אהרן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אהרון''' הלוי '''לוין''' ([[תקמ"ט]]-[[תרס"א]]), היה רב העיר [[ליאזנא]] בתקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד | הרב '''אהרון''' הלוי '''לוין''' ([[תקמ"ט]]-[[תרס"א]]), היה רב העיר [[ליאזנא]] בתקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד ה[[עיירה]], ומגדולי החסידים המקושרים ל[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בשנת [[תקמ"ט]] עוד בימי חייו של [[אדמו"ר הזקן]], וזכה לשמוע מפיו את ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]], ולראות אותו בעבודת הקודש ב[[תפילה|תפילתו]] וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו]]. | ||
לאחר [[נישואין|חתונתו]] התמנה ל[[ר"מ]] בסניף הישיבה של אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[דוברובנה]], ובהמשך עבר לסניף הישיבה ב[[וויטבסק]]. | לאחר [[נישואין|חתונתו]] התמנה ל[[ר"מ]] בסניף הישיבה של אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[דוברובנה]], ובהמשך עבר לסניף הישיבה ב[[וויטבסק]]. | ||
בימי חייו של אדמו"ר הצמח צדק התמנה לכהן ברבנות העיר | בימי חייו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] התמנה לכהן ברבנות העיר ליאזנא, והיה מגדולי וחשובי חסידיו של אדמו"ר הצמח צדק. | ||
לאחר [[הסתלקות | לאחר [[הסתלקות]]ו של הצמח צדק, [[התקשרות|התקשר]] לבנו, [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל מקאפוסט]], והתחבב עליו ביותר, והיה נוהג בו גינוני כבוד{{הערה|בשעת אמירת מאמרי חסידות היו מעמדים בקאפוסט שני כורסאות, אחת לאדמו"ר ואחת לרב לוין.}}. | ||
בשנת [[תרנ"ט]] התקיימה בליאזנא חתונת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ונינו של [[הצמח צדק]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]] נסע להשתתף בחתונה, שם פגש את הרב לוין ושמע ממנו סיפורים וזכרונות שראה וחווה במחיצת [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב (בלה"ק) עמוד כ"ג.}}. | בשנת [[תרנ"ט]] התקיימה בליאזנא חתונת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ונינו של [[הצמח צדק]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]] נסע להשתתף בחתונה, שם פגש את הרב לוין ושמע ממנו סיפורים וזכרונות שראה וחווה במחיצת [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב (בלה"ק) עמוד כ"ג.}}. | ||
לעת זקנותו, עזב את תפקיד הרבנות, ועבר להתגורר אצל בנו ב[[ויטבסק]] שם עשה את שנותיו האחרונות. כשהגיעה אליו השמועה מפטירתו של [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון | לעת זקנותו, עזב את תפקיד הרבנות, ועבר להתגורר אצל בנו ב[[ויטבסק]] שם עשה את שנותיו האחרונות. כשהגיעה אליו השמועה מפטירתו של [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|האדמו"ר מקאפוסט השני]], קיבל את הידיעה בצורה קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם. | ||
נפטר ב[[וויטבסק]] ב[[י"ב שבט]] [[תרס"א]], ונטמן [[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. | נפטר ב[[וויטבסק]] ב[[י"ב שבט]] [[תרס"א]], ונטמן [[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''', רשימת תלמידי | *'''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''', רשימת תלמידי אדמו"ר הצמח צדק. | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''דמותו המופלאה ותורותיו של רבי אהרון לווין | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''דמותו המופלאה ותורותיו של רבי אהרון לווין מליאזנא''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 939 עמוד 46. | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25407_12.pdf קיצור תולדותיו של רבי אהרן לוין] בקובץ 'פעמי יעקב'{{הערה|1=על הדברים הלא מדוייקים שנכתבו שם הופיעה [http://www.shturem.net/index.php?article_id=191§ion=blog_new תגובה באתר שטורעם].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט|לוין אהרון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:16, 28 בפברואר 2022
הרב אהרון הלוי לוין (תקמ"ט-תרס"א), היה רב העיר ליאזנא בתקופתו של אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה, ומגדולי החסידים המקושרים לרבותינו נשיאינו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה ליאזנא בשנת תקמ"ט עוד בימי חייו של אדמו"ר הזקן, וזכה לשמוע מפיו את התקיעות בראש השנה, ולראות אותו בעבודת הקודש בתפילתו ובהתוועדויותיו.
לאחר חתונתו התמנה לר"מ בסניף הישיבה של אדמו"ר הצמח צדק בדוברובנה, ובהמשך עבר לסניף הישיבה בוויטבסק.
בימי חייו של אדמו"ר הצמח צדק התמנה לכהן ברבנות העיר ליאזנא, והיה מגדולי וחשובי חסידיו של אדמו"ר הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של הצמח צדק, התקשר לבנו, המהרי"ל מקאפוסט, והתחבב עליו ביותר, והיה נוהג בו גינוני כבוד[1].
בשנת תרנ"ט התקיימה בליאזנא חתונת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נכדו של רבי ברוך שלום ונינו של הצמח צדק, ואדמו"ר הרש"ב נסע להשתתף בחתונה, שם פגש את הרב לוין ושמע ממנו סיפורים וזכרונות שראה וחווה במחיצת רבותינו נשיאינו[2].
לעת זקנותו, עזב את תפקיד הרבנות, ועבר להתגורר אצל בנו בויטבסק שם עשה את שנותיו האחרונות. כשהגיעה אליו השמועה מפטירתו של האדמו"ר מקאפוסט השני, קיבל את הידיעה בצורה קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.
נפטר בוויטבסק בי"ב שבט תרס"א, ונטמן בית העלמין המקומי.
חידושי תורתו נדפסו בבטאון התורני של כולל 'פעמי יעקב' בבני ברק, בראשות הרב יוסף יצחק בלינוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית רבי, רשימת תלמידי אדמו"ר הצמח צדק.
- הרב יהושע מונדשיין, דמותו המופלאה ותורותיו של רבי אהרון לווין מליאזנא, שבועון כפר חב"ד גליון 939 עמוד 46.
- קיצור תולדותיו של רבי אהרן לוין בקובץ 'פעמי יעקב'[3].
הערות שוליים
- ↑ בשעת אמירת מאמרי חסידות היו מעמדים בקאפוסט שני כורסאות, אחת לאדמו"ר ואחת לרב לוין.
- ↑ ספר השיחות תש"ב (בלה"ק) עמוד כ"ג.
- ↑ על הדברים הלא מדוייקים שנכתבו שם הופיעה תגובה באתר שטורעם.