יצחק ניסים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←לקריאה נוספת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (31 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק_ניסים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב יצחק ניסים שצולמה בשנים בהם כיהן כרב הראשי לישראל]] | [[קובץ:יצחק_ניסים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב יצחק ניסים שצולמה בשנים בהם כיהן כרב הראשי לישראל]] | ||
[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה לרב ניסים בעת ביקורו ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר הרצח, את הסידור המוכתם בדם]] | [[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה לרב ניסים בעת ביקורו ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר הרצח, את הסידור המוכתם בדם]] | ||
הרב '''יצחק ניסים''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]]-[[ט' אב]] [[תשמ"א]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי הספרדי לישראל]] - משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשל"ג]]. | הרב '''יצחק ניסים''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[ט' אב]] [[תשמ"א]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי הספרדי לישראל]] - משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשל"ג]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
==תולדות | |||
נולד בבגדאד בירת עיראק ב[[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]], לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של [[חנוכה|חג החנוכה]]. | נולד בבגדאד בירת עיראק ב[[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ו]], לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של [[חנוכה|חג החנוכה]]. | ||
כשהיה בגיל עשר, בשנת [[תרס"ו]], עלה יחד עם הוריו ל[[ירושלים]], אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו. | כשהיה בגיל עשר, בשנת [[תרס"ו]], עלה יחד עם הוריו ל[[ירושלים]], אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו. | ||
בבגדאד הכיר את בת זוגתו, ויקטוריה, | בבגדאד הכיר את בת זוגתו, ויקטוריה, ו[[נישואין|נשא]] את ה בטקס צנוע, והחל לעסוק במסחר, כשהוא מסרב נחרצות לקחת על עצמו כל תפקיד של שררה ציבורית או רבנית. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלה עם זוגתו לארץ במסע חמורים ארוך שנמשך מספר חודשים, והתיישב ב[[ירושלים]], כשהוא ממשיך ללמוד תורה בעיתות הפנאי, ולעמוד בקשרי מכתבים תורניים עם גדולי הדור. | בשנת [[תרפ"ה]] עלה עם זוגתו לארץ במסע חמורים ארוך שנמשך מספר חודשים, והתיישב ב[[ירושלים]], כשהוא ממשיך ללמוד תורה בעיתות הפנאי, ולעמוד בקשרי מכתבים תורניים עם גדולי הדור. | ||
לאחר פטירתו של [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] שכיהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, התמנה להחליף אותו במשרת הרבנות, ולכהן תחתיו{{הערה|הרב עוזיאל נפטר בכ"ד אלול תשי"ג, ולאחר פטירתו התקיימו בחירות בין הרב ניסים לרב יעקב משה טולידאנו (שכיהן עד אז כרבה של [[תל אביב]]) על משרת הרבנות הראשית, כשבבחירות ניצח הרב ניסים, ברוב של 42 קולות מול 27 קולות בלבד.}}. טקס הרבנות התקיים ב[[ו' ניסן]] [[תשט"ו]]. | לאחר פטירתו של [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] שכיהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, התמנה להחליף אותו במשרת הרבנות, ולכהן תחתיו{{הערה|הרב עוזיאל נפטר בכ"ד [[אלול]] תשי"ג, ולאחר פטירתו התקיימו בחירות בין הרב ניסים לרב יעקב משה טולידאנו (שכיהן עד אז כרבה של [[תל אביב]]) על משרת הרבנות הראשית, כשבבחירות ניצח הרב ניסים, ברוב של 42 קולות מול 27 קולות בלבד.}}. טקס הרבנות התקיים ב[[ו' ניסן]] [[תשט"ו]]. | ||
במהלך כהונתו פעל לקירוב לבבות, ונהג בצורה מקילה בענינים הלכתיים רבים על מנת לקרב את הפלגים השונים בעם היהודי, ולגרום לאחדות. | במהלך כהונתו פעל לקירוב לבבות, ונהג בצורה מקילה בענינים הלכתיים רבים על מנת לקרב את הפלגים השונים בעם היהודי, ולגרום לאחדות. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
עד לכהונתו של הרב ניסים החוק במדינת ישראל היה שכהונת הרב הראשי הינה כהונת עולם, והנבחרים למשרה זו מכהנים בה עד סוף ימיהם. בשנת [[תשל"ב]] לאחר שבע עשרה שנים בהם כיהן כרב הראשי, פעלו עסקנים ופוליטיקאים אינטרסנטיים לשינוי החוק לבחירת הרבנים הראשיים, ובשנת [[תשל"ג]] הוחלף הרב נסים על ידי הרב [[עובדיה יוסף]]. | עד לכהונתו של הרב ניסים החוק במדינת ישראל היה שכהונת הרב הראשי הינה כהונת עולם, והנבחרים למשרה זו מכהנים בה עד סוף ימיהם. בשנת [[תשל"ב]] לאחר שבע עשרה שנים בהם כיהן כרב הראשי, פעלו עסקנים ופוליטיקאים אינטרסנטיים לשינוי החוק לבחירת הרבנים הראשיים, ובשנת [[תשל"ג]] הוחלף הרב נסים על ידי הרב [[עובדיה יוסף]]. | ||
נפטר ב[[תשעה באב]] [[תשמ"א]], ונקבר ב[[בית עלמין|בית העלמין]] | נפטר ב[[תשעה באב]] [[תשמ"א]], ונקבר ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:ניסים_לרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב | [[קובץ:ניסים_לרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|צילום מכתבו של הרב ניסים לרבי]] | ||
במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין הרבי, בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית. | במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין [[הרבי]], בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית. | ||
לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]], הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית. | לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]], הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית. | ||
בשנת [[תש"כ]], לרגל מלאות מאתיים שנה | בשנת [[תש"כ]], לרגל מלאות מאתיים שנה ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] ערך הרב ניסים על פי בקשתו של הרבי פניה רחבה לאישים ורבנים שהייתה לו השפעה עליהם, ועורר אותם להעלות את זכרו ותורתו של הבעל שם טוב. | ||
כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת [[תשכ"ו]], נחשף לפעילות הרחבה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי. | כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת [[תשכ"ו]], נחשף לפעילות הרחבה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי{{מקור}}. | ||
שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני [[שלימות הארץ]], והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים. | שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני [[שלימות הארץ]], והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים. | ||
על אף שיתוף הפעולה, כאשר הרב ניסים צידד | על אף שיתוף הפעולה, כאשר הרב ניסים צידד ב[[פרשת האח והאחות]] להקל, דיבר הרבי בתוקף על כך שחובה למחות על פעולותיו המערערות את כל הנושא של [[מיהו יהודי]], וכאשר הגיע הרב ניסים בשנת [[תשכ"ח]] לביקור ממלכתי בארצות הברית, נשא הרבי שיחה{{הערה|1=[http://lahak.org/pdf2/5773/shvuos-5728-4-pp.pdf יום ב' ד[[חג השבועות]] תשכ"ח].}} כאובה בה התאונן על כך שלא ניצלו את ההזדמנות לתקן את המעוות להפעיל לחץ ציבורי על מנת שפסק הדין ההלכתי ינתן כפי המתאים לרוח ההלכה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''אחיו:''' | '''אחיו:''' | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
*הרב '''אברהם חיים רחמים''', מגדולי המקובלים בדור האחרון. | *הרב '''אברהם חיים רחמים''', מגדולי המקובלים בדור האחרון. | ||
*הרב '''יחזקאל עזרא רחמים''', מחבר ספר 'עצי היע"ר'. | *הרב '''יחזקאל עזרא רחמים''', מחבר ספר 'עצי היע"ר'. | ||
*'''שלמה ציון רחמים''', | *'''שלמה ציון רחמים''', הוצא להורג על ידי המשטרה העותומאנית, יחד עם מספר מנכבדי העדה היהודית בבגדד, לאחר שהוטחו בהם האשמות שווא בדבר מסחר אסור בשטרי כסף, ערב נסיגת הצבא התורכי מבגדד וימים ספורים לפני כניסת הצבא הבריטי לעיר. הוא ויתר העצורים שנלקחו מבתיהם, ערב שבת בזמן הקידוש, עונו קשות וגופותיהם הושלכו לנהר החידקל, בתוך שקים מלאי אבנים. הגופה היחידה שנמצאה הייתה גופתו של שלמה ציון רחמים, שבדרך נס צפה על פני המים בתוך השק, חרף כך שהיה מלא באבנים. | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
נולדו לו שבעה ילדים, ביניהם ניתן למנות: | נולדו לו שבעה ילדים, ביניהם ניתן למנות: | ||
*פרופסור מאיר בניהו. | *פרופסור מאיר בניהו. | ||
*חבר הכנסת, עו"ד משה נסים. | *חבר הכנסת והשר לשעבר, עו"ד משה נסים. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 54: | שורה 53: | ||
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148732& תולדות חייו ונאום הכתרתו של הרב יצחק ניסים] באתר 'אוצר החכמה'. | *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148732& תולדות חייו ונאום הכתרתו של הרב יצחק ניסים] באתר 'אוצר החכמה'. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1470 הסערה סביב הדחתו של הרב ניסים ממשרת הרב הראשי לישראל] - אתר שטורעם. | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1470 הסערה סביב הדחתו של הרב ניסים ממשרת הרב הראשי לישראל] - אתר שטורעם. | ||
{{סדרה|הקודם=הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]|הבא=הרב [[עובדיה יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[כ"ט שבט]] [[תשט"ו]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:ניסים, יצחק}} | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | |||
[[קטגוריה:ראשונים לציון]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:38, 15 באוקטובר 2023
הרב יצחק ניסים (כ"ה כסלו תרנ"ו - ט' אב תשמ"א) היה הרב הראשי הספרדי לישראל - משנת תשט"ו עד שנת תשל"ג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבגדאד בירת עיראק בכ"ה כסלו תרנ"ו, לרב מולא רחמים, ובשעת הולדתו הוסיפו לו את השם 'ניסים', כפי המתאים ליום הולדתו, שהיה ביום הראשון של חג החנוכה.
כשהיה בגיל עשר, בשנת תרס"ו, עלה יחד עם הוריו לירושלים, אך לא השתקע בארץ, ועוד בהיותו צעיר בשנים חזר לאחר מספר חודשים לבגדאד בגפו, ללמוד תורה אצל גדולי רבני בבל של אותה תקופה, שם התגלה כבעל כשרונות מצויינים, התחבב על מוריו, ושמו התפרסם כעילוי וגאון בכל הסביבה. בשנים אלו החל להתפרסם באזור מגוריו כ'חכם ניסים', ובכך הפך שמו הפרטי השני, לשם משפחתו.
בבגדאד הכיר את בת זוגתו, ויקטוריה, ונשא את ה בטקס צנוע, והחל לעסוק במסחר, כשהוא מסרב נחרצות לקחת על עצמו כל תפקיד של שררה ציבורית או רבנית.
בשנת תרפ"ה עלה עם זוגתו לארץ במסע חמורים ארוך שנמשך מספר חודשים, והתיישב בירושלים, כשהוא ממשיך ללמוד תורה בעיתות הפנאי, ולעמוד בקשרי מכתבים תורניים עם גדולי הדור.
לאחר פטירתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכיהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, התמנה להחליף אותו במשרת הרבנות, ולכהן תחתיו[1]. טקס הרבנות התקיים בו' ניסן תשט"ו.
במהלך כהונתו פעל לקירוב לבבות, ונהג בצורה מקילה בענינים הלכתיים רבים על מנת לקרב את הפלגים השונים בעם היהודי, ולגרום לאחדות.
עד לכהונתו של הרב ניסים החוק במדינת ישראל היה שכהונת הרב הראשי הינה כהונת עולם, והנבחרים למשרה זו מכהנים בה עד סוף ימיהם. בשנת תשל"ב לאחר שבע עשרה שנים בהם כיהן כרב הראשי, פעלו עסקנים ופוליטיקאים אינטרסנטיים לשינוי החוק לבחירת הרבנים הראשיים, ובשנת תשל"ג הוחלף הרב נסים על ידי הרב עובדיה יוסף.
נפטר בתשעה באב תשמ"א, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, נוצר מספר פעמים קשר הדדי בינו לבין הרבי, בעיקר בענינים הקשורים עם עסקנות ציבורית.
לאחר הרצח בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד בשנת תשט"ו, הגיע לביקור תנחומים, ועדד את תושבי הכפר להתחזק בהתיישבותם, ולהמשיך את ביסוס המושבה החסידית.
בשנת תש"כ, לרגל מלאות מאתיים שנה להסתלקות הבעל שם טוב ערך הרב ניסים על פי בקשתו של הרבי פניה רחבה לאישים ורבנים שהייתה לו השפעה עליהם, ועורר אותם להעלות את זכרו ותורתו של הבעל שם טוב.
כאשר ערך מסע בתפוצות ישראל בשנת תשכ"ו, נחשף לפעילות הרחבה של שלוחי הרבי ברחבי העולם, וכשחזר, כתב לרבי מכתב בהתפעלות עצומה על הקהילות בהם פגש את שלוחי הרבי, והביע צער על המקומות אליהם הגיע ולא מצא שם פעילות יהודית תוססת של שלוחי הרבי[דרוש מקור].
שיתף פעולה עם חסידי הרבי בקשר לעניני שלימות הארץ, והשתתף בקובץ תורני בשם 'דעת תורה בעניני המצב בארץ הקודש', שם הצטרף לקריאתו של הרבי, והביע את דעתו בתוקף שאסור למסור אף אדמה מארץ ישראל לגויים.
על אף שיתוף הפעולה, כאשר הרב ניסים צידד בפרשת האח והאחות להקל, דיבר הרבי בתוקף על כך שחובה למחות על פעולותיו המערערות את כל הנושא של מיהו יהודי, וכאשר הגיע הרב ניסים בשנת תשכ"ח לביקור ממלכתי בארצות הברית, נשא הרבי שיחה[2] כאובה בה התאונן על כך שלא ניצלו את ההזדמנות לתקן את המעוות להפעיל לחץ ציבורי על מנת שפסק הדין ההלכתי ינתן כפי המתאים לרוח ההלכה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו:
- הרב יוסף דוד רחמים.
- הרב אברהם חיים רחמים, מגדולי המקובלים בדור האחרון.
- הרב יחזקאל עזרא רחמים, מחבר ספר 'עצי היע"ר'.
- שלמה ציון רחמים, הוצא להורג על ידי המשטרה העותומאנית, יחד עם מספר מנכבדי העדה היהודית בבגדד, לאחר שהוטחו בהם האשמות שווא בדבר מסחר אסור בשטרי כסף, ערב נסיגת הצבא התורכי מבגדד וימים ספורים לפני כניסת הצבא הבריטי לעיר. הוא ויתר העצורים שנלקחו מבתיהם, ערב שבת בזמן הקידוש, עונו קשות וגופותיהם הושלכו לנהר החידקל, בתוך שקים מלאי אבנים. הגופה היחידה שנמצאה הייתה גופתו של שלמה ציון רחמים, שבדרך נס צפה על פני המים בתוך השק, חרף כך שהיה מלא באבנים.
בניו: נולדו לו שבעה ילדים, ביניהם ניתן למנות:
- פרופסור מאיר בניהו.
- חבר הכנסת והשר לשעבר, עו"ד משה נסים.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו ונאום הכתרתו של הרב יצחק ניסים באתר 'אוצר החכמה'.
- הסערה סביב הדחתו של הרב ניסים ממשרת הרב הראשי לישראל - אתר שטורעם.
| הקודם: הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי כ"ט שבט תשט"ו - ז' חשוון תשל"ג |
הבא: הרב עובדיה יוסף |