לוי יצחק זלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(←‏תולדות חיים: תיקון שם משלום לשמחה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(31 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''לוי יצחק זלמנוביץ'''' או זלמנזהאן (באידיש), (ולפי כנוי אחר - זלמנסון), היה נכד [[אדמו"ר האמצעי]] וחתן [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בסוף [[תקע"א]] או בשנת [[תקע"ב]].
רבי '''לוי יצחק זלמנסון''', היה נכד [[אדמו"ר האמצעי]] וחתן [[אדמו"ר הצמח צדק]].


אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שלום בונם חתן הרה"ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
==תולדות חיים==
נולד בסוף [[תקע"א]] או בשנת [[תקע"ב]]. אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].


אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כבעל מנגן עצום - את חוש הנגינה.<REF> [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=419 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.]</REF>
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כ[[בעל מנגן]] עצום - את חוש הנגינה.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=419 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.]}}


נשא את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]].
[[נישואין|נשא]] את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] בתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]].


היה לרב העיר [[וועליזש]] ולראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערת שוליים|הרבי, תולדות הצ"צ שב[[דרך מצוותיך]].}}
היה רב העיר [[וועליז']] לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערה|הרבי, תולדות הצ"צ שב[[דרך מצוותיך]].}}


היה חותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]].
היה מחותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ר' ישראל נח מצד נוסף, אחותו פריידא הייתה אשתו של ר' ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה)


בעת רבנותו בוועליזש קמו מתנגדים ורדפו אותו, ו[[אדמו"ר האמצעי]] התערב במחלוקת והזהיר את מחרחרי הרבי באמצעות מכתבים שאם לא יפסיקו במעשיהם הרעים, יגיעו אליהם עונשים גדולים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/8/4/90.htm שיחת אדמו"ר הריי"צ ל"ג בעומר תרפ"ה], וב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/12/2/286.htm רשימת אדמו"ר הריי"צ] הקשורה לזה.}}.
בבית רבי כותב עליו{{הערה|ח"ג פרק ז.}}:
היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע ל[[וויטעבסק]] להתרפאות ונפטר שמה ושם מ"כ.
 
הרבי הריי"צ כתב עליו{{הערה|נדפס בקיצור תולדות חב"ד עמ' 99.}}:  
היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.
 
נפטר ביום שלישי [[כ"ה אדר]] ראשון [[תרל"ב]] ב[[וויטעבסק]] ושם מנוחתו כבוד.{{הערה|ידיעה על פטירתו התפרסמה ב"המגיד", שנה 16 גליון 12 עמ' 3.}}


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*בנו, ר' שניאור זלמנסון, [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרבנית פערל דבורה בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] בן [[הצמח צדק]].
*בנו, ר' יוסף חיים זלמנסון. היה [[שליח ציבור|חזן]] ובעל תוקע לפעמים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]}}.
*בתו, הרבנית רבקה אשת ר' יהודה לייב קנופף מוויטבסק . נפטרה [[ט"ו אייר]] [[תרצ"ג]].{{הערה|מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.}}
*בתו, הרבנית פעריל אשת ר' [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]].


*בנו רבי חיים, היה ש"צ ובעל תוקע לפעמים אצל אדמו"ר הרש"ב.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

גרסה אחרונה מ־13:21, 8 באפריל 2024

רבי לוי יצחק זלמנסון, היה נכד אדמו"ר האמצעי וחתן אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסוף תקע"א או בשנת תקע"ב. אביו היה רבי יקותיאל זלמן וואלעס חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן ר' לוי יצחק מברדיטשוב.

אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב - שהיה ידוע כבעל מנגן עצום - את חוש הנגינה.[1]

נשא את הרבנית דבורה לאה בתו של אדמו"ר הצמח צדק בי"ג אלול תקפ"ו.

היה רב העיר וועליז' לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר לליובאוויטש והיה לראש ישיבת ליובאוויטש. לפני כן שימש כבוחן בישיבה[2]

היה מחותנו של גיסו, רבי ישראל נח שניאורסון, בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ר' ישראל נח מצד נוסף, אחותו פריידא הייתה אשתו של ר' ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה)

בבית רבי כותב עליו[3]: היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע לוויטעבסק להתרפאות ונפטר שמה ושם מ"כ.

הרבי הריי"צ כתב עליו[4]: היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.

נפטר ביום שלישי כ"ה אדר ראשון תרל"ב בוויטעבסק ושם מנוחתו כבוד.[5]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.
  2. הרבי, תולדות הצ"צ שבדרך מצוותיך.
  3. ח"ג פרק ז.
  4. נדפס בקיצור תולדות חב"ד עמ' 99.
  5. ידיעה על פטירתו התפרסמה ב"המגיד", שנה 16 גליון 12 עמ' 3.
  6. רשימות, ובהערות שם.
  7. מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא