אבימלך (כתר מלכות): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←לפני אבימלך: עיצוב) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים "המקיפים דמלכות". | '''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''"המקיפים דמלכות"'''. ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]]. | ||
ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי"ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה "עם" היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}} | |||
ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם. | |||
" | התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]], שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר [[הקב"ה]] ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא "בחינת אבימלך". | ||
==לפני אבימלך== | |||
על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת "לפני אבימלך". | |||
דבר זה רמוז בפרק ל"ד ב[[תהלים]]: {{ציטוטון|לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך}}. "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי "לפני אבימלך" - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]]{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]].}}. | |||
עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של "ויגרשהו וילך" - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:ספירת המלכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:20, 9 בפברואר 2023
אבימלך הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מעולם האצילות, בחינת סובב כל עלמין, שממנו נמשכת ספירת המלכות באצילות, והם הנקראים "המקיפים דמלכות". ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת מלכות דאצילות.
ספירת המלכות היא השורש להתהוות הנבראים - עולמות בי"ע, והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי אין מלך בלא עם - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.[1]
ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא הרצון והתענוג שיש לו מביטול הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.
התעוררות רצון ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם דאתכפיא סטרא אחרא, שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר הקב"ה ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא "בחינת אבימלך".
לפני אבימלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי העבודה באתהפכא סטרא אחרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ממרירו למתקא, באים לבחינה הנקראת "לפני אבימלך".
דבר זה רמוז בפרק ל"ד בתהלים: "לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך". "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת אתהפכא. עבודה זאת נעשית על ידי "לפני אבימלך" - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת אור הקו שנמשך מאור אין סוף[2].
עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של "ויגרשהו וילך" - אתכפיא וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
הערות שוליים
- ↑ המילה "עם" היא מלשון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עוממות ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו. - ↑ בחינת מלכות דאין סוף.