אחי תמימים ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – ".נ" ב־". נ")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(81 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ומשפיע הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.


מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].
הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].


==הקמת הישיבה==
==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]] ראשי עד לפטירתו.
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.


בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.


בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לכלכל ולנהל את הישיבה, והעלה הצעה למזג את הישיבה עם [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב ב[[ר"ח אדר]].
הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.


ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כשבוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם, וכן ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.
בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].


לאחר פטירתו של הרב ברוק עברה הישיבה לניהול חותנו, הרב [[משה צבי הלפרין]].
בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].
 
ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.
 
ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.
 
===לאחר פטירתו של הרב ברוק===
 
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.
 
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.
 
בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה ל[[בוכרה|בוכרים]] - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב [[אליהו קוק]].
 
בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב [[אברהם סלומון]] בנוסף להרב [[אליהו קוק]].
 
בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
===פתיחת הישיבה מחדש===
ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]] והרב [[אליהו קוק]] ראש הישיבה ומנהל הישיבה.
 
בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת [[תשס"ה]].


== מבנה הישיבה ==
== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|בניין גני חב"ד בראשון לציון, בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים]]
 
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
 
בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.
 
כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.
 
כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
 
==פעילות הישיבה==
 
בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.


כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד.


==הצוות בישיבה==
==הצוות בישיבה==
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]
{{טורים|תוכן=
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - [[ראש ישיבה]] ו[[ר"מ]]
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]]


*הרב [[אליהו קוק]] - ראש ישיבה ומנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[מנחם חבקוק בלוי]] - משפיע
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע (תשמ"ו - תשס"ה)
*הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
*הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - ר"מ.
*הרב [[יעקב ימיני]] - מדריך.
}}


;הנהלת הישיבה
;הנהלת הישיבה
*הרב מענדל ברוק
{{טורים|תוכן=
*הרב [[יעקב פלס]]
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב שמעון משה דיסקין
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב מרדכי גולדברג
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב שמעון דיסקין
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב אברהם סלומון
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}


==בוגרי הישיבה==
==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], משפיע קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה.
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]].
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]].
*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[דב אקסלרוד]], שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה.
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש.
*הרב [[נח סוליש]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נתניה]]. ומנהל פעילות חב''ד בנתניה.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב יוסי שטיינברגר,מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[שמעון גופין]] רב קהילת הצעירים ו[[בית כנסת גבעת ליובאוויטש כפר חב"ד]], משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]].
*הרב [[מנחם מענדל גרליצקי|מנחם מענדל גערליצקי]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד בתל אביב ורב בית הכנסת הגדול ב'סי אנד סאן' בת"א.
*הרב לוי קמינצקי - [[שליח הרבי]] בטומסק, [[רוסיה]].
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]] - שליח הרבי ב[[זכרון יעקב]].
*הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח הרבי ב[[כפר תבור]].
*הרב [[מנחם קוטנר]] - שליח ל[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור|נפגעי טרור בארץ הקודש]].
*הרב [[משה הורביץ]] - גבאי ב[[בית מנחם כפר חב"ד]].
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]] - ר"מ ב[[חח"ל צפת]].
*הרב [[אסף חנוך פרומר]] - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח"ל חיפה]] ובקהילת חב"ד בעיר.


== גלריית תמונות ==
== גלריית תמונות ==
שורה 66: שורה 127:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}


 
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

גרסה אחרונה מ־16:49, 9 באוקטובר 2024

במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן משלוחי הרבי לארץ הקודש אחרי הרצח בבית ספר למלאכה, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, נואם ר' יוסף שמוטקין, הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), ?, ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, מנהל ומשפיע הישיבה הרב חיים שאול ברוק, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק
מכתב ההנהלות ששלחו לרבי עם ההצעה של איחוד הישיבה עם תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד

ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

הקמת וביסוס הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש
שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: ישיבת אחי תמימים חב"ד

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].

בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.

בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.

בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].

בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.

לאחר פטירתו של הרב ברוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה לבוכרים - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב אליהו קוק.

בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב אברהם סלומון בנוסף להרב אליהו קוק.

בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

פתיחת הישיבה מחדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן והרב אליהו קוק ראש הישיבה ומנהל הישיבה.

בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת תשס"ה.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין גני חב"ד בראשון לציון, בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים

המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

פעילות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.

הצוות בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.

הנהלת הישיבה

בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הכניסה לבניין הפנימיה

    הכניסה לבניין הפנימיה

  • הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

    הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה

  • שיעור בישיבה

    שיעור בישיבה

  • חזית בניין הזאל

    חזית בניין הזאל

  • תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

    תמונה של כמה מתלמידי הישיבה

  • זאל הישיבה

    זאל הישיבה

  • חדר האוכל בישיבה

    חדר האוכל בישיבה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)

הערות שוליים

  1. ↑ אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה
  2. ↑ 2.0 2.1 אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה
  3. ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה
  4. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט.
  5. ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז.
  6. ↑ אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב
  7. ↑ אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג
  8. ↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט
  9. ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אחי_תמימים_ראשון_לציון&oldid=715865"