מיכאל ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:32, 16 באוגוסט 2024

הרב מיכאל ליפסקר (מכונה גם בשם ר' מייקל, תרס"ז - ה' אייר תשמ"ה) היה שליח שנשלח למרוקו בשליחות אדמו"ר הריי"צ אך נשלח בפועל על ידי הרבי. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' שבט תש"י וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים במקנס בפרט ובמרוקו בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כמנהל מטבח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

מנהל ומשגיח בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפולטבה בשנת תרס"ז לאביו הרב חיים צבי ליפסקר (פולטבה) ולאמו מרת בת שבע. למד בישיבות תומכי תמימים בקרעמנצ'וג בה למד אצל הרב יחזקאל הימלשטיין ובישיבת תומכי תמימים באסטשקוב בה שמע שיעורים בגמרא מהרב אברהם אליהו פלוטקין ובישיבת תומכי תמימים בנעוועל בה קיבל מהרב יהודה עבער ^[1]. בעודו בחור, כיהן כמנהל ומשגיח בסניפי תומכי תמימים פולוצק וקייב ואף גייס תרומות לישיבות תומכי תמימים ^[2]

מסירות נפש במצור לנינגרד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשא את רעייתו טייבל בת החסיד הרב אליהו פאר. ובתקופות הקשות ברוסיה היה מהדמויות הבולטות בין אנ"ש בלנינגרד, שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו בימי המצור על לנינגרד- יחד עם גיסו הרב ברוך שיפרין הביא אלפים לקבורה בקבר ישראל.

בעת המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה, מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר בית הכנסת הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב מיכאל ליפסקר והרב ברוך שיפרין, שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל.

הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים לבית העלמין לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.

אחד היחידים שזכו לקבורה בקבר יחיד באותם ימים, היה הרב יהושע נימוטין מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה. הוא ורעייתו נפטרו מרעב בשלהי חודש שבט תש"ב. ר' ברוך שיפרין, ר' מיכאל ליפסקר והרב זלמן שמעון דבורקין דאגו לקוברם זה לצד זה בקבר יחיד, אלא שבמהלך המלחמה הסימנים למיקום הקבר אבדו, וכיום אין יודעים את מקום קבורתם^[3].

בימי המלחמה ברח לגרוזיה, שימש כמשפיע ומשגיח בישיבת תומכי תמימים כותאיס^[4].

בשנת תש"ו ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם יציאת רוסיה תש"ו. לאחר נדודים במחנות, התיישב בפריז, שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו הרבנית חנה שניאורסון בדרכה לניו יורק.

שליחות במקנס[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב הרבי שליט"א בכ' בשבט תש"י^[5], עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט, כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר הרבי הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי במרוקו, וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף חודש שבט ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.

הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י והחל בהקמת ישיבה ובמשך השנים פיתח אימפריית מוסדות מפוארים לצד פעילות ענפה. במוסדות אותם הצמיח וניהל הרב ליפסקר על פי הוראות הרבי, למדו תורה תלמידים ותלמידות רבים תוך טעימה מתורת החסידות. לצד זאת הרב ליפסקר פיתח פעילות ענפה במסגרות חינוך מגוונות^[6].

הרבי שיגר אליו מכתבים ומברקים רבים, ובהם הוראות כלליות ופרטיות הנוגעות אליו, לרבני העיר, למנהלי המוסדות, לתלמידים ולחברי הקהילה.

את הישיבה הקים בסיוע הרב רפאל ברוך טולידנו ובה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר^[7]. ההצלחה של הישיבה הביאה לגידול מהיר במספר התלמידים, עד שהבניין הראשון כבר היה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול, ומאידך - התקציב של השלוחים לא היה גדול כדי לרכוש מבנים נוספים. לכן שכר הרב ליפסקר בניין גדול מאוד ששימש כאוצר לתבואה, ותוך זמן קצר דאג להתאימו לצרכי הישיבה, כולל ריצוף, חלונות ועוד עבודה רבה שבסופה נכנסו התלמידים לבניין בו היו כיתות הלימוד, בית הכנסת וגם חדרי השינה. רק הכיתות של הישיבה הקטנה נותרו במבנה הישן. בנוסף לכך בבניין החדש נבנה מקווה עבור תלמידי הישיבה, כדי שיתאפשר להם לטבול בתנאים אופטימליים. מבנה הישיבה החדש והמפואר היה מרכז ללימודי הישיבה, וגם מרכז לכל החגיגות והכינוסים של חב"ד במקנס. בבניין זה גם נאפו המצות לפסח עבור יהודי מקנס ובו גם התקיימו חתונות בנו ובתו של הרב ליפסקר^[8].

הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות לתפארת:

ישיבת אהלי יוסף יצחק

בית רבקה מיסודי ועד סמינר.

בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות.

תפארת בחורים

הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט^[9] וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות, והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.

לאחר שחזר להתגורר בקראון הייטס, על אף תפקידו במשך השנים, חפץ להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כמנהל מטבח בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

נפטר בגיל 78 בה' אייר תשמ"ה ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ. את מקומו במטבח הישיבה מילא ר' יוסף יצחק וילימובסקי.

ידידות עם רבני מקנס[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשר מיוחד יצר הרב ליפסקר עם רבני ומנהיגי יהדות מקנס והסביבה ובהם הרב טולידנו הנזכר.

הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד ופעילות בכל התחומים במקנס וסביבותיה.

הרב ליפסקר פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מקנס והאיזור לרבי^[10].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו, הרב עזריאל חייקין, שליח וראש ישיבת חב"ד באגאדיר, רבה הראשי של אוקראינה לשעבר.
גיסו, הרב ברוך שיפרין.
אחיו, הרב יעקב ליפסקר.
אחיו, הרב אריה זאב ליפסקר.
אחיו, הרב אליהו עקיבא ליפסקר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה מרינובסקי, "בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי" - באתר שטורעם (קישור שבור).
תכתב זאת לדור אחרון - תולדות חייו בתשורה מנישואי נכדו, כ"ז סיוון תשע"ד
כך יצא השליח הראשון שבועון בית משיח גיליון 1045, כ"ד חשון תשע"ז

הערות שוליים

↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט
↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד י ויג
↑ מתוך ערך פטרבורג
↑ תכתב זאת וכפר חב"ד גיליון 1565
↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט.
↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו
↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו
↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת
↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172
↑ [ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר

[1] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט

[2] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד י ויג

[3] מתוך ערך פטרבורג

[4] תכתב זאת וכפר חב"ד גיליון 1565

[5] אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט.

[6] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו

[7] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו

[8] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת

[9] הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172

[10] [ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]
-הרב '''מיכאל ליפסקר''' הינו [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא נשלח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט וב[[מרוקו]] בכלל.
+הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]] - [[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) היה [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים ב[[מקנס]] בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
-==תולדות חייו==
+==מנהל ומשגיח בתומכי תמימים==
-נולד לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]].
+נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)]] ולאמו מרת בת שבע.
+למד בישיבות תומכי תמימים ב[[קרעמנצ'וג]] בה למד אצל הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] ובישיבת תומכי תמימים באסטשקוב בה שמע שיעורים בגמרא מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] ובישיבת תומכי תמימים בנעוועל בה קיבל מהרב [[יהודה עבער]] {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט}}.
+בעודו בחור, כיהן כמנהל ומשגיח בסניפי תומכי תמימים פולוצק וקייב ואף גייס תרומות לישיבות תומכי תמימים {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד י ויג}}
-נישא לרעייתו לבי הרב [[אליהו פאר]], ובתקופות הקשות ברוסיה היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל,  ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם הרב [[יהושע נימוטין]] להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כ[[משפיע]] ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].
+==מסירות נפש במצור לנינגרד==
-בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נידודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהותלצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.
+[[נישואין|נשא]] את רעייתו טייבל בת החסיד הרב [[אליהו פאר]]. ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו בימי המצור על לנינגרד-  יחד עם גיסו הרב [[ברוך שיפרין]] הביא אלפים לקבורה בקבר ישראל.
-בשנת [[תש"י]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לנסוע למרוקו לפעול שם בעניני יהדות, אך עוד קודם שהספיק לנסוע אירעה הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, ותוכניתו התעכבה. עשר ימים לאחר ההתסלקות שאל את הרבי מה עליו לעשות, והרבי אמר לו שיצא לשליחות ללא שהיות, כפי שנצטווה.
+בעת המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה, מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר [[בית הכנסת]] הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב מיכאל ליפסקר והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל.
-נפטר ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ.
+הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים ל[[בית עלמין|בית העלמין]] לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.
+אחד היחידים שזכו לקבורה בקבר יחיד באותם ימים, היה הרב [[יהושע נימוטין]] מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה. הוא ורעייתו נפטרו מרעב בשלהי [[חודש שבט]] [[תש"ב]]. ר' [[ברוך שיפרין]], ר' מיכאל ליפסקר והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] דאגו לקוברם זה לצד זה בקבר יחיד, אלא שבמהלך המלחמה הסימנים למיקום הקבר אבדו, וכיום אין יודעים את מקום קבורתם{{הערה|מתוך ערך [[פטרבורג]]}}.
+בימי המלחמה ברח לגרוזיה, שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]]{{הערה|תכתב זאת וכפר חב"ד גיליון 1565}}.
+בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נדודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרכה לניו יורק.
+==שליחות במקנס==
+במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.
+הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י והחל בהקמת ישיבה ובמשך השנים פיתח אימפריית מוסדות מפוארים לצד פעילות ענפה. במוסדות אותם הצמיח וניהל הרב ליפסקר על פי הוראות הרבי, למדו תורה תלמידים ותלמידות רבים תוך טעימה מתורת החסידות. לצד זאת הרב ליפסקר פיתח פעילות ענפה במסגרות חינוך מגוונות{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}.
+הרבי שיגר אליו מכתבים ומברקים רבים, ובהם הוראות כלליות ופרטיות הנוגעות אליו, לרבני העיר, למנהלי המוסדות, לתלמידים ולחברי הקהילה.
+את הישיבה הקים בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] ובה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}. ההצלחה של הישיבה הביאה לגידול מהיר במספר התלמידים, עד שהבניין הראשון כבר היה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול, ומאידך - התקציב של השלוחים לא היה גדול כדי לרכוש מבנים נוספים. לכן שכר הרב ליפסקר בניין גדול מאוד ששימש כאוצר לתבואה, ותוך זמן קצר דאג להתאימו לצרכי הישיבה, כולל ריצוף, חלונות ועוד עבודה רבה שבסופה נכנסו התלמידים לבניין בו היו כיתות הלימוד, בית הכנסת וגם חדרי השינה. רק הכיתות של הישיבה הקטנה נותרו במבנה הישן. בנוסף לכך בבניין החדש נבנה מקווה עבור תלמידי הישיבה, כדי שיתאפשר להם לטבול בתנאים אופטימליים. מבנה הישיבה החדש והמפואר היה מרכז ללימודי הישיבה, וגם מרכז לכל החגיגות והכינוסים של חב"ד במקנס. בבניין זה גם נאפו המצות לפסח עבור יהודי מקנס ובו גם התקיימו חתונות בנו ובתו של הרב ליפסקר{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת}}.
+הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות לתפארת:
+ישיבת אהלי יוסף יצחק
+בית רבקה מיסודי ועד סמינר.
+בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות.
+תפארת בחורים
+הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}} וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי ה[[חסידות]], והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.
+לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף תפקידו במשך השנים, חפץ להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
+נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה מילא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].
+==ידידות עם רבני מקנס==
+קשר מיוחד יצר הרב ליפסקר עם רבני ומנהיגי יהדות מקנס והסביבה ובהם הרב טולידנו הנזכר.
+הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד ופעילות בכל התחומים במקנס וסביבותיה.
+הרב ליפסקר פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מקנס והאיזור לרבי{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.
 ==משפחתו==
-*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], רבה הראשי של אוקראינה לשעבר.
+*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], שליח וראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.
 *גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].
+*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].
+*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].
+*אחיו, הרב [[אליהו עקיבא ליפסקר]]
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.
+==קישורים חיצוניים==
+* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}} (קישור שבור).
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד
+*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון 1045, כ"ד חשון תשע"ז
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
+[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
+[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
+[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]
+[[קטגוריה:אישים בפריז]]
+[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
 [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
+[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
+[[קטגוריה:משפחת פאר]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]
+[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]