יום הילולא (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – ".י" ב־". י") |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (36 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
'''מנהגי יום הילולא''' הינם מספר הנהגות שהורה [[כ"ק אדמו"ר]] לאורך השנים, בקשר לימי הילולא של הוד כ"ק רבותינו נשיאינו. | |||
בפרטות, חסידים נוהגים להשתמש בכינוי "מנהגי יום ההילולא", בתור שם כולל לעשרה הנהגות הקשורות עם הוספה בתורה ומצוות וב[[התקשרות]] לרבי, אותם מבצעים חסידי חב"ד ברחבי העולם ביום ההילולא של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] ובימים הסמוכים אליו, על פי הוראתו הישירה של הרבי שנשלחה לחסידים במכתב מיוחד מ[[ראש חודש שבט]] [[תשי"א]], לקראת יום ה[[יארצייט]] הראשון. אמנם, ישנם כמה ענינים נוספים השייכים לימי הילולא אחרים עליהם הורה הרבי, ויובאו להלן. | |||
==רבותינו נשיאינו== | |||
===כ"ד טבת=== | |||
*להוסיף במשך היום בעניני קדושה, ובפרט בענינים הקשורים עם מעשיו ותורתו ועבודתו של בעל ההילולא, ולהמשיך בזה בהימים שלאח"ז ועד שימשיך על כל השנה כולה. | |||
*שכאו"א (גם נשים) יקבלו החלטות טובות בהוספה בלימוד תורתו של בעל ההילולא - הן בגליא דתורה והן בנסתר דתורה - ובפקט בלימוד ה"חסידישע פרשה" ב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]], ומה טוב להוסיף (אצל השייכים לזה) בהמנהג טוב של לימוד פרק [[תניא]] כל יום קודם ה[[תפלה]] על הסדר. | |||
*לייסד שיעורים ברבים בלימוד [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | |||
*לקיים את כל הנ"ל בפרסום הכי גדול, כיון ש"מצוה לפרסם עושי מצוה"{{הערה|תשובות הרשב"א סימן תקל"א}}. | |||
*לערוך [[התוועדות]] בכל מקום ומקום, ללמוד שם מתורתו של בעל ההילולא, ולקבל החלטות טובות בכל הענינים השייכים לבעל ההילולא. | |||
*ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא. | |||
===ט' כסלו=== | |||
*ללמוד מתורתו של בעל ההילולא, את מאמר "פדה בשלום" שבשערי תשובה ח"א{{הערה|שער התפלה מט, א.}}, ובאופן של "רחובות הנהר", ע"ד בעל ההילולא בעצמו, וענין זה שייך לכאו"א, אנשים ונשים. | |||
*לערוך התוועדות בכל מקום ומקום. | |||
*לקבל החלטות טובות להוסיף בעניני תורה ומצוות ובפרט בעניני תפילה במנין. | |||
*לנצל זמן נעלה זה להוספה עוד יותר ב"מעשינו ועבודתנו" ולזרז את ביאת הגאולה האמיתית והשלימה. | |||
*ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא. | |||
===י"ג ניסן=== | |||
*לנצל יום סגולה זה (וכן הימים הבאים לאחריו) להוספה בלימוד תורתו של [[הצ"צ]], הן בנגלה (בספרי [[צמח צדק]] שלו, שנקראו על שמו) והן [ובמיוחד] בנסתר, [[קבלה]] ו[[חסידות]] (החל מהגהותיו על [[לקוטי תורה]]). | |||
*ללמוד במשך המעל"ע עכ"פ ג' פעמים (וכל המרבה הרי"ז משובח) מפירושי הרמב"ם כפי שנתבארו ב[[צמח צדק על הש"ס|חידושי צמח צדק]], כולל גם הביאורים בפנימיות התורה בהענינים שבתחלת ספר הרמב"ם. | |||
*להוסיף בקיום הוראותיו, ובפרט אלו שנתפרסמו בדורנו זה. | |||
*בכל הנ"ל, הדגשה מיוחדת על הענינים השייכים לחודש ניסן. | |||
*להוסיף בלימוד גם בהמשך תורתו של הצ"צ, שנאמר ע"י רבותינו נשיאינו שלאחריו, ועד לנשיא דורנו זה. | |||
*ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא. | |||
===י"ג תשרי=== | |||
ללמוד את המאמר הראשון שאמר בעל ההילולא לאחר קבלת נשיאותו על פרשת האזינו - ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז. יש ללמוד את המאמר במשך המעל"ע של יום ההילולא, ועכ"פ בימים שלאח"ז, אבל בקשר עם יום ההילולא. | |||
*ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא. | |||
===ב' ניסן=== | |||
*להקדיש זמן במשך המעל"ע למחשבה אודות ישיבת [[תומכי תמימים]] (שהיא המוסד העיקרי של בעל ההילולא), אודות מה שפעלה עליו בעבר וצריכה לפעול עליו להבא - חיזוק בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה, קיום המצוות בהידור, עבודת התפלה, ובכך שכל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו. | |||
*הנ"ל נוגע גם למי שלא למד במוסד קדוש זה בעצמו, כ"א שלח לשם את בניו וכו'. | |||
*ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא. | |||
===יו"ד שבט=== | |||
*[[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] ב[[שבת]] לפני יום ההילולא. | |||
*להדליק [[נר נשמה]] שידלק במשך כל עשרים וארבע השעות של יום ההילולא. | |||
*לחזור בעל פה אחרי התפילות (בהמשכים) את מאמר [[באתי לגני]]. | |||
*ללמוד פרק אחד מ[[ספר התניא]] לפני [[תפילת שחרית]] ואחרי [[תפילת מנחה]]. | |||
*לתרום למוסדות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] או שקרויים על שמו. | |||
*לכתוב [[פדיון נפש]] ולצייר את תואר פניו של אדמו"ר הריי"צ, ובאם אפשר לשלוח לקרוא את ה[[פדיון נפש]] על [[האוהל|הציון שלו]]. | |||
*ללמוד [[משנה|פרקי משניות]] המתחילים באותיות של שמו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. | |||
*לערוך [[התוועדות חסידית]] במשך המעת לעת. | |||
*להושיב את בני הבית ולספר להם על פעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזקת היהדות ברחבי העולם. | |||
*לנסוע לבקר בבתי כנסיות ובמקומות בהם נמצאים בני נוער, ולהביא בפניהם את משנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על היוקר של כל יהודי, ולעודד אותם לקיים את תקנותיו. | |||
בשולי המכתב הרבי מוסיף שאם הדבר לא מסתדר אפשר לקיים את המנהגים גם בימים הסמוכים. | |||
====נוסח המכתב המלא==== | |||
ב"ה, ראש חדש שבט, ה'תשי"א. | |||
ברוקלין, נ. י. | ברוקלין, נ. י. | ||
אל [[אנ"ש]], תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע | :אל [[אנ"ש]], תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]] {{מונחון|הכ"מ|הריני כפרת משכבו}}, ה' עליהם יחיו | ||
:שלום וברכה! | |||
במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט {{מונחון|הבע"ל|הבא עלינו לטובה}}, הוא יום היארצייט של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]], הנני בזה להציע: | |||
ב[[שבת קודש]] שלפני ה[[יארצייט]] ישתדלו [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]]. | |||
ב[[שבת | |||
אם אין מספר העליות מספיק - יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים. | אם אין מספר העליות מספיק - יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים. | ||
| שורה 18: | שורה 63: | ||
ישתדלו שמפטיר יהיה הגדול שבחבורה - בריצוי רוב המנין - או על פי הגורל. | ישתדלו שמפטיר יהיה הגדול שבחבורה - בריצוי רוב המנין - או על פי הגורל. | ||
יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד [[תפילת ערבית|ערבית]], שני - [[תפילת שחרית|שחרית]], שלישי - [[תפילת מנחה|מנחה]] כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של | יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד [[תפילת ערבית|ערבית]], שני - [[תפילת שחרית|שחרית]], שלישי - [[תפילת מנחה|מנחה]] כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש. | ||
[[נר נשמה|להדליק נר]] שידלק כל המעת לעת. אם אפשר בקל - נר של שעוה. | |||
בשעת התפילות ידלקו חמשה נרות. | |||
אחר התפילה (בבוקר - אחר אמירת [[תהלים]]) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פכ"ד ד[[כלים]], ופ"ז ד[[מסכת מקוואות]]. אחר כך יאמר המשנה ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר. בלחש - איזה שורות ב[[תניא]], [[קדיש]] דרבנן. | |||
אחר | אחר תפילת [[ערבית]] -יחזרו חלק מהמאמר דיום ה[[הסתלקות]] (ד"ה [[באתי לגני]], נדפס בקונטרס עד) בעל פה. ואם אין מי שיחזור בעל פה ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפילת הבוקר. ולסיימו אחר תפילת מנחה. | ||
בבוקר קודם התפילה - פרק [[תניא]]. וכן לאחר תפילת מנחה. | |||
בבוקר קודם | בבוקר קודם התפילה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו, וכן קודם תפילת מנחה. | ||
לאחר תפילת הבוקר וחזרת ה[[דא"ח]] - יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ל[[יחידות]], או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת ה[[פ"נ]], כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על [[האוהל|ציון שלו]]. | |||
במשך המעת לעת - ללמוד פרקי ה[[משניות]] של [[אותיות]] השם. | |||
במשך המעת לעת - | במשך המעת לעת - לעשות [[התוועדות חסידית|התוועדות]]. | ||
במשך המעת לעת - | לקבוע שעה במשך המעת לעת - לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו. | ||
במשך המעת לעת - לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות וב[[ביהמ"ד]] אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על דבר אמירת תהלים, לימוד חומש עם [[רש"י|פירש"י]] - ובמקומות המתאימים - גם על דבר לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה. - אם באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות. | |||
במשך המעת לעת -לבקר ( | במשך המעת לעת - לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער החרדי - ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי - ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער. | ||
מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו. | |||
והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעל ההילולא, בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל. | |||
'''[[מנחם מענדל שניאורסאהן]]''' | |||
==ימי הילולא אחרים== | |||
===כ' מנחם אב=== | |||
*לקיים התוועדות וללמוד בה מתורתו של בעל ההילולא, וכן ללמוד מהנהגתו בתוקף הכי גדול על כל עניני היהדות ומתוך מסירות נפש, ולנהוג כך בעצמו ובפני בני ביתו, ודוגמה חי' זו היא היא החינוך הטוב ביותר לילדיו. | |||
===וא"ו תשרי=== | |||
*לקבל החלטות טובות להתחזק בנוגע לג' מצוות התלויות באשה, שנרמזות בראשי התיבות של שמה של בעלת ההילולא; '''חנה''' = '''ח'''לה, '''נ'''ידה '''ו'''הדלקת הנר. | |||
===ה' מנחם אב=== | |||
*להוסיף בהפצת המעיינות, שפנימיות התורה (תורת חסידות חב"ד) היא היא תורת האריז"ל. | |||
*להוסיף בפעולות ב"מעשינו ועבודתנו" למען קירוב ביאת משיח צדקינו בב"א, ובעיקר ובמיוחד בתחום הסיומים דתשעת הימים{{הערה|ראה מכתב כללי ה' מנחם אב תשמ"ח}}. | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | [[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024
מנהגי יום הילולא הינם מספר הנהגות שהורה כ"ק אדמו"ר לאורך השנים, בקשר לימי הילולא של הוד כ"ק רבותינו נשיאינו. בפרטות, חסידים נוהגים להשתמש בכינוי "מנהגי יום ההילולא", בתור שם כולל לעשרה הנהגות הקשורות עם הוספה בתורה ומצוות ובהתקשרות לרבי, אותם מבצעים חסידי חב"ד ברחבי העולם ביום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט ובימים הסמוכים אליו, על פי הוראתו הישירה של הרבי שנשלחה לחסידים במכתב מיוחד מראש חודש שבט תשי"א, לקראת יום היארצייט הראשון. אמנם, ישנם כמה ענינים נוספים השייכים לימי הילולא אחרים עליהם הורה הרבי, ויובאו להלן.
רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ"ד טבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להוסיף במשך היום בעניני קדושה, ובפרט בענינים הקשורים עם מעשיו ותורתו ועבודתו של בעל ההילולא, ולהמשיך בזה בהימים שלאח"ז ועד שימשיך על כל השנה כולה.
- שכאו"א (גם נשים) יקבלו החלטות טובות בהוספה בלימוד תורתו של בעל ההילולא - הן בגליא דתורה והן בנסתר דתורה - ובפקט בלימוד ה"חסידישע פרשה" בתורה אור ולקוטי תורה, ומה טוב להוסיף (אצל השייכים לזה) בהמנהג טוב של לימוד פרק תניא כל יום קודם התפלה על הסדר.
- לייסד שיעורים ברבים בלימוד שלחן ערוך אדמו"ר הזקן.
- לקיים את כל הנ"ל בפרסום הכי גדול, כיון ש"מצוה לפרסם עושי מצוה"[1].
- לערוך התוועדות בכל מקום ומקום, ללמוד שם מתורתו של בעל ההילולא, ולקבל החלטות טובות בכל הענינים השייכים לבעל ההילולא.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא.
ט' כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ללמוד מתורתו של בעל ההילולא, את מאמר "פדה בשלום" שבשערי תשובה ח"א[2], ובאופן של "רחובות הנהר", ע"ד בעל ההילולא בעצמו, וענין זה שייך לכאו"א, אנשים ונשים.
- לערוך התוועדות בכל מקום ומקום.
- לקבל החלטות טובות להוסיף בעניני תורה ומצוות ובפרט בעניני תפילה במנין.
- לנצל זמן נעלה זה להוספה עוד יותר ב"מעשינו ועבודתנו" ולזרז את ביאת הגאולה האמיתית והשלימה.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא.
י"ג ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לנצל יום סגולה זה (וכן הימים הבאים לאחריו) להוספה בלימוד תורתו של הצ"צ, הן בנגלה (בספרי צמח צדק שלו, שנקראו על שמו) והן [ובמיוחד] בנסתר, קבלה וחסידות (החל מהגהותיו על לקוטי תורה).
- ללמוד במשך המעל"ע עכ"פ ג' פעמים (וכל המרבה הרי"ז משובח) מפירושי הרמב"ם כפי שנתבארו בחידושי צמח צדק, כולל גם הביאורים בפנימיות התורה בהענינים שבתחלת ספר הרמב"ם.
- להוסיף בקיום הוראותיו, ובפרט אלו שנתפרסמו בדורנו זה.
- בכל הנ"ל, הדגשה מיוחדת על הענינים השייכים לחודש ניסן.
- להוסיף בלימוד גם בהמשך תורתו של הצ"צ, שנאמר ע"י רבותינו נשיאינו שלאחריו, ועד לנשיא דורנו זה.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא.
י"ג תשרי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ללמוד את המאמר הראשון שאמר בעל ההילולא לאחר קבלת נשיאותו על פרשת האזינו - ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז. יש ללמוד את המאמר במשך המעל"ע של יום ההילולא, ועכ"פ בימים שלאח"ז, אבל בקשר עם יום ההילולא.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא.
ב' ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להקדיש זמן במשך המעל"ע למחשבה אודות ישיבת תומכי תמימים (שהיא המוסד העיקרי של בעל ההילולא), אודות מה שפעלה עליו בעבר וצריכה לפעול עליו להבא - חיזוק בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה, קיום המצוות בהידור, עבודת התפלה, ובכך שכל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו.
- הנ"ל נוגע גם למי שלא למד במוסד קדוש זה בעצמו, כ"א שלח לשם את בניו וכו'.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים עכ"פ בחלק משמו הק' של בעל ההילולא.
יו"ד שבט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לעלות לתורה בשבת לפני יום ההילולא.
- להדליק נר נשמה שידלק במשך כל עשרים וארבע השעות של יום ההילולא.
- לחזור בעל פה אחרי התפילות (בהמשכים) את מאמר באתי לגני.
- ללמוד פרק אחד מספר התניא לפני תפילת שחרית ואחרי תפילת מנחה.
- לתרום למוסדות שהוקמו על ידי אדמו"ר הריי"צ או שקרויים על שמו.
- לכתוב פדיון נפש ולצייר את תואר פניו של אדמו"ר הריי"צ, ובאם אפשר לשלוח לקרוא את הפדיון נפש על הציון שלו.
- ללמוד פרקי משניות המתחילים באותיות של שמו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ.
- לערוך התוועדות חסידית במשך המעת לעת.
- להושיב את בני הבית ולספר להם על פעילותו של אדמו"ר הריי"צ להחזקת היהדות ברחבי העולם.
- לנסוע לבקר בבתי כנסיות ובמקומות בהם נמצאים בני נוער, ולהביא בפניהם את משנתו של אדמו"ר הריי"צ על היוקר של כל יהודי, ולעודד אותם לקיים את תקנותיו.
בשולי המכתב הרבי מוסיף שאם הדבר לא מסתדר אפשר לקיים את המנהגים גם בימים הסמוכים.
נוסח המכתב המלא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב"ה, ראש חדש שבט, ה'תשי"א.
ברוקלין, נ. י.
- אל אנ"ש, תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הכ"מ, ה' עליהם יחיו - שלום וברכה!
במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הבע"ל, הוא יום היארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנני בזה להציע:
בשבת קודש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה.
אם אין מספר העליות מספיק - יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים.
ישתדלו שמפטיר יהיה הגדול שבחבורה - בריצוי רוב המנין - או על פי הגורל.
יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני - שחרית, שלישי - מנחה כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.
להדליק נר שידלק כל המעת לעת. אם אפשר בקל - נר של שעוה.
בשעת התפילות ידלקו חמשה נרות.
אחר התפילה (בבוקר - אחר אמירת תהלים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פכ"ד דכלים, ופ"ז דמסכת מקוואות. אחר כך יאמר המשנה ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר. בלחש - איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.
אחר תפילת ערבית -יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס עד) בעל פה. ואם אין מי שיחזור בעל פה ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפילת הבוקר. ולסיימו אחר תפילת מנחה.
בבוקר קודם התפילה - פרק תניא. וכן לאחר תפילת מנחה.
בבוקר קודם התפילה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו, וכן קודם תפילת מנחה.
לאחר תפילת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.
במשך המעת לעת - ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם.
במשך המעת לעת - לעשות התוועדות.
לקבוע שעה במשך המעת לעת - לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.
במשך המעת לעת - לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות ובביהמ"ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על דבר אמירת תהלים, לימוד חומש עם פירש"י - ובמקומות המתאימים - גם על דבר לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה. - אם באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.
במשך המעת לעת - לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער החרדי - ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי - ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.
מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.
והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעל ההילולא, בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל.
ימי הילולא אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ' מנחם אב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקיים התוועדות וללמוד בה מתורתו של בעל ההילולא, וכן ללמוד מהנהגתו בתוקף הכי גדול על כל עניני היהדות ומתוך מסירות נפש, ולנהוג כך בעצמו ובפני בני ביתו, ודוגמה חי' זו היא היא החינוך הטוב ביותר לילדיו.
וא"ו תשרי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקבל החלטות טובות להתחזק בנוגע לג' מצוות התלויות באשה, שנרמזות בראשי התיבות של שמה של בעלת ההילולא; חנה = חלה, נידה והדלקת הנר.
ה' מנחם אב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להוסיף בהפצת המעיינות, שפנימיות התורה (תורת חסידות חב"ד) היא היא תורת האריז"ל.
- להוסיף בפעולות ב"מעשינו ועבודתנו" למען קירוב ביאת משיח צדקינו בב"א, ובעיקר ובמיוחד בתחום הסיומים דתשעת הימים[3].