חסידות חב"ד - ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ק.פ.)
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין מקורות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.


בשנת [[תרכ"ט]] שלוש שנים לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], העתיק האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בנו השלישי של הצמח צדק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).
==היסטוריה==
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.


ב[[ד' טבת תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.


לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' [[יצחק דובער שניאורסון]], בעל [[סידור מהרי"ד]].
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.
ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]].


ב[[כ' אייר עת"ר]] נסתלק ה[[אדמו"ר]] ר' [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי.
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.


לאחר פטירתו לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]].
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.


[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.
 
==לקריאה נוספת==
 
*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.
 
==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]

גרסה אחרונה מ־01:04, 18 באפריל 2024

ציור של אהל אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה ליאדי

חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד, שנוסדה בעת התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, והתקיימה שלושה דורות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסידות נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק, בערך בשנת תרכ"ט[1], שלוש שנים אחרי הסתלקות אביו, בעיר ליאדי, על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי)[2].

בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן), ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.

רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.

בד' בטבת תר"מ נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי לוי יצחק מסיראטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות[3].

בכ' באייר עת"ר הסתלק האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון ומנוחתו כבוד בליאדי[3].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בכתב העת 'האסיף', ורשה תקמ"ט, מופיע התאריך אב תרכ"ח.
  2. בית רבי חלק ג' פרק ח'
  3. 3.0 3.1 לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא