חסידות רחמסטריווקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←לקריאה נוספת: לא קשור) |
||
(34 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]] | [[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]] | ||
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]] | [[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]] | ||
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]]. | '''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]]. | ||
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי [[ירושלים]] בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]]. | |||
*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה אדמו"ר הריי"צ בתוארים הבאים: | |||
:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=טברסקי אגרות הריי"צ]}}. | |||
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא | בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקא]] (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=טברסקי אגרות קודש ח"ד]}}, כן היה מודיע לו על שמחות שערך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=טברסקי אגרות קודש חכ"א]}}, נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]]. | ||
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב ישראל | |||
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ. | |||
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו; | |||
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. | |||
::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר חתן הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ואב"ד סערדעלי זי"ע. | |||
===רבי דוד טברסקי=== | |||
לאח פטירת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ביקר בכפר חב"ד וניחם את בנו הרב [[מאיר אשכנזי|מאיר]]{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85851 אדמו"רים, רבנים וח"כים בניחום אבלים בכפר חב"ד] {{אינפו}} {{תמונה}} (20.01.2015)}}. | |||
בשנת [[תשפ"ג]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו shorts האדמו"ר רחמסטריבקה במרון כותב בס"ת 'משיח נאו' לזכות הרבי מלך המשיח שליט"א לשלמותהארץ ואחדותישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | |||
ב[[ניסן]] [[תשפ"ד]] קיים עם חסידיו מעמד ברכת האילנות בפרדס האתרוגים של הרב [[אלעזר גורליק]] בכפר חב"ד{{הערה|חיים רוזנבוים [https://www.kikar.co.il/hasidism/sd67jp האדמו"ר נעצר לברכה בפרדס של הרב גורליק בכפר חב"ד] באתר כיכר השבת (08.05.24) ידיעה בדף הפייסבוק של רשת התקשורת עדכוני חב"ד: *עדכוני חב"ד; כפר חב"ד* מעמד ברכת האילנות בפרדסים של גרליק בכפר חב"ד, עם עשרות חסידים בראשות האדמו"ר מרחמסטריווקא.}}. | |||
====רבי חי יצחק טברסקי==== | |||
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרצ"א]] לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]]. האדמו"ר מבעלזא קרבו מאוד. בבחרותו השתתף בחבורות הבחורים דחסידי קארלין. מסופר שלמד בבחרותו עם אביו ספרי אדמוה"ז תניא, ליקוטי תורה ותורה אור בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר ב[[עיירה]] סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]]. דרשותיו ומאמריו נדפסו בספר 'אמרות טהורות'. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] |
גרסה אחרונה מ־14:03, 21 באוקטובר 2024
חסידות רחמסטריבקא הינה חסידות בת של חסידות צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת תר"פ, כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מהכותל.
- בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה. אותו מכנה אדמו"ר הריי"צ בתוארים הבאים:
- כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום[1].
בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר בכ' כסלו תשמ"ב), עמד בקשר מכתבים עם הרבי[2], כן היה מודיע לו על שמחות שערך[3], נפטר בכ' כסלו תשמ"ב.
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב ישראל מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
- רבי ישראל מרדכי טברסקי הוכתר כאדמו"ר בארץ ישראל. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' סיון תרפ"ט. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש בירושלים, הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת תנש"א שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב סיון תשס"ד. בנו הקטן ר' נחמן יוסף טברסקי הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה קראון הייטס וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב.
- לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר חתן הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ואב"ד סערדעלי זי"ע.
רבי דוד טברסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאח פטירת הרב מרדכי שמואל אשכנזי ביקר בכפר חב"ד וניחם את בנו הרב מאיר[4].
בשנת תשפ"ג כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל[5][6].
בניסן תשפ"ד קיים עם חסידיו מעמד ברכת האילנות בפרדס האתרוגים של הרב אלעזר גורליק בכפר חב"ד[7].
רבי חי יצחק טברסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו רבי חי יצחק טברסקי נולד בשנת תרצ"א לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד בישיבת עץ חיים של רבי איסר זלמן מלצר. האדמו"ר מבעלזא קרבו מאוד. בבחרותו השתתף בחבורות הבחורים דחסידי קארלין. מסופר שלמד בבחרותו עם אביו ספרי אדמוה"ז תניא, ליקוטי תורה ותורה אור בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, בבורו פארק, מונסי, וליקווד. דרשותיו ומאמריו נדפסו בספר 'אמרות טהורות'.
הערות שוליים
- ↑ אגרות הריי"צ
- ↑ אגרות קודש ח"ד
- ↑ אגרות קודש חכ"א
- ↑ אדמו"רים, רבנים וח"כים בניחום אבלים בכפר חב"ד (20.01.2015)
- ↑ וידאו shorts האדמו"ר רחמסטריבקה במרון כותב בס"ת 'משיח נאו' לזכות הרבי מלך המשיח שליט"א לשלמותהארץ ואחדותישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.
- ↑ חיים רוזנבוים האדמו"ר נעצר לברכה בפרדס של הרב גורליק בכפר חב"ד באתר כיכר השבת (08.05.24) ידיעה בדף הפייסבוק של רשת התקשורת עדכוני חב"ד: *עדכוני חב"ד; כפר חב"ד* מעמד ברכת האילנות בפרדסים של גרליק בכפר חב"ד, עם עשרות חסידים בראשות האדמו"ר מרחמסטריווקא.
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |