אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:44, 19 ביולי 2024

הרב אהרון זסלבסקי מקרמנצ'וג, (תקנ"ה - ?)^[1] היה רב עיר קרמנצ'וג בנה של הרבנית פריידא. וחתנו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חייםעריכה

הרב אהרן, נולד בשנת תקנ"ה, לאביו רבי אליהו^[2] ולאמו הרבנית פריידא בת אדמו"ר הזקן.

כיהן כרבה של קרמנצ'וג, ולפי הידוע היה החסיד הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות.

כאשר החסידים ביקשו מאדמו"ר הצמח צדק שיקבל עליו את נשיאות חב"ד - לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי - והוא לא רצה בכך; דחה אותם בין השאר, בהצעה שיקבלו את הר"ר אהרן מקרמנצ'וג, שהיה מנכדי אדמו"ר הזקן.^[3]. שנים מאוחר יותר הפך רבי אהרן לחתן אדמו"ר האמצעי, כאשר נישא לרבנית חיה שרה בת אדמו"ר האמצעי. היה זה הזיווג השלישי שלו והזיווג השני שלה.

לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי צ'רנוביל בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל^[4].

על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהייתה בת הרה"ק רבי נחמן מברסלב^[5] ונולד להם בן בשם ר' יחיאל זסלבסקי, שהתחתן עם נכדתו של רבי נחמן מברסלב. ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.^[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:אהרן זסלבסקי.jpg|left|thumb|250px|מצבתו]]הרב '''אהרן זסלבסקי''' מקרמנצ'וג ומשקלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]</REF> בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]].
+[[קובץ:אהרן זסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו]]
+הרב '''אהרון זסלבסקי מקרמנצ'וג''', ([[תקנ"ה]] - ?){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]}} היה רב עיר [[קרמנצ'וג]] בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]]. וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].
+==תולדות חיים==
+הרב אהרן, נולד בשנת [[תקנ"ה]], לאביו [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]]{{הערה|בנם של [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] ומירל קלוצקר. רבי אליהו נולד בשנת [[תקכ"ג]], אביו רבי [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] נולד בשנת [[ה'ת"צ]], ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת [[תק"ג]].}} ולאמו [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] בת אדמו"ר הזקן.
 כיהן כרבה של [[קרמנצ'וג]], ולפי הידוע היה ה[[חסיד]] הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות.
-בעת שחזקו אנ"ש על [[אדמו"ר הצמח צדק]] שימשיך ויקבל עליו את נשיאות חב"ד, לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, והוא לא רצה בזה, דחה את עצמו - בין השאר - שיקבלו את הר"ר אהרן זסלבקי, שמלבד יחוסו כחתן אדמו"ר האמצעי, היה גם מנכדי אדמו"ר הזקן.<REF>בית רבי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=%d7%96%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a1%d7%a7%d7%99&pgnum=131 עמ' 114] בשוה"ג.</REF>
+כאשר החסידים ביקשו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיקבל עליו את נשיאות חב"ד - לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר האמצעי - והוא לא רצה בכך; דחה אותם בין השאר, בהצעה שיקבלו את הר"ר אהרן מקרמנצ'וג, שהיה מנכדי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=בית רבי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=%d7%96%d7%a1%d7%9c%d7%91%d7%a1%d7%a7%d7%99&pgnum=131 עמ' 114] בשוה"ג.}}. שנים מאוחר יותר הפך רבי אהרן לחתן אדמו"ר האמצעי, כאשר נישא ל[[הרבנית חיה שרה|רבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי. היה זה הזיווג השלישי שלו והזיווג השני שלה.
-לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל.
+לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי [[צ'רנוביל]] בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]]. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל{{הערה|ראה על כך בספר על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.}}.
-על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל<REF> בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], שנשא את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה.</REF>. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]].
+על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שהייתה בת הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], ש[[נישואין|נשא]] את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה.}} ונולד להם בן בשם ר' [[יחיאל זסלבסקי]], שהתחתן עם נכדתו של רבי [[נחמן מברסלב]]. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]].{{הערה|כתבה בעניין חילול מצבותיהם של ר' אהרן מקרמנצ'וג, נכד אדמו"ר הזקן וחתן ר' נחמן מברסלב - http://www.umanshalom.co.il/html/news/breslov_news/breslov_news1/breslov_news3569.html}}
-בזיווג שלישי נשא את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]]{{הערה|
+בזיווג שלישי [[נישואין|נשא]] את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]]{{הערה|הרב אהרן זסלבסקי [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]] (נולדה בחדש [[אלול]] תקע"א) אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלוב שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו [[מנחם אב]] תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה [[אייר]] תקצ"ז. הרבנית חיה שרה נפטרה ב[[חודש אדר]] תר"ו. וזה לשון [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תרצ"ו]] על פי רשימת השומעים (ספר השיחות [[תרצ"ו]] ע' 147): הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה) שהייתה בתה של [[אדמו"ר האמצעי]] ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין [[חלום]] און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.}}
-הרב אהרן זסלבסקי נשא את הרבנית חיה שרה בת אדמו"ר האמצעי (נולדה בחדש אלול תקע"א) אחרי פטירת בעלה הראשון (ר' אהרן משקלוב שנולד בשנת תקס"ט ונשא אותה בט"ו מנחם אב תקפ"ו) בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ה אייר תקצ"ז. הרבנית חיה שרה נפטרה בחודש אדר תר"ו. וזה לשון כ"ק אדמו"ר הריי"צ בשיחת יום ב' דחג השבועות תרצ"ו עפ"י רשימת השומעים (ספר השיחות תרצ"ו ע' 147): הרבנית שרה (אמה של הרבנית רבקה) שהיתה בתה של אדמו"ר האמצעי ונשארה אלמנה מבעלה הרב ר' אהרן בקרעמענצוג אשר קודם שנישאת אליו היו דרים בדירה אחרת, ואחרי הנשואים נכנסו לדירתו, ואחרי פטירתו חזרה עם ילדי' (הרבנית רבקה ואחותה גיטל) לביתה הקודמת. בקרמענצוג היה לה עוד ש[ארת] ב[שר], למחר באת השארת בשר ואמרה: דער פעטער (היינו: אדמו"ר האמצעי) איז בא מיר געווען אין חלום און האט געזאגט: 'א רחמנות אויף שרה'ן, איך האב בא איר געוואלט זיין אין דער הויף א קייטיקער אז עס איז שווער אריינגיין'; ותיכף החליפו הדירה, ובא אליה אביה האדמו"ר בחלום'.}}
 == לקריאה נוספת==
 *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1 'גדולי התורה שבדור' בתוך מפתחות לשו"ת צמח צדק]
-*רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מב' אלול עדר"ת.
+*רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הרבנית רבקה מב' [[אלול]] עדר"ת.
 *שיחת [[חג השבועות]] תרצ"ו.
 *שיחת שבת פרשת וירא [[תש"א]]{{הערה|נדפסה בספר השיחות תש"א עמוד 42.}}.
 *רשימת ר' [[דן תומרקין]] (יליד [[קרמנצ'וג]]) משנת תרצ"ו.
+*הרב אברהם מרדכי רבינוביץ, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/06/1217.pdf הגאון רבי אהרן מקרמנצ'וג וצאצאיו]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 90
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|זסלבסקי אהרן]]
+[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקנ"ה]]

אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:44, 19 ביולי 2024

תולדות חייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים