ישראל מדוברבנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החסיד רבי '''ישראל מדובראוונא''' היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ובעל מנגן נפלא.
החסיד רבי '''ישראל מדובראוונא''' ב"ר חיים היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ו[[בעל מנגן]].


בחתונת המפורסמת של זלאבין אצל [[אדמו"ר הזקן]], ניגן בכינורו בחופה, גם כשנתסיימה החופה המשיך לנגן ליד חדרו של רבינו, עד שאדמו"ר הזקן התחיל לומר מאמר חסידות על הפסוק ויהי כנגן המנגן ןתהי עליו רוח ה'. בשמוע המשרת שאדמו"ר הזקן מתחיל לומר מאמר, מיד רץ לכל האסיינות והעיר את כל החסידים, ואדמו"ר הזקן אמר תורה עד שעב שבע בבוקר למחרת.
ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה המפורסמת בז'לובין]] ניגן בכינורו בחופה בפני [[אדמו"ר הזקן]], גם כשנסתיימה החופה המשיך לנגן ליד חדרו של רבינו, עד שאדמו"ר הזקן התחיל לומר מאמר חסידות על הפסוק "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'". בשמוע המשרת שאדמו"ר הזקן מתחיל לומר מאמר, מיד רץ לכל האכסניות והעיר את החסידים, ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר תורה עד שעה שבע בבוקר למחרת.


לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי [[אהרן מסטרושולע]]. ושם נפטר ונקבר. מצאו אצלו מאמרי חסידות שכתב בעצמו מתוך השכלתו בחסידות.
לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי [[אהרן מסטרשלה]], שם נפטר ונקבר. מצאו אצלו מאמרי חסידות שכתב בעצמו מתוך השכלתו בחסידות.
 
בשנת [[תרפ"ד]] נדפס בקלוזש (קלויזנבורג) שבטרנסילבניא, ספרו 'שארית ישראל' — "דרושים יקרים על פי חב"ד ומכתבים יקרים על פי חב"ד. בהקדמה על "מהות המחבר ומהות הספר" מאת נכדו ישראל יפה בן שניאור זלמן אהרן.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
 
* [[בית רבי]] עמ' 152.
[[בית רבי]] עמ' 152.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]

גרסה אחרונה מ־07:05, 14 באוגוסט 2024

החסיד רבי ישראל מדובראוונא ב"ר חיים היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ובעל מנגן.

בחתונה המפורסמת בז'לובין ניגן בכינורו בחופה בפני אדמו"ר הזקן, גם כשנסתיימה החופה המשיך לנגן ליד חדרו של רבינו, עד שאדמו"ר הזקן התחיל לומר מאמר חסידות על הפסוק "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'". בשמוע המשרת שאדמו"ר הזקן מתחיל לומר מאמר, מיד רץ לכל האכסניות והעיר את החסידים, ואדמו"ר הזקן אמר תורה עד שעה שבע בבוקר למחרת.

לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי אהרן מסטרשלה, שם נפטר ונקבר. מצאו אצלו מאמרי חסידות שכתב בעצמו מתוך השכלתו בחסידות.

בשנת תרפ"ד נדפס בקלוזש (קלויזנבורג) שבטרנסילבניא, ספרו 'שארית ישראל' — "דרושים יקרים על פי חב"ד ומכתבים יקרים על פי חב"ד. בהקדמה על "מהות המחבר ומהות הספר" מאת נכדו ישראל יפה בן שניאור זלמן אהרן.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]