בועז לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]")
 
(82 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בועז לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בועז לרנר]]
[[קובץ:בועז_לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בועז לרנר]]
'''בועז לרנר''', [[חסיד חב"ד]] מומחה ל[[מקווה|מקוואות]], טייס בחיל האוויר לשעבר, ועסקן ציבורי.
הרב '''בועז לרנר''' ([[תשי"ב]] - [[ט"ו אייר]] [[תשע"ה]]), היה [[חסיד חב"ד]] שליח הרבי, מייסד שכונת [[נחלת מנחם]] שב[[קריית מלאכי]], מומחה ל[[מקווה|מקוואות]], טייס בחיל האוויר לשעבר ועסקן ציבורי בקהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]].
[[קובץ:לרנר במקווה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לרנר בבדיקת מקווה ב[[קריית אונו]]]]
בשנות שירותו ב[[צה"ל]] התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס וחתם על שירות קבע. באמצע שנות השירות התחבר לתנועה פוליטית שמאלנית-פצפיסטית, ויחד עם עוד ארבעה חברים ניגש למפקד והצהיר על רצונו לעזוב את צה"ל בעקבות השקפותיו הפוליטיות. לאחר מסע שכנועים של המפקדים שלא צלח נסע לטיול ב[[דרום אמריקה]], שם נכנס ל[[בית חב"ד]] ונפגש לראשונה ב[[תורת החסידות]].


כשחזר לארץ החליט ל[[בעל תשובה|חזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]]. במכתב הראשון שכתב ל{{ה|רבי}} שאל מה שליחותו כעת בחיים, כתשובה כתב לו הרבי שעליו לשוב ולשרת בחיל האוויר. כשהגיע למפקדו עטור ב[[זקן]] התקשה להסביר למפקד את השינוי שחל בו, והמפקד חשב שהוא מהתל בו. לבסוף נכנס חזרה לשירות, עד לפרישתו בגיל מבוגר.
==תולדות חיים==
[[קובץ:לרנר במקווה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לרנר בבדיקת מקווה ב[[קריית אונו]]]]
{{קובץ|מצבת הרב לרנר}}
נולד ב[[רמת גן]] ב[[ג' כסלו]] [[תשי"ב]] להוריו יהודית ועזרא לרנר.


הרב לרנר שירת בזמן [[מלחמת ששת הימים]] תחת פיקודו של תא"ל במילואים [[רן פקר]].
בשנות שירותו ב[[צה"ל]] התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס במגמת קרב ושירת בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של תא"ל במילואים [[יפתח ספקטור]].  


הרב לרנר ידוע כמומחה בעל שם עולמי ל[[מקווה|מקוואות]], בעיקר ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]], ונוסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה לרנר עשרות מקוואות במקומות שונים בעולם, והוא בא כוחם של [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] בארץ.
לאחר שירותו הצבאי נחשף לתורת החסידות, החליט [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]].  


בין עיסוקיו עוסק הרב לרנר בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה ב[[נחלת הר חב"ד]], ובין הפעולות ייסד את שכונת חב"ד [[נחלת מנחם]] (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') ב[[קריית מלאכי]], בנה [[בית כנסת]] חב"ד בשכונה ו[[מקווה]] המפואר ביותר באזור.
===פעילות ציבורית===
[[קובץ:בעז לרנר נחלת מנחם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בעז על רקע שכונת [[נחלת מנחם]] בבנייתה]]
הרב לרנר היה ידוע כמומחה בעל שם עולמי ל[[מקווה|מקוואות]], בעיקר ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]], ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה והכשיר לרנר מאות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של [[בית דין רבני חב"ד|רבני חב"ד]] בארץ.


לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]] השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת [[חת"ת]] קטן ו[[קופת צדקה]] לרכבים. בתקופת טרום [[תוכנית ההתנתקות]], כשהתקיימה צעדה המונית ל[[גוש קטיף]] ב[[חג הגאולה י"ב תמוז]] הכין 20,000 בקבוקנים של [[כוס של ברכה]] עם תמונה של [[הרבי]] ו[[הרבי הריי"צ]] לחלוקה לצועדים.
הרב לרנר השתתף בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה ב[[נחלת הר חב"ד]], ובין הפעולות בנה את המקווה נשים בנחלת הר חב"ד, ייסד את שכונת חב"ד [[נחלת מנחם]] (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') ב[[קריית מלאכי]], בנה את [[בית כנסת]] חב"ד "[[בית הכנסת תפארת אליעזר (נחלת מנחם)|תפארת אליעזר]]" בשכונה ו[[מקווה]] לגברים המפואר ביותר באזור.


לרנר עומד בראש ארגון "עזרת חיה מושקא".
בבית הכנסת שבנה היה הרב לרנר הרוח החיה ומראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שמתקיימות בו. את בית הכנסת עיצב כמו הזאל הגדול ב-[[770]], כך ש[[ארון הקודש]] עמוד החזן ובימת הקריאה תואמים להפליא לאלו שב-770. בבית הכנסת ובביתו של הרב לרנר התרכזה פעילות התמימים מארגון [[ופרצת קוממיות]] הפועלים בכל יישובי הדרום בחגי ישראל במבצעי הרבי ובפרסום בשורת הגאולה. כמו כן, במשך שנים בית הכנסת היה ה'חפ"ק' של [[קעמפ אורו של משיח]] בימי ההכנה לקעמפ.


קודם שבנה את בית הכנסת "[[תפארת אליעזר]]" וגם לאחר מכן, היה פעיל ב[[בית משיח קרית מלאכי]] יחד עם הרב [[שלום פש]]. מידי שנה היו בונים יחד מוצג ייחודי בנושא גאולה ומשיח לתהלוכת ל"ג בעומר הגדולה בנחלת הר חב"ד.
הרב לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]] השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת [[חת"ת]] קטן ו[[קופת צדקה]] לרכבים שהורכבו באלפי אוטובוסים של תחבורה ציבורית. וכן 'ערכת שמירה והצלה' ערכה לחיילים הכוללת [[חת"ת]] קטן ו[[קופת צדקה]], הערכה חולקה בעשרות אלפי עותקים לחיילי צה"ל.
כן המציא מספר פטנטים בתחום המקוואות, במהלך עיסוקו בהלכות אלו ובבדיקת מקוואות ברחבי העולם.
הרב לרנר עמד בראש ארגון "עזרת חיה מושקא".
ב[[ט"ו אייר]] [[תשע"ה]], נסע לחנוכת מקווה חב"ד בקלארק שב[[פיליפינים]] ולאחריו נסע ל[[מנילה]], ושם נפטר בפתאומיות במהלך [[התוועדות]] מדום לב והוא בן 64 שנים.
==משפחתו==
*חתנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] - שליח הרבי ל[[בית שאן]].
*בנו, הרב מנחם מענדל לרנר - גבאי בית הכנסת "תפארת אליעזר" [[נחלת מנחם]].
*בנו, ר' שלום דובער לרנר.
*בנו, ר' שניאור זלמן לרנר - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (פיליפינים)|מנחם מענדל אקסלרוד]] - שליח הרבי לסבו, [[פיליפינים]].
*חתנו, ר' שמואל קורנט - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר' יעקב לרנר - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר’ יוסף לרנר.{{הערה|מפעיל בעיר ביתר דוכני [[כתיבה לרבי]] שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]] מידי יום שישי במרכזי הקניות.
בנו, הת' מוישי לרנר. [https://chabad.info/news/990713/ - הדיווח] באתר [[חב"ד]] {{אינפו}}.}} - [[ביתר עילית]].
==חיבורו==
בשנת [[תשע"ד]] הוציא לאור קונטרס "מקווה על גבי האוצר", בעניין [[מקווה בור על גבי בור]] כשיטת חב"ד לפי תקנת [[הרבי הרש"ב]]. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש"ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש"ב והרבי מלך המשיח.
קונטרס זה היה אמור להוות תדפיס, מתוך ספר שהיה אמור לצאת. אך עקב פטירתו נעצרה יוזמה זו.
== קישורים חיצוניים ==
* קונטרס "[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/10-05-2017-10-17-44-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A2%D7%92-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%96-%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8.pdf מקוה על גבי האוצר]" להורדה, באתר [[חב"ד אינפו]].
* [http://chabad.info/blogs/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/ - משיחיסט בהמראה - על קרקע המציאות, טור לדמותו]
* [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8/ ידיעות אודות הרב לרנר] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/616212678709.html זורע מקוואות מצמיח ישועות]''', זכרון להולכים, במלאת שנה לפטירת בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו


{{מיון רגיל: לרנר בועז}}
{{מיון רגיל: לרנר בועז}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אדריכלים]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־18:40, 4 ביולי 2024

הרב בועז לרנר

הרב בועז לרנר (תשי"ב - ט"ו אייר תשע"ה), היה חסיד חב"ד שליח הרבי, מייסד שכונת נחלת מנחם שבקריית מלאכי, מומחה למקוואות, טייס בחיל האוויר לשעבר ועסקן ציבורי בקהילת חב"ד בקריית מלאכי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לרנר בבדיקת מקווה בקריית אונו
מצבת הרב לרנר

נולד ברמת גן בג' כסלו תשי"ב להוריו יהודית ועזרא לרנר.

בשנות שירותו בצה"ל התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס במגמת קרב ושירת בזמן מלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של תא"ל במילואים יפתח ספקטור.

לאחר שירותו הצבאי נחשף לתורת החסידות, החליט לחזור בתשובה והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך לחסיד.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בעז על רקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה

הרב לרנר היה ידוע כמומחה בעל שם עולמי למקוואות, בעיקר בשיטת חב"ד, ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה והכשיר לרנר מאות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של רבני חב"ד בארץ.

הרב לרנר השתתף בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה בנחלת הר חב"ד, ובין הפעולות בנה את המקווה נשים בנחלת הר חב"ד, ייסד את שכונת חב"ד נחלת מנחם (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') בקריית מלאכי, בנה את בית כנסת חב"ד "תפארת אליעזר" בשכונה ומקווה לגברים המפואר ביותר באזור.

בבית הכנסת שבנה היה הרב לרנר הרוח החיה ומראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שמתקיימות בו. את בית הכנסת עיצב כמו הזאל הגדול ב-770, כך שארון הקודש עמוד החזן ובימת הקריאה תואמים להפליא לאלו שב-770. בבית הכנסת ובביתו של הרב לרנר התרכזה פעילות התמימים מארגון ופרצת קוממיות הפועלים בכל יישובי הדרום בחגי ישראל במבצעי הרבי ובפרסום בשורת הגאולה. כמו כן, במשך שנים בית הכנסת היה ה'חפ"ק' של קעמפ אורו של משיח בימי ההכנה לקעמפ.

קודם שבנה את בית הכנסת "תפארת אליעזר" וגם לאחר מכן, היה פעיל בבית משיח קרית מלאכי יחד עם הרב שלום פש. מידי שנה היו בונים יחד מוצג ייחודי בנושא גאולה ומשיח לתהלוכת ל"ג בעומר הגדולה בנחלת הר חב"ד.

הרב לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים למבצעים השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת חת"ת קטן וקופת צדקה לרכבים שהורכבו באלפי אוטובוסים של תחבורה ציבורית. וכן 'ערכת שמירה והצלה' ערכה לחיילים הכוללת חת"ת קטן וקופת צדקה, הערכה חולקה בעשרות אלפי עותקים לחיילי צה"ל.

כן המציא מספר פטנטים בתחום המקוואות, במהלך עיסוקו בהלכות אלו ובבדיקת מקוואות ברחבי העולם.

הרב לרנר עמד בראש ארגון "עזרת חיה מושקא".

בט"ו אייר תשע"ה, נסע לחנוכת מקווה חב"ד בקלארק שבפיליפינים ולאחריו נסע למנילה, ושם נפטר בפתאומיות במהלך התוועדות מדום לב והוא בן 64 שנים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ד הוציא לאור קונטרס "מקווה על גבי האוצר", בעניין מקווה בור על גבי בור כשיטת חב"ד לפי תקנת הרבי הרש"ב. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש"ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש"ב והרבי מלך המשיח.

קונטרס זה היה אמור להוות תדפיס, מתוך ספר שהיה אמור לצאת. אך עקב פטירתו נעצרה יוזמה זו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מפעיל בעיר ביתר דוכני כתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש מידי יום שישי במרכזי הקניות. בנו, הת' מוישי לרנר. - הדיווח באתר חב"ד .