נחום וולוסוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – ".ב" ב־". ב") |
אין תקציר עריכה |
||
| (36 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נחום וולוסוב''' ([[א' טבת]] [[תרע"ד]] - [[ז' אדר]] [[תשס"ב]]), היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות | {{דמות | ||
|שם=נחום וולוסוב | |||
|תמונה=נחום וולוסוב.jpg | |||
|תיאור=הרב וולוסוב בתקופת מגוריו בארצות הברית | |||
|תאריך לידה=[[א' טבת]] [[תרע"ד]] | |||
|מקום לידה=[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] | |||
|תאריך פטירה=[[ז' אדר]] [[תשס"ב]]|מדינה=[[ארצות הברית]]|מקום קבורה=בית העלמין מונטיפיורי שבקווינס|מקום מגורים=[[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]]|אב=צבי הירש וולוסוב|אם=מרת פרידא}}הרב '''נחום וולוסוב''' ([[א' טבת]] [[תרע"ד]] - [[ז' אדר]] [[תשס"ב]]), היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]] מתוך מסירות נפש. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[א' טבת]] [[תרע"ד]] ב[[קרמנצ'וג]] שבאוקראינה, לאביו הרב [[צבי הירש וולוסוב]] ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב [[אברהם אבא וולוסוב]]. | נולד ב[[א' טבת]] [[תרע"ד]] ב[[קרמנצ'וג]] שבאוקראינה, לאביו הרב [[צבי הירש וולוסוב]] ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב [[אברהם אבא וולוסוב]]. | ||
בשנת [[תרפ"ו]] בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל]], ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה ב[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]], [[תומכי תמימים קייב|קיוב]], ומשם לישיבה האחרונה בה למד ב[[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]] שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים. | בשנת [[תרפ"ו]] בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל]], ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה ב[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]], [[תומכי תמימים קייב|קיוב]], ומשם לישיבה האחרונה בה למד ב[[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]] שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים. | ||
באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן | באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן כ[[משגיח]] בסניף הישיבה בפולטובה, אך הצבא הרוסי החל לרדוף אחריו והוא עבר למשך תקופה קצרה ל[[עיירה]] סטרי-רוסיה שם לימד את בניה של ה'מומע שרה', החסידה מרת [[שרה קצנלבויגן]] שבעלה נאסר על ידי הרוסים ולא היה מי שילמד את ילדיה. כאשר קיבל את תעודת הפטור מהצבא, [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו הודעת מזל טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=306 אגרות קודש חלק יא אגרת ד'ע].}}, תוך תקופה קצרה הוא מצב את עצמו בישיבה בזיטומיר. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
בשנת תרצ"ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]], שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי ה[[ק.ג. ב.]], אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים. | בשנת תרצ"ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]], שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים. | ||
מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' [[יונה כהן]] (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי רוסיה לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם. | מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' [[יונה כהן]] (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי [[רוסיה]] לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם. | ||
באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ב[[יקטרינוסלב]], כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו | באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ב[[יקטרינוסלב]], כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו ה[[שוטר]] לצאת את שערי בית המעצר. ר' נחום היה בטוח כי מי שסייע לו מאחורי הקלעים להינצל באופן ניסי שכזה היה רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. | ||
תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת [[ת"ש]] לרעייתו שרה רעלקא, | תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת [[ת"ש]] לרעייתו שרה רעלקא, בתו של החסיד ר' [[זלמן מנדל קרסיק]], ותקופה קצרה לאחר מכן נדדו ל[[סמרקנד]] שם המשיך בפעילות להחייאת היהדות בכל מקום אליו הגיע, עד לסיומה של [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
===היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות=== | ===היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות=== | ||
בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם חצה את הגבול ל[[צרפת]] שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות. | בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם חצה את הגבול ל[[צרפת]] שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות. | ||
במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב"דיים, ובשנת [[תשי"ג]] קיבל הוראה | במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב"דיים, ובשנת [[תשי"ג]] קיבל הוראה מהרבי ועבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ובהמשך קיבל הוראה נוספת לעסוק בליטוש יהלומים. | ||
תקופה קצרה לאחר שיצא | תקופה קצרה לאחר שיצא ל[[גמלאות]], הקים הרבי בשנת [[תש"מ]] את [[כולל תפארת זקנים]] והוא היה מעמודי התווך שלו ומסר בו שיעורים במשך קרוב לעשרים שנה. | ||
נפטר ב[[ז' אדר]] [[תשס"ב]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס. | נפטר ב[[ז' אדר]] [[תשס"ב]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס. | ||
| שורה 28: | שורה 34: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו | ;בניו | ||
*הרב חיים צבי וולוסוב, שליח בשרון, מסצ' | *הרב [[חיים צבי וולוסוב]], שליח בשרון, מסצ'וסטס{{הערה|בעבר כיהן כראש ישיבת תות"ל בוסטון.}}. | ||
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]], רב | *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]], רב היישוב [[רמת ישי]]. | ||
*הרב מנחם מענדל וולוסוב, ר"מ בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]] | *הרב מנחם מענדל וולוסוב, ר"מ בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]]. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
*מרים, אשת הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג, ארה"ב | *מרים, אשת הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי בפיטסבורג, ארה"ב. | ||
*ציפורה, אשת הרב אברהם סימפסון, קראון הייטס | *ציפורה, אשת הרב אברהם סימפסון, קראון הייטס. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 42: | שורה 48: | ||
{{מיון רגיל:וולוסוב, נחום}} | {{מיון רגיל:וולוסוב, נחום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת וולוסוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:35, 5 בנובמבר 2024
| נחום וולוסוב | |
|---|---|
 הרב וולוסוב בתקופת מגוריו בארצות הברית | |
| לידה | א' טבת תרע"ד |
| קרמנצ'וג שבאוקראינה | |
| פטירה | ז' אדר תשס"ב |
| מקום קבורה | בית העלמין מונטיפיורי שבקווינס |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום מגורים | קראון הייטס שבניו יורק |
| אב | צבי הירש וולוסוב |
| אם | מרת פרידא |
הרב נחום וולוסוב (א' טבת תרע"ד - ז' אדר תשס"ב), היה חסיד חב"ד תושב קראון הייטס שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ברוסיה מתוך מסירות נפש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בא' טבת תרע"ד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, לאביו הרב צבי הירש וולוסוב ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב אברהם אבא וולוסוב.
בשנת תרפ"ו בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו בתומכי תמימים נעוועל, ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה בראמען, פולוצק, הומיל, חרסון, קיוב, ומשם לישיבה האחרונה בה למד בזיטומיר שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים.
באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן כמשגיח בסניף הישיבה בפולטובה, אך הצבא הרוסי החל לרדוף אחריו והוא עבר למשך תקופה קצרה לעיירה סטרי-רוסיה שם לימד את בניה של ה'מומע שרה', החסידה מרת שרה קצנלבויגן שבעלה נאסר על ידי הרוסים ולא היה מי שילמד את ילדיה. כאשר קיבל את תעודת הפטור מהצבא, אדמו"ר הריי"צ שלח לו הודעת מזל טוב[1], תוך תקופה קצרה הוא מצב את עצמו בישיבה בזיטומיר.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי, שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי הק.ג.ב., אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים.
מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' יונה כהן (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי רוסיה לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם.
באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ביקטרינוסלב, כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו השוטר לצאת את שערי בית המעצר. ר' נחום היה בטוח כי מי שסייע לו מאחורי הקלעים להינצל באופן ניסי שכזה היה רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון.
תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת ת"ש לרעייתו שרה רעלקא, בתו של החסיד ר' זלמן מנדל קרסיק, ותקופה קצרה לאחר מכן נדדו לסמרקנד שם המשיך בפעילות להחייאת היהדות בכל מקום אליו הגיע, עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה.
היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ז יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'בריחה הגדולה', ומשם חצה את הגבול לצרפת שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות.
במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב"דיים, ובשנת תשי"ג קיבל הוראה מהרבי ועבר להתגורר בקראון הייטס, ובהמשך קיבל הוראה נוספת לעסוק בליטוש יהלומים.
תקופה קצרה לאחר שיצא לגמלאות, הקים הרבי בשנת תש"מ את כולל תפארת זקנים והוא היה מעמודי התווך שלו ומסר בו שיעורים במשך קרוב לעשרים שנה.
נפטר בז' אדר תשס"ב ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב חיים צבי וולוסוב, שליח בשרון, מסצ'וסטס[2].
- הרב יוסף יצחק וולוסוב, רב היישוב רמת ישי.
- הרב מנחם מענדל וולוסוב, ר"מ בישיבת אהלי תורה, קראון הייטס.
- בנותיו
- מרים, אשת הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג, ארה"ב.
- ציפורה, אשת הרב אברהם סימפסון, קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, תפנית מרתקת בחייו של בחור בן 23, שבועון בית משיח גליון 360
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ד'ע.
- ↑ בעבר כיהן כראש ישיבת תות"ל בוסטון.