עבד עברי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן " '''עבד עברי''' ההסבר בנגלה, ובחסידות. == בנגלה == * מסמל את העבד העברי שתפקידו להכניס אוכל ...")
 
 
(21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.


'''עבד עברי''' ההסבר בנגלה, ובחסידות.
בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך [[אהבה ויראה]] (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית.


== בנגלה ==
מקורו של קנין עבד עברי הוא בספר שמות{{הערה|שם=מקור|פרשת משפטים, כא א-ו.}}: {{ציטוטון|כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ}}.


== בנגלה ==
התורה רואה בעצם העבדות של יהודי דבר לא טבעי ולא נכון, המתאפשר רק במצבים מיוחדים: "עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"{{הערה|ויקרא כה, מב.}}.
* מסמל את ה[[עבד העברי]] שתפקידו להכניס אוכל מהשוק ל[[בית]], שכל עבודתו היא כעבדע בהפקרא ניחא לי', שהעבודה משא עליו והוא רוצה בהפקירא.
 
אבל באמת אינו רוצה בפריקת עול ואע"פ שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה הוא מתענג מהם, אבל אחר כך הוא במרירות על כך.
===מכירה לעבדות===
אדם יכול להימכר לעבד באחד משתי האופנים:
#'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבורו.
#'''עבד המוכר את עצמו{{הערה|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למכור את עצמו.
 
===הגדרת הקנין===
מסוגיות רבות בש"ס מוכח שעבד עברי קנוי רק למעשה ידיו אך גופו לא קנוי לאדון, ואילו לדעת רבא - אכן גופו קנוי.
 
הגדרה זו משליכה על דינים שונים:
*עבד עברי שנמכר לכהן, אינו יכול לאכול בתרומה, אף שעבד כנעני כן יכול, כיון שבהגדרה ההלכתית שלו אינו שייך לכהן.
*ידו של העבד עברי אינה כ'יד ארוכה' של רבו{{הערה|בבא מציעא צט, א.}}.
 
===התחייבות האדון כלפיו===
חז"ל אומרים כי "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו"{{הערה|מסכת קידושין דף כב.}}, דבר המבטא את ההתחייבויות הרבות כלפיו.
 
היחס של האדון לעבד צריך להיות מכבד ולא כיחס לעבד{{הערה|ויקרא כה, לט.}}, אסור לו להטיל עליו לבצע עבודות בזויות או עבודות שאין להן קצבה, והוא צריך להעניק לו מאכל משקה ותנאי מגורים כמו שיש לו עצמו, ואף להעדיף את צרכיו של העבד על שלו.
 
באם העבד היה נשוי קודם למכירתו, על האדון לפרנס במשך התקופה גם את בני משפחתו.
 
כאשר העבד משתחרר (במידה ומדבר בעבד שנמכר על ידי בית דין), צריך האדון להעניק לו מתנה מהרכוש שלו (תבואה ובעלי חיים) בשווי מינימלי של שלושים סלעים, על מנת לאפשר לו להתחיל בצורה טובה את חיי החירות שלו. על האדון מוטל גם להשתדל להעניק לו ברוחב יד כפי יכולתו, בדומה ל'הענקה' שהקב"ה העניק לבני ישראל כאשר השתחררו מעבדות מצרים.
 
===שחרורו===
עבד עברי יכול בכל זמן שרוצה לפדות את עצמו באמצעות חישוב התשלום ששילם האדון בחלוקה לתקופה של שש שנים, ובגרעון התקופה שכבר עברה, כך שישלם רק על הזמן שנותר עד לשחרורו.
 
עבד שלא פדה את עצמו בתוך תקופת העבדות, יוצא עם סיומה של השנה השישית, או בהגיע שנת היובל (אפילו אם הוא עבד נרצע).
 
===עבד נרצע===
עבד עברי שרצה בסיומה של תקופת העבדות להישאר לעבוד אצל אדונו, מבטא בכך כעין מרידה במלכות שמים, ולכן רוצעים את אזנו במרצע, כפי שהתורה מפרטת את דיניו{{הערה|שם=מקור}}: {{ציטוטון|וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם}}.
 
בשונה מהמכירה הראשונה שהייתה לתקופה מוגבלת ובעבור תשלום, הארכת תקופת העבדות ללא תמורה מסמלת את רצונו של העבד להשתעבד לאדון אחר תחת שיעבודו לאדון האמיתי, הקב"ה.
 
== בתורת החסידות ==
תפקידו להכניס אוכל מהשוק לבית של האדון, כלומר להעלות את עניני העולם שמחוץ ל'היכל המלך' ולתקן אותם שיהיו ראויים להיכלל בקדושה.
 
והעבד עברי אינו רוצה בפריקת עול ואף על פי שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה הוא מתענג מהם, אבל אחר כך הוא במרירות על כך.


(מכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק משנה בסך הכל את המיקום של האוכל ולא מבשל אותם).
(ותפקידו להכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק משנה בסך הכל את המיקום של האוכל ולא מבשל אותם).


== בחסידת ==
* מדובר על עולם ה[[יצירה]] שפועל רק בשינוי המציאות ולא ב[[שינוי המהות]].
* מדובר על עולם ה[[יצירה]] שפועל רק בשינוי המציאות ולא ב[[שינוי המהות]].
כלומר שהאהבה או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום אהבה לעניני העולם הזה יש לו אהבה לאלוקות.
כלומר שה[[אהבה]] או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום [[אהבה]] לעניני העולם הזה יש לו [[אהבה]] לאלוקות.
וכל עבודתו היא במעשה בלבד.
וכל עבודתו היא במעשה בלבד.
== ראו גם ==
*[[אמה עבריה]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* דרך מצותיך, מאמר ד"ה "אמה עבריה".
* דרך מצותיך, מאמר ד"ה "אמה עבריה".


== הערות שוליים ==
*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]
אשמח אם כל אחד יוסיף וישפר את הערך.
*'''כי תקנה עבד עברי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו על משמעותו של עבד עברי בפנימיות התורה, שבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 16
 
*הרב מרדכי פרקש, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9_%D7%90%D7%A0%D7%90_%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%90.pdf אנא עבדא - סיפורו של הניגון ומשמעות ה'עבד' בעבודת השם]''' {{PDF}}


[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־22:28, 17 בפברואר 2024

עבד עברי הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.

בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך אהבה ויראה (בשונה מעבד כנעני שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית.

בנגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורו של קנין עבד עברי הוא בספר שמות[1]: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ".

התורה רואה בעצם העבדות של יהודי דבר לא טבעי ולא נכון, המתאפשר רק במצבים מיוחדים: "עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד"[2].

מכירה לעבדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדם יכול להימכר לעבד באחד משתי האופנים:

  1. עבד הנמכר על ידי בית דין[3]: - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבורו.
  2. עבד המוכר את עצמו[4]: אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למכור את עצמו.

הגדרת הקנין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסוגיות רבות בש"ס מוכח שעבד עברי קנוי רק למעשה ידיו אך גופו לא קנוי לאדון, ואילו לדעת רבא - אכן גופו קנוי.

הגדרה זו משליכה על דינים שונים:

  • עבד עברי שנמכר לכהן, אינו יכול לאכול בתרומה, אף שעבד כנעני כן יכול, כיון שבהגדרה ההלכתית שלו אינו שייך לכהן.
  • ידו של העבד עברי אינה כ'יד ארוכה' של רבו[5].

התחייבות האדון כלפיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל אומרים כי "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו"[6], דבר המבטא את ההתחייבויות הרבות כלפיו.

היחס של האדון לעבד צריך להיות מכבד ולא כיחס לעבד[7], אסור לו להטיל עליו לבצע עבודות בזויות או עבודות שאין להן קצבה, והוא צריך להעניק לו מאכל משקה ותנאי מגורים כמו שיש לו עצמו, ואף להעדיף את צרכיו של העבד על שלו.

באם העבד היה נשוי קודם למכירתו, על האדון לפרנס במשך התקופה גם את בני משפחתו.

כאשר העבד משתחרר (במידה ומדבר בעבד שנמכר על ידי בית דין), צריך האדון להעניק לו מתנה מהרכוש שלו (תבואה ובעלי חיים) בשווי מינימלי של שלושים סלעים, על מנת לאפשר לו להתחיל בצורה טובה את חיי החירות שלו. על האדון מוטל גם להשתדל להעניק לו ברוחב יד כפי יכולתו, בדומה ל'הענקה' שהקב"ה העניק לבני ישראל כאשר השתחררו מעבדות מצרים.

שחרורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עבד עברי יכול בכל זמן שרוצה לפדות את עצמו באמצעות חישוב התשלום ששילם האדון בחלוקה לתקופה של שש שנים, ובגרעון התקופה שכבר עברה, כך שישלם רק על הזמן שנותר עד לשחרורו.

עבד שלא פדה את עצמו בתוך תקופת העבדות, יוצא עם סיומה של השנה השישית, או בהגיע שנת היובל (אפילו אם הוא עבד נרצע).

עבד נרצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

עבד עברי שרצה בסיומה של תקופת העבדות להישאר לעבוד אצל אדונו, מבטא בכך כעין מרידה במלכות שמים, ולכן רוצעים את אזנו במרצע, כפי שהתורה מפרטת את דיניו[1]: "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם".

בשונה מהמכירה הראשונה שהייתה לתקופה מוגבלת ובעבור תשלום, הארכת תקופת העבדות ללא תמורה מסמלת את רצונו של העבד להשתעבד לאדון אחר תחת שיעבודו לאדון האמיתי, הקב"ה.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפקידו להכניס אוכל מהשוק לבית של האדון, כלומר להעלות את עניני העולם שמחוץ ל'היכל המלך' ולתקן אותם שיהיו ראויים להיכלל בקדושה.

והעבד עברי אינו רוצה בפריקת עול ואף על פי שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה הוא מתענג מהם, אבל אחר כך הוא במרירות על כך.

(ותפקידו להכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק משנה בסך הכל את המיקום של האוכל ולא מבשל אותם).

כלומר שהאהבה או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום אהבה לעניני העולם הזה יש לו אהבה לאלוקות. וכל עבודתו היא במעשה בלבד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דרך מצותיך, מאמר ד"ה "אמה עבריה".

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 פרשת משפטים, כא א-ו.
  2. ויקרא כה, מב.
  3. שמות כא, ב. דברים טו, יב.
  4. ויקרא כה, לט.
  5. בבא מציעא צט, א.
  6. מסכת קידושין דף כב.
  7. ויקרא כה, לט.