניגון '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא ..."
 
אין תקציר עריכה
 
(39 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הניגון שהתקבל לרגל יובל ה-80 להולדת הרבי|אחר=ניגון נוסף שחובר על ידי ר' [[אליהו ריבקין]]|ראו=[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ריבקין)]]}}
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ה[[ניגון]] '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - יום ה-80 שנה להולדת הרבי.


את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.


הניגון '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי.
ניגון זה הוא ניגון ס"ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
זה היה לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה"ח ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א בתהילים.
הניגון התקבל אצל הרבי, ומאז הפך הדבר למסורת.


מילות הניגון: '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.
ניגון זה הוא ניגון שפ"ה בספר [[אוצר הניגונים]].
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ:'''


==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב:


שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל:


== אודות הניגון:  
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ:|מקור=[[תהלים פ"א]], ב; ג; יז}}.
==
(על פי תהילים מהדורת "אהל יוסף יצחק", ומפרשים על הפסוק): מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים ע"י שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב" (רד"ק על פסוק ב').


וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש (אבן עזרא על פסוק י"ז), ועוד פירוש בפסוק שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה (מלבי).
==משמעות תיבות הניגון==
--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:40, 10 ביוני 2014 (UTC)
מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש ב[[ראש השנה]] לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"{{הערה|על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.}}.
 
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם [[מים]] מצור מתוק מדבש{{הערה|על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.}}, ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם.}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhKM0ZiY2czV3c/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] {{צליל}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/%D7%94%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{צליל}}
 
{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]