אהרן מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת טברסקי באמצעות HotCat) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם= רבי אהרון טברסקי מצ'רנוביל | |שם= רבי אהרון טברסקי מצ'רנוביל | ||
|תואר= | |תואר= | ||
|תמונה= | |תמונה= אהרן מצרנוביל.jpg | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|מקום פעילות= [[אוקראינה]] | |מקום פעילות= [[אוקראינה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אהרון מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[תקמ" | רבי '''אהרון מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[תקמ"ז]] לאביו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] ולאימו חיה שרה, בת ר' [[אהרן מקרלין]]. גדל בבית סבו, רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]] ובעל הספר 'מאור עינים'. [[נישואין|נשא]] את הרבנית בת רבי [[גדליה מליניץ]], ובזיווג שני את בת רבי [[צבי מקארסטשוב]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] עוד בחיי אביו ולאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו ב[[צ'רנוביל]]. | ||
== שר העליונים ותחתונים == | == שר העליונים ותחתונים == | ||
היה | היה ו[[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} "שר התורה"). כאשר ראו זאת חסידי ליובאוויטש, התארגנו קבוצה של [[חסיד]]ים לנסוע לטשערנאביל לראות מי הוא זה שרבם כותב עליו תארים נשגבים אלו. קודם שנפרדו מרבי אהרן ביקשו ממנו שיאמר להם דבר תורה. אמר להם: מובא בגמרא "אונאה עד שתות", וידוע שיש שבע [[מידות]]; [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]]. המידה השישית היא יסוד, וזהו אונאה עד שתות, שאפילו מי שזיכך עצמו בכל המידות, אף על פי כן, כל עוד שלא זיכך עצמו במידה השישית - יסוד, עדיין יכול לרמות עצמו, והעצה לזה להחזיק עצמו ב[[ענוה]] ולהשפיל עצמו כקרקע כי אין אונאה לקרקעות{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/22131.html אתר כיכר שבת]}}. | ||
==פועלו== | ==פועלו== | ||
פעל רבות למען חיזוק ישוב ארץ ישראל, בין השאר כיהן כנשיא קופת [[רבי מאיר בעל הנס]] ב[[אוקראינה]], מדי שנה שהה יחד עם חסידיו המתגוררים בז'יטומיר משך שלושה שבועות. | פעל רבות למען חיזוק ישוב ארץ ישראל, בין השאר כיהן כנשיא קופת [[רבי מאיר בעל הנס]] ב[[אוקראינה]], מדי שנה שהה יחד עם חסידיו המתגוררים בז'יטומיר משך שלושה שבועות. | ||
רבי אהרון התברך מזקנו רבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]] שיזכה להאריך ימים ולראות את ה[[משיח]], | רבי אהרון התברך מזקנו רבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]] שיזכה להאריך ימים ולראות את ה[[משיח]], אך מכיון שלא היה יכול לסבול את הצרות שעברו על עם ישראל, הוא שלח שליח לציון זקנו כי הוא מוחל את הברכה, נפטר ביום ח' [[כסלו]] [[תרל"ב]] ונטמן באוהל בטשערנאביל. | ||
מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת. | מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | [[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:21, 29 באוגוסט 2023
| רבי אהרון טברסקי מצ'רנוביל | |
|---|---|
| |
| צ'רנוביל | |
| פטירה | ח' בכסלו ה'תרל"ב |
| צ'רנוביל | |
| מקום קבורה | צ'רנוביל |
| מקום מגורים | צ'רנוביל |
| מקום פעילות | אוקראינה |
רבי אהרון מצ'רנוביל נולד בשנת תקמ"ז לאביו רבי מרדכי מצ'רנוביל ולאימו חיה שרה, בת ר' אהרן מקרלין. גדל בבית סבו, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש ובעל הספר 'מאור עינים'. נשא את הרבנית בת רבי גדליה מליניץ, ובזיווג שני את בת רבי צבי מקארסטשוב. כיהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו ולאחר הסתלקותו מילא את מקומו בצ'רנוביל.
שר העליונים ותחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה ועגונה אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ואדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש נטה להתיר. אדמו"ר הצמח צדק שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת[1] "שר התורה"). כאשר ראו זאת חסידי ליובאוויטש, התארגנו קבוצה של חסידים לנסוע לטשערנאביל לראות מי הוא זה שרבם כותב עליו תארים נשגבים אלו. קודם שנפרדו מרבי אהרן ביקשו ממנו שיאמר להם דבר תורה. אמר להם: מובא בגמרא "אונאה עד שתות", וידוע שיש שבע מידות; חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. המידה השישית היא יסוד, וזהו אונאה עד שתות, שאפילו מי שזיכך עצמו בכל המידות, אף על פי כן, כל עוד שלא זיכך עצמו במידה השישית - יסוד, עדיין יכול לרמות עצמו, והעצה לזה להחזיק עצמו בענוה ולהשפיל עצמו כקרקע כי אין אונאה לקרקעות[2].
פועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעל רבות למען חיזוק ישוב ארץ ישראל, בין השאר כיהן כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס באוקראינה, מדי שנה שהה יחד עם חסידיו המתגוררים בז'יטומיר משך שלושה שבועות.
רבי אהרון התברך מזקנו רבי מנחם נחום מטשרנוביל שיזכה להאריך ימים ולראות את המשיח, אך מכיון שלא היה יכול לסבול את הצרות שעברו על עם ישראל, הוא שלח שליח לציון זקנו כי הוא מוחל את הברכה, נפטר ביום ח' כסלו תרל"ב ונטמן באוהל בטשערנאביל.
מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת.
הערות שוליים
- ↑ מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל
- ↑ אתר כיכר שבת