אברהם פריז: הבדלים בין גרסאות בדף
(124 גרסאות ביניים של 59 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז]] | ||
הרב '''אברהם פריז''' ([[י"ד אדר ב']] [[תרמ"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות ב[[ארצות הברית]], בא כוח ה[[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. וחסיד ה[[מקושר]] בלב ונפש ל[[רבותינו נשיאינו]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
[[קובץ:כתיק לאברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מהרבי משבט [[תשי"א]] - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].]] | |||
נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז. | |||
הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה. | |||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה ביילא, בת החסיד ר' [[גרשון פייגין]], סוחר פרוות חסידי אמיד מויטבסק. | |||
לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] כשהוא סמוך על שולחן חמיו ורעייתו מסייעת בפרנסת המשפחה, כשהוא עצמו פנוי לעסוק בעבודת השם, והוא עסק בהנחלת ערכי ה[[חסידות]] והנהגותיה לתושבי ויטבסק כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים. | |||
בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים. ר' אברהם התגורר | בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים{{הבהרה}}. ר' אברהם התגורר ב[[פתח תקווה]], ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר [[חלב]] וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרח"צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי"צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א. | ||
ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו. | ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו. | ||
בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח | בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש. | ||
===קבלת הנשיאות של הרבי=== | |||
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. | |||
בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}. | |||
ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?". | |||
ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי. | |||
=== התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח=== | |||
[[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]] | |||
[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}} | |||
. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו. | |||
ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה. | |||
ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו. | ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו. | ||
[[קובץ:המכתב של אברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה]] | |||
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. ב[[חודש סיון]] תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך וב[[כ"ד סיוון]] הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}. | |||
מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות. | |||
לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"{{הערה|1=הדברים נאמרו ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח, שנת תשע"א]}}. | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בשלח [[תשכ"ד]] הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל [[הרבי הריי"צ]] שהוא משיח{{הערה|חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של [[צדיק למלך]] עמוד 68}}. | |||
ב[[ערב יום כיפור]] [[תשכ"ח]] איחל הרב [[יוחנן גורדון]] לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N2Rm_poVNhcH6dL2QVcC5fbTVSpeC2o3/view יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר]}}. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"{{הערה|סיפורים חסידיים, [[ישראל אלפנביין]], הוצאת שבועון כפר חב"ד.}}. | |||
===פטירתו=== | |||
ב[[תשעה באב]] [[תשכ"ח]] נסע ר' אברהם ל[[מערת המכפלה]], אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו [[תפילין]], אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא ע"ה וולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את בנין [[בית המקדש]], לאחר שזכה, תודה לה', לראות את [[המשיח]]{{הערה|ואולי אפשר לומר שכוונתו הייתה שזכה לראות את פני הרבי.}}. ביום שישי, ערב [[שבת סליחות]], [[כ' אלול]], חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח [[שמואל לוויטין]] לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות ב[[ניו יורק]] יצאה כבר השבת ב[[ארץ הקודש]], ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה. | |||
נפטר | נפטר במוצאי [[שבת סליחות]]{{הערה|חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".}}, אור ל[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] 'סגולה' ב[[פתח תקווה]]. | ||
==משפחתו== | |||
* זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז. | |||
*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח. | |||
*בנו, ר' [[ברוך פריז]]. | |||
*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד. | |||
*בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]]. | |||
*בתו מרת פסיה - נפטרה בשבת חזון, [[ו' אב תשפ"ד|ו' מנחם אב ה'תשפ"ד]] - בגיל 101, רעיית ר' [[אפרים וולף]]. | |||
*בתו מרת רחל, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]]. | |||
*בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
[[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']] | [[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']] | ||
* '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה | * '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' [[אליהו וולף]], [[תשס"א]]. | ||
* | * '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]]. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]. | |||
*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה'] ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות | *'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_59.html מכתב מעורר של ר' אברהם פאריז: לא ראו את הרבי? לא ראו אור מימיהם..]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה']''' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת [[ועד "חיילי בית דוד"]]. | |||
[[ | * '''[http://chabad.info/blogs/חסיד-מה-השאיפה-שלך/ חסיד, מה השאיפה שלך?]''' - טורו של [[משיח פרידמן]], מתוך [[שבועון בית משיח]], פרשת במדבר תשע"ו {{בית משיח}} {{אינפו}} | ||
[ | *מנחם מענדל אורנשטיין, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf אברהם פאריז]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז | ||
[ | * '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_8.html 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}} | ||
* '''[https://chabad.info/moshiach/1100673/ המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז]''' {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: פריז, אברהם}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פייגין]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פאריז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]] |
גרסה אחרונה מ־03:32, 25 בספטמבר 2024
הרב אברהם פריז (י"ד אדר ב' תרמ"ט - כ"ב אלול תשכ"ח) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות בארצות הברית, בא כוח המרכז לענייני חינוך ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. וחסיד המקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפורים שנת תרמ"ט, בבוברויסק שברוסיה הלבנה לר' ברוך וזלטה פריז.
הייתה לו השתוקקות גדולה ללמוד תורה, לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו לליובאוויטש, והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד בישיבה, שם היה מ'התמימים החשובים' בישיבה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה ביילא, בת החסיד ר' גרשון פייגין, סוחר פרוות חסידי אמיד מויטבסק.
לאחר נישואיו התגורר בויטבסק כשהוא סמוך על שולחן חמיו ורעייתו מסייעת בפרנסת המשפחה, כשהוא עצמו פנוי לעסוק בעבודת השם, והוא עסק בהנחלת ערכי החסידות והנהגותיה לתושבי ויטבסק כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ הקודש, והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים[דרושה הבהרה]. ר' אברהם התגורר בפתח תקווה, ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר חלב וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד לארצות הברית בשנת תרח"צ והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב אליהו ייאכיל סימפסון. בארצות הברית, עסק רבות בהפצת המעיינות במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות הרבי הריי"צ, ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.
ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו.
בשנת תש"ט, שלחו אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.
קבלת הנשיאות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות קבלת הנשיאות של הרבי; ביום ראשון בערב, י"א בשבט תש"י, בעקבות הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, בבית כנסת חב"ד נחלת בנימין בתל אביב ושם דובר על קבלת הנשיאות של הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.
בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: ""רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!"." קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד[1].
ימים ספורים לפני קבלת הנשיאות של הרבי בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".
ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.
התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקשרותו העצמית של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס לרבי הריי"צ ואח"כ אל הרבי כאל המלך המשיח, שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"[2] . בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל התוועדות חסידית שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.
ר' אברהם סבר, כי כשם שבין י' שבט תש"י לי' שבט תשי"א, הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל אנ"ש מארץ הקודש ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.
ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. בחודש סיון תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך ובכ"ד סיוון הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: "נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות"[3].
מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.
לימים סיפר נכדו ר' לוי פריז: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"[4].
בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשכ"ד הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל הרבי הריי"צ שהוא משיח[5].
בערב יום כיפור תשכ"ח איחל הרב יוחנן גורדון לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים[6]. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"[7].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשעה באב תשכ"ח נסע ר' אברהם למערת המכפלה, אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו תפילין, אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא ע"ה וולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את בנין בית המקדש, לאחר שזכה, תודה לה', לראות את המשיח[8]. ביום שישי, ערב שבת סליחות, כ' אלול, חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח שמואל לוויטין לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות בניו יורק יצאה כבר השבת בארץ הקודש, ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.
נפטר במוצאי שבת סליחות[9], אור לכ"ב אלול תשכ"ח ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'סגולה' בפתח תקווה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
- בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
- בנו, ר' ברוך פריז.
- בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד.
- בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' אפרים צבי לרר.
- בתו מרת פסיה - נפטרה בשבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ"ד - בגיל 101, רעיית ר' אפרים וולף.
- בתו מרת רחל, אלמנת ר' שניאור זלמן לוין.
- בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' אברהם חנוך גליצנשטיין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחד היה אברהם - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' אליהו וולף, תשס"א.
- ארבעה חסידים - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב.
- חוש בהתקשרות לרבי, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 139-144.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב מעורר של ר' אברהם פאריז: לא ראו את הרבי? לא ראו אור מימיהם.., באתר 'לחלוחית גאולתית'
- קובץ 'חסידים איין משפחה' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת ועד "חיילי בית דוד".
- חסיד, מה השאיפה שלך? - טורו של משיח פרידמן, מתוך שבועון בית משיח, פרשת במדבר תשע"ו
- מנחם מענדל אורנשטיין, אברהם פאריז דרך תמים שבט תשע"ז
- 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז
הערות שוליים
- ↑ אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224
- ↑ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב
- ↑ הרב משה סלונים, בכתבתו "פרקי הסטוריה" (שנדפסה בספר והוא יגאלנו עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' ישראל גורדון כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".
- ↑ הדברים נאמרו בשבת שכולה משיח, שנת תשע"א
- ↑ חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של צדיק למלך עמוד 68
- ↑ יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר
- ↑ סיפורים חסידיים, ישראל אלפנביין, הוצאת שבועון כפר חב"ד.
- ↑ ואולי אפשר לומר שכוונתו הייתה שזכה לראות את פני הרבי.
- ↑ חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".