אחליפו דוכתייהו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "אעפ"י " ב־"אף על פי ")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
על פי המבואר בתורת הקבלה, הנה, בגלל ההפשטה של אור ה[[ספירות]], יתכן מצב של '''"אחליפו דוכתייהו"''' (החלפת מקומותיהם) - [[אור]] ה[[חסד]] ב[[כלי]] ה[[גבורה]] ואור הגבורה בכלי החסד.
{{מקורות}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
על פי המבואר בתורת הקבלה, הנה, בגלל ההפשטה של אור ה[[ספירות]], ייתכן מצב של '''"אחליפו דוכתייהו"''' (החלפת מקומותיהם) - [[אור]] ה[[חסד]] ב[[כלי]] ה[[גבורה]] ואור הגבורה בכלי החסד.


והביאור בזה, הנה הספירות האלקיות שהאציל הקב"ה בכדי להאיר ולפעול בהן בעולמות - הן אורות המלובשים בכלים, וע"י התלבשותן הם מאירים לעולמות, ומבלעדי התלבשותם אינם מאירים למטה - ל[[נבראים]] המוגבלים, משום שהאורות לכשלעצמם הריהם מופשטים מכל הגדרה וציור מוגבל, ורק הכלים - הם אשר מגבילים ומגדירים את האורות, ומאפשרים את ירידתם למטה - לפעול את פעולתם בנבראים.
והביאור בזה, הנה ה[[ספירות]] שהאציל [[הקב"ה]] בכדי להאיר ולפעול בהן ב[[עולמות]] - הן [[אורות]] המלובשים ב[[כלים]], ועל ידי התלבשותן הם מאירים לעולמות, וללא התלבשותן אינן מאירות למטה - ל[[נבראים]] ה[[גבול|מוגבלים]], משום שהאורות לכשלעצמם הריהם [[פשוט|מופשטים]] מכל הגדרה וציור מוגבל, ורק הכלים - הם אשר מגבילים ומגדירים את האורות, ומאפשרים את ירידתם למטה - לפעול את פעולתם בנבראים.


ויש בזה שתי שיטות:
ויש בזה שתי שיטות:


שיטה א. שהאורות אכן מופשטים לגמרי, ואין בהם - באופן מוחלט - שום ציור והגדרה כלל. ורק כאשר האור מתלבש ועובר דרך הכלי המוגבל ומוגדר בענינו (כמו כלי החסד או הגבורה וכדומה), מתקבל אצל הנבראים השפעת אור החסד או הגבורה וכדומה. אבל אין זה מצד האור (המופשט), אלא מצד הכלי המוגדר ומוגבל בציורו הספיציפי.
שיטה א. שה[[אורות פשוטים]] לגמרי, ואין בהם - באופן מוחלט - שום ציור והגדרה כלל. ורק כאשר האור מתלבש ועובר דרך הכלי המוגבל ומוגדר בענינו (כמו כלי החסד או הגבורה וכדומה), מתקבל אצל הנבראים השפעת אור החסד או הגבורה וכדומה. אבל אין זה מצד האור (המופשט), אלא מצד הכלי המוגדר ומוגבל בציורו הספיציפי.


שיטה ב. שגם באורות מצד עצמם - בטרם התלבשותם בכלים - ישנה התחלקות והגדרה, כמו "אור החסד" "אור הגבורה" וכדומה, לפי שהם רק התפשטות מעצם האורות כפי שהם כלולים בעצמות [[אור אין סוף]] ב"ה, לפיכך הם מוגדרים ומחולקים לעשר. אלא שמכל מקום ההגדרה שבאורות אינה ממשית ומוחשית, נראית וגלויה לנבראים, וביחס לנבראים - האורות מופשטים לגמרי, ואלמלא התלבשות האורות בכלים המוגבלים אשר חושפים את ההגדרה והציור הפנימי והנעלם שבאורות - אין באפשרות האורות לרדת ולפעול בקרב הנבראים.
שיטה ב. שה[[אורות מצויירים]], שגם באורות מצד עצמם - בטרם התלבשותם בכלים - ישנה התחלקות והגדרה, כמו "אור החסד" "אור הגבורה" וכדומה, לפי שהם רק התפשטות מעצם האורות כפי שהם כלולים ב[[עצמות ומהות|עצמות]] [[אור אין סוף]] ב"ה, לפיכך הם מוגדרים ומחולקים לעשר. אלא שמכל מקום ההגדרה שבאורות אינה ממשית ומוחשית, נראית וגלויה ל[[נבראים]], וביחס לנבראים - האורות מופשטים לגמרי, ואלמלא התלבשות האורות בכלים המוגבלים אשר חושפים את ההגדרה והציור הפנימי והנעלם שבאורות - אין באפשרות האורות לרדת ולפעול בקרב הנבראים.


ואולי יש לומר בדרך אפשר, שאין מחלוקת בין בעלי שתי השיטות הנ, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וחד אמר חדא וחד אמר חדא. כי אכן באמת מצד עצם עצמותן של האורות - כפי שהם כלולים ומאוחדים בשרשם ומקורם - עצמות אור אין סוף ב"ה, הם מופשטים לגמרי מכל ציור והגדרה, ולכן גם בחיצוניותן הם מופשטים מהשגת הנבראים, ורק הכלים - הם אלו שחושפים את הציור שבהם. אולם מכיון ש[[כח הבלי גבול]] ו[[כח הגבול]], קוים שקולים הם באין סוף ב"ה (מצד שלימותו), לכן קיימת בחיצוניות האור הגדרה וציור, אלא שזה נמצא בהעלם עד שהכלים יחשפו זאת.
ה[[אריז]] מתווך כי אכן באמת מצד עצם עצמותן של האורות - כפי שהם כלולים ומאוחדים בשרשם ומקורם - עצמות אור אין סוף ב"ה, הם מופשטים לגמרי מכל ציור והגדרה, ולכן גם בחיצוניותן הם מופשטים מהשגת הנבראים, ורק הכלים - הם אלו שפועלים את הציור שבהם. אולם מכיון שכח ה[[בלי גבול]] וכח ה[[גבול]], קוים שקולים הם ב[[אין סוף ברוך הוא]] (מצד שלימותו), לכן קיימת בחיצוניות האור הגדרה וציור, אלא שזה נמצא בהעלם ובפשיטות עד שהכלים פועלים זאת.


נמצא כי לפי כל השיטות והדעות, הנה, האורות שבספירות - לפחות ביחס לכלים ולנבראים - הרי הם מופשטים ומושללים מכל גדר וציור, לכן אפשר שיהיה "אור החסד" בכלי הגבורה, וכן להיפך. מפני שאף על פי שמהיות האורות - פנימיים ולא מקיפים, הרי הם מוגדרים ומותאמים לכלים הקולטים אותם, כגון אור החסד בכלי החסד, אור הגבורה בכלי הגבורה וכו', אבל התאמה זו נעלמת, שאין ההגבלה שבאור - ניכרת וגלויה, אלא האור מופשט מכל גדר. ולכן אפשרי הדבר שיהיה "אור החסד בכלי הגבורה" וכדומה.
נמצא כי לפי כל השיטות והדעות, הנה, האורות שבספירות - לפחות ביחס לכלים ולנבראים - הרי הם מופשטים ומושללים מכל גדר וציור, לכן אפשר שיהיה "אור החסד" בכלי הגבורה, וכן להיפך. מפני שאף על פי שמהיות האורות - פנימיים ולא מקיפים, הרי הם מוגדרים ומותאמים לכלים הקולטים אותם, כגון אור החסד בכלי החסד, אור הגבורה בכלי הגבורה וכו', אבל התאמה זו נעלמת, שאין ההגבלה שבאור - ניכרת וגלויה, אלא האור מופשט מכל גדר. ולכן אפשרי הדבר שיהיה "אור החסד בכלי הגבורה" וכדומה.


"אחליפו דוכתייהו" - אור החסד בכלי הגבורה או להיפך, בא לידי ביטוי בפעולה שמטרתה נקבעת לפי האור אבל צורתה באופן הכלי, כגון אור החסד בכלי הגבורה, שמצד אור החסד באה השפעה רבה, אך מכיון שאין המקבלים יכולים לקבל רוב טובה, צריכה ההשפעה להצטמצם בכלי הגבורה, וזאת בשביל שהחסד יהיה מושלם.
"אחליפו דוכתייהו" - אור החסד בכלי הגבורה או להיפך, בא לידי ביטוי בפעולה שמטרתה נקבעת לפי האור אבל צורתה באופן הכלי, כגון אור החסד בכלי הגבורה, שמצד אור החסד באה השפעה רבה, אך מכיון שאין המקבלים יכולים לקבל רוב טובה, צריכה ההשפעה להצטמצם בכלי הגבורה, וזאת בשביל שהחסד יהיה מושלם.
ראה גם {{ערך מורחב|ערך=[[התכללות (המידות)]]}}


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[דרך מצוותיך]] שרש מצות התפילה, מצ' האמנת אלקות, [[ספר המאמרים תער"ב]] ד ואילך, וידבר אאכה"ד תרס"ד.
* [[דרך מצוותיך]] [[שרש מצות התפילה]] ומצות האמנת אלקות
* [[המשך תער"ב]] ד ואילך, [[מאמר]] וידבר אלוקים את כל הדברים [[תרס"ד]].


{{סגל}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־06:09, 12 באפריל 2024

על פי המבואר בתורת הקבלה, הנה, בגלל ההפשטה של אור הספירות, ייתכן מצב של "אחליפו דוכתייהו" (החלפת מקומותיהם) - אור החסד בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד.

והביאור בזה, הנה הספירות שהאציל הקב"ה בכדי להאיר ולפעול בהן בעולמות - הן אורות המלובשים בכלים, ועל ידי התלבשותן הם מאירים לעולמות, וללא התלבשותן אינן מאירות למטה - לנבראים המוגבלים, משום שהאורות לכשלעצמם הריהם מופשטים מכל הגדרה וציור מוגבל, ורק הכלים - הם אשר מגבילים ומגדירים את האורות, ומאפשרים את ירידתם למטה - לפעול את פעולתם בנבראים.

ויש בזה שתי שיטות:

שיטה א. שהאורות פשוטים לגמרי, ואין בהם - באופן מוחלט - שום ציור והגדרה כלל. ורק כאשר האור מתלבש ועובר דרך הכלי המוגבל ומוגדר בענינו (כמו כלי החסד או הגבורה וכדומה), מתקבל אצל הנבראים השפעת אור החסד או הגבורה וכדומה. אבל אין זה מצד האור (המופשט), אלא מצד הכלי המוגדר ומוגבל בציורו הספיציפי.

שיטה ב. שהאורות מצויירים, שגם באורות מצד עצמם - בטרם התלבשותם בכלים - ישנה התחלקות והגדרה, כמו "אור החסד" "אור הגבורה" וכדומה, לפי שהם רק התפשטות מעצם האורות כפי שהם כלולים בעצמות אור אין סוף ב"ה, לפיכך הם מוגדרים ומחולקים לעשר. אלא שמכל מקום ההגדרה שבאורות אינה ממשית ומוחשית, נראית וגלויה לנבראים, וביחס לנבראים - האורות מופשטים לגמרי, ואלמלא התלבשות האורות בכלים המוגבלים אשר חושפים את ההגדרה והציור הפנימי והנעלם שבאורות - אין באפשרות האורות לרדת ולפעול בקרב הנבראים.

האריז"ל מתווך כי אכן באמת מצד עצם עצמותן של האורות - כפי שהם כלולים ומאוחדים בשרשם ומקורם - עצמות אור אין סוף ב"ה, הם מופשטים לגמרי מכל ציור והגדרה, ולכן גם בחיצוניותן הם מופשטים מהשגת הנבראים, ורק הכלים - הם אלו שפועלים את הציור שבהם. אולם מכיון שכח הבלי גבול וכח הגבול, קוים שקולים הם באין סוף ברוך הוא (מצד שלימותו), לכן קיימת בחיצוניות האור הגדרה וציור, אלא שזה נמצא בהעלם ובפשיטות עד שהכלים פועלים זאת.

נמצא כי לפי כל השיטות והדעות, הנה, האורות שבספירות - לפחות ביחס לכלים ולנבראים - הרי הם מופשטים ומושללים מכל גדר וציור, לכן אפשר שיהיה "אור החסד" בכלי הגבורה, וכן להיפך. מפני שאף על פי שמהיות האורות - פנימיים ולא מקיפים, הרי הם מוגדרים ומותאמים לכלים הקולטים אותם, כגון אור החסד בכלי החסד, אור הגבורה בכלי הגבורה וכו', אבל התאמה זו נעלמת, שאין ההגבלה שבאור - ניכרת וגלויה, אלא האור מופשט מכל גדר. ולכן אפשרי הדבר שיהיה "אור החסד בכלי הגבורה" וכדומה.

"אחליפו דוכתייהו" - אור החסד בכלי הגבורה או להיפך, בא לידי ביטוי בפעולה שמטרתה נקבעת לפי האור אבל צורתה באופן הכלי, כגון אור החסד בכלי הגבורה, שמצד אור החסד באה השפעה רבה, אך מכיון שאין המקבלים יכולים לקבל רוב טובה, צריכה ההשפעה להצטמצם בכלי הגבורה, וזאת בשביל שהחסד יהיה מושלם.

ראה גם

ערך מורחב – התכללות (המידות)

מקורות לעיון:עריכה

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")