משה אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(132 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]]
{{מפנה|משה אשכנזי|אשכנזי (פירושונים)}}
הרב '''משה אשכנזי''' ע"ה נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]], מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הרב משה היה בן יחיד ולו שתי אחיות. כבר מגיל צעיר חינכו אביו ב[[דרכי החסידות]].
{{דמות|
שם=הרב משה אשכנזי
|תמונה=123.jpg
|תיאור=רב קהילת חב"ד [[תל אביב - יפו]]
|תאריך לידה=[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]
|מקום פעילות=[[תל אביב]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
}}
הרב '''משה אשכנזי''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]), היה [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].


== משנחאי לירושלים ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[מאיר אשכנזי]] ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].


הרב משה אשכנזי היה רק בן שלוש כאשר החלה משפחתו במסע נדודי החיים. אביו - הרב [[מאיר אשכנזי]] קיבל הצעת רבנות בשנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ורעייתו, העתיקה את מגוריה לעיר הרחוקה, שם התגורר הרב משה עד הגיעו לגיל 12.  
כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר [[שנחאי]] שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם.  


כאשר הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו החליטו לעלות ל[[ארץ הקודש]], החליט הרב מאיר אשכנזי לשלוח עמם את בנו היחיד כדי שילמד בארץ הקודש.  
בעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.  


עם הגיעו ל[[ירושלים]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]. שמחתו הייתה גדולה בשל עובדת היותו תלמיד מן המניין בישיבה חב"דית, אלא שפער הידיעות בינו לבין התלמידים בישיבה היה גדול; הוא שלמד בבית ספר היהודי המקומי בשנחאי, ורק בשעות הפנאי למד מעט עם אביו, היה חסר ידע. לבעיה זו דאג אביו מראש כאשר סיכם עם ה[[משפיע]] הנודע הרב [[משה יהודה רייכמן]] ע"ה שישמש כמורה פרטי לבנו הצעיר.  
בשנת [[תרצ"ד]] עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ הקודש]], בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].  


שנתיים ימים למד הנער עם המשפיע הדגול, עד שהדביק בידיעותיו את בני גילו, או-אז החל ללמוד בכיתה רגילה. ימי בחרותו של הרב משה לא היו קלים כלל. הוא חי בישיבה, ורק לעיתים היה מבקר אצל הסבא והסבתא הישישים. המרחק בינו לבין הוריו היה גדול וקשה.
בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.
 
== חתונה בימי השואה ==
   
   
בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב"ד, מנהל [[תומכי תמימים תל אביב]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה באותה שנה, ב[[ה' אלול]].  
 
הימים ימי [[השואה]], ומשפחת הכלה חשבה לדחות את זמן החתונה בגלל המצב הכללי, ויותר מכך, בגלל שבאותם ימים איש לא ידע מה עלה בגורלם של בני משפחתה של דבורה. אולם [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה במברק שלא לדחות את החתונה, ובאם יש אפשרות לקיימה בחודש [[אלול]].
 
הוראת הרבי קויימה במלואה, ובה' אלול תש"ב נישאו הרב משה והרבנית [[דבורה אשכנזי]]. לאחר החתונה התגוררו תקופה קצרה בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב, שם שקד הרב משה על לימודיו בכולל אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
 
לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], נסע ר' משה אשכנזי לניו יורק, או אז שהה אצל [[הרבי]] לראשונה. הרבי הורהו לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק. רק כאשר ראה שאפסו הסיכויים למצוא מקום עבודה מתאים, שב ארצה. היה זה לאחר [[תשרי]] תשי"ב.
 
בשנת [[תשי"ח]] עזבה משפחת אשכנזי את ארץ ישראל והיגרה לברזיל, על פי הוראת הרבי.
 
==ממלא מקום חמיו==
 
כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] החב"די שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו.  


לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת [[טעמא גוראריה]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה.  
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר ב[[תל אביב]] בסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.  


על התפקידים החשובים שקיבל מהרבי כתב לפני מספר שנים: "זכיתי להיות חבר באגודת חסידי חב"ד מקדמא דנא, מאז שנשלחתי חזרה לארץ הקודש על ידי כ"ק אדמו"ר מה"מ, לקבל הרבנות של בית הכנסת וקהילת חב"ד תל אביב כממלא מקום של חמי הרה"ג הרה"ח הרב חיים [[אליעזר קרסיק]] ע"ה, וכמו כן בשאר תפקידיו, שמילא בעסקנות החב"דית בארץ הקודש במשך שנים רבות, ואני מודה להקב"ה על כך".  
ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה ב[[ניו יורק]], ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] [[תשי"ב]] כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.  


את שלושת התפקידים שהרבי הטיל עליו, עשה הרב אשכנזי בנאמנות, במסירות ולשם שמים, ללא תמורה כספית כלשהי. הוא מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".  
בעקבות עלילה בה עסקן שהתנגד לרבי, הלשין על עסקני חב"ד כנקמה על פועלם למען הרבי, בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר ל[[ברזיל]].


כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקרע בהנהלת אגו"ח בשנת תשנ"ו (בעקבות מבצע ביבי טוב ליהודים שנעשה בניגוד להחלטת אגו"ח תוך שימוש לא ראוי בסמכויות) עמד לצידו של יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ולחם בעוז להגן ולשמור על דרך וצביון חב"ד באה"ק שלא תסור מן המסלה שסללו רבותינו נשיאנו, גם לאחר פטירת היו"ר המשיך בכל עוז ותעצומות במאבק קדוש זה עד לפטירתו.
==רב קהילת חב"ד בתל אביב ==
בעקבות פטירת חמיו הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"כ]], נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה (בת הרב קרסיק) ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הרב אשכנזי הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|לארץ הקודש]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, וכפי הוראת הרבי, הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד.  השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.


לאסיפות של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית היה נוסע באוטובוס, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של המנהל הרב [[אפרים וולף]] לשלוח עבורו מונית. הרב אשכנזי מיאן לשמוע שבגינו יבוזבזו כספי ציבור. רק כאשר נהגו של ר' אפרים נקלע לאזור תל אביב או שהיה צורך שעוד אחד מחברי ההנהלה יגיע מתל אביב, הסכים ר' משה לנסוע 'ספיישל' ללוד.
לצד תפקידו כרב הקהילה, כיהן במשך מספר שנים כחבר [[בית דין רבני חב"ד]].


== נדחף עם הצעירים ==
הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד ל[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".
   
   
[[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו. כאשר היה צריך לכתוב מכתב לרבי, הייתה זו עבודה קשה ומורכבת. בנו המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] מתאר את ההכנות לכתיבת מכתב: "אבא ע"ה היה כותב את טיוטת המכתב, מעתיק לעוד טיוטה ושוב מעתיק בסגנון מעט אחר, וקורע, כותב שוב, ומתייאש. למחרת שוב כותב כמה פעמים, וכך זה ארך זמן רב בכל פעם, לעיתים אף שבועות, עד שהיה המכתב נשלח לרבי. היו גם מקרים שלאחר כל ההכנות והטיוטות הגיע למסקנה שאינו 'כלי' לכתוב את המכתב והפסיק את כתיבת המכתב באמצע..."
היה מקושר לרבי מאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.
 
מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.  


חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] נזכר כיצד חמיו היה מבקש מהרבי בכל פעם מחדש רשות לצאת מהארץ: "גם בשנים שכבר לא היו כל כך הרבה תשובות, חמי הרב אשכנזי לא היה יוצא מהארץ לפני שקיבל ברכה מהרבי".  
מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר [[שבת שקלים]]. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.


כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה בהתוועדות או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות]].  
לאחר פטירתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה לסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בתור זקן החברים.


מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
==התקשרותו לרבי מלך המשיח==


את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים...
הרב משה אשכנזי היה מקושר גדול לרבי, והדברים ניכרו בכל ימי חייו;


ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו. לא רק שאירח את החסידים באישון ליל לשידור, אלא בסיום השידור הייתה רעייתו הרבנית דואגת להגיש לכל הנוכחים מזונות ושתיה.  
כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].  


וכמים הפנים לפנים. ביטוי נדיר נשמע מהרבי אודותו כאשר פלוני פנה אל הרבי בתלונות נגדו, או אז אמר הרבי: "מעולם לא שמעתי אודותו מילה רעה". הרבי שב וכפל את הדברים.  
כאשר נודע לו כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.  


למרות שהיה נוסע רבות לרבי, כל נסיעה הייתה מלווה בהכנות חסידיות ממושכות. מספרת בתו מרת מלכה ווילשאנסקי: "היה זה באמצע חודש אלול תשנ"ה, כאשר התאפשר לאחד מבני המשפחה להעביר לאבא כרטיס חינם, אבל היה עליו לנסוע באופן מיידי. 'לנסוע בלי הכנה?' התפלא אבא והחליט להישאר בבית. כזה היה אבא, הוא לא היה מסוגל לנסוע לרבי מלך המשיח ללא הכנה מוקדמת".
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.


== בלי '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]' יאבדו את הדרך ==
ה[[שידור|שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.  


"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר בהתוועדות חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".  
עניין [[בשורת הגאולה]] בער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.


את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל מרחמסטריווקה.  
פעם אחת נכח ב[[התוועדות חסידית]] שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמוהרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".


כאשר סיפרו לאדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מ[[ליובאוויטש]] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]".
את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא. כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".  


== ירא שמים מרבים ==
ב[[ג' תמוז תשנ"ד]] יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. בפועל כנפגש עם האדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא המשיח. גם בהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים.  


קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר השינה ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש. "מעולם לא הוציא מפיו שם ה' ללא שני כיסויים. פעם למדתי חומש עם כיפה בלבד על ראשי, ואבי גער בי", סיפר בנו ר' חיים ז"ל, והוסיף: "בשנים האחרונות אושפז אבא בבית הרפואה, הוא היה מקפיד ליטול ידיים כל אימת שנמנם אפילו לרגע קט. כך הקפיד גם בבית הרפואה לברך ולהתפלל עם שני כיסויים על הראש. אחת הסיבות שהיינו עמו 24 שעות ביממה, היה בשביל לסייע בעדו למלאות את הקפידות שהיו טבועות בדם נפשו".  
במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.  


כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים.  
בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו נכדיו. ב[[חודש אלול]] האחרון לחייו, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.


הכנה לדבר מצוה הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל דבר מצווה היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש לבדיקת חמץ ועוד כהנה רבות".
== פטירתו ==


הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב"ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה.  
בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב.


האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט.  
בשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].


לאחרונה, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים".  
== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]


התוועדות לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל.
*בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה, רבה של [[כפר חב"ד]] לשעבר.
 
*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, התגורר בכפר חב"ד.
== הוי זהיר טפי ==
*בנו הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה,  היה [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.  
*בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד צדקה בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת צדקה והרבה" - סיפר בנו ר' חיים ז"ל - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.
 
משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי מלך המשיח שליט"א להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ע"ה ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים ע"ה, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.
 
במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.
 
גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר פורים החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים.
 
בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. בחודש אלול האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.
 
== מיטתו שלימה ==
זכה הרב אשכנזי וכל בניו בנותיו, נכדיו וניניו הולכים בדרכי התורה והחסידות, ורבים מהם משמשים כשלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל. הרב אשכנזי אכן השקיע רבות בחינוך ילדיו ונכדיו.
 
בשנים שבניו למדו בישיבה בכפר חב"ד, נהג לפקוד את הישיבה מידי יום שלישי. חום הקיץ וקור החורף לא הרתיעו אותו מלהגיע לישיבה בכדי לעקוב אחר לימודי בניו ולשוחח עם המשגיח והר"מים. כך התעניין גם במצב לימודיהם של הנכדים. בכל פעם שהיה מגיע לאסיפת הנהלה בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, הנכדים כבר עמדו במצב הכן לקבל את פני הסבא, שיבוא להתעדכן גם במצב הלימודים וההנהגה שלהם.
 
יש לציין כי לצידו עמדה רעייתו הרבנית דבורה שהבינה היטב בלימוד, שכן כבר בנערותה על פי הוראת הרבי הריי"צ למדה מאמרי חסידות עמוקים עם גדולי החסידים. אף היא עודדה והתעדכנה כל העת בהתקדמות הנכדים בלימוד.
 
בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.
 
הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.
 
בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה ווילשאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].
 
== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ז"ל ובניו]]
*בנו הרב [[מרדכי אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]].
*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] ז"ל מכפר חב"ד.
*הרב [[חיים אשכנזי]] ז"ל, משפיע ומשגיח בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.  
*בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{עץ משפחת אשכנזי}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

גרסה אחרונה מ־09:08, 11 באוגוסט 2024

המונח "משה אשכנזי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).

הרב משה אשכנזי

רב קהילת חב"ד תל אביב - יפו
לידה כ"א מנחם אב תר"פ
פטירה כ"ג טבת תשס"ז
מקום פעילות תל אביב
תפקידים נוספים חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

הרב משה אשכנזי (כ"א מנחם אב תר"פ - כ"ג טבת תשס"ז), היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"א מנחם אב תר"פ בולדיווסטוק שברוסיה לאביו הרב מאיר אשכנזי ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר הצמח צדק.

כשלש שנים לאחר מכן בשנת תרפ"ג קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם.

בעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.

בשנת תרצ"ד עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו לארץ הקודש, בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים.

בתקופת לימודיו הראשונה היה המשפיע הרב משה יהודה רייכמן למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.

בחודש אייר תש"ב, השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב חיים אליעזר קרסיק, בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ היא התקיימה באותה שנה, בה' אלול.

תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.

ביקורו הראשון אצל הרבי הייתה בשנת תשי"א בה נסע לראשונה לארה"ב לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר תשרי תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.

בעקבות עלילה בה עסקן שהתנגד לרבי, הלשין על עסקני חב"ד כנקמה על פועלם למען הרבי, בשנת תשי"ח עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר לברזיל.

רב קהילת חב"ד בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות פטירת חמיו הרב חיים אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה (בת הרב קרסיק) ל'יחידות' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הרב אשכנזי הנמצא בברזיל, לשוב לארץ הקודש ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, וכפי הוראת הרבי, הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד. השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.

לצד תפקידו כרב הקהילה, כיהן במשך מספר שנים כחבר בית דין רבני חב"ד.

הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".

היה מקושר לרבי מאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.

מידי שנה, לקראת סוף חודש טבת היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני י' שבט ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.

לאחר פטירתו של הרב שלמה מיידנצ'יק מונה לסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בתור זקן החברים.

התקשרותו לרבי מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה אשכנזי היה מקושר גדול לרבי, והדברים ניכרו בכל ימי חייו;

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות בהפטרה או בהתוועדות.

כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.

השידורים של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.

עניין בשורת הגאולה בער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

פעם אחת נכח בהתוועדות חסידית שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של אדמו"ר הרש"ב והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', תניא ומאמרים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם משיח".

את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס, בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא. כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת תשנ"ג כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא מלך המשיח", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".

בג' תמוז תשנ"ד יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. בפועל כנפגש עם האדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא המשיח. גם בהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.

בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו נכדיו. בחודש אלול האחרון לחייו, כאשר הנכדים שהו ב-‏770 ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש סיון תשס"ה נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב נתן אשכנזי, נפטר אף הוא מכאב.

בשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי בצפת. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת כ"ג בטבת תשס"ז נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם בנו חיים אשכנזי ובניו

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
מאיר אשכנזי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
משה אשכנזי
 
דבורה אשכנזי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
מרדכי שמואל אשכנזי
 
 
 
 
 
 
 
הרב
חיים אשכנזי
 
 
 
 
הרב
נתן אשכנזי
 
מלכה פערל
 
הרב
יוסף יצחק וילשאנסקי
 
אסתר
 
הרב
נחמן יוסף טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
מאיר אשכנזי
 
 
הרב
שלמה הלפרן
 
לאה
 
נחמה דינה
 
הרב
ארי קדם
 
טויבע ליבא
 
הרב
זאב דב הלפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
חיים אליעזר אשכנזי
 
הרב
שניאור זלמן אשכנזי
 
יוסף אשכנזי
 
גיטה
 
הרב
אליעזר ברוד