סדר טהרות: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה. | בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה. | ||
בפירוש | בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה|[[יומא]] סז.}}. | ||
===טומאת עבודה זרה=== | ===טומאת עבודה זרה=== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|טומאת עבודה זרה}} | ||
אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו. | אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו. | ||
מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא | מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא ייתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שב[[מחשבה]] שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}. | ||
==כיום== | ==כיום== | ||
כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים | כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפילו לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו [[מים]] טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה. | ||
אם כי, אדמו"ר הזקן מביא גם דיעה נוספת המחמירה | אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}. | ||
{{שס}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:07, 18 בנובמבר 2021
סדר טהרות הוא הסדר השישי מסדרי המשניות, ועוסק בעיקר בהלכות טומאה וטהרה.
דיני והלכות טומאות בשיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.
בפירוש המשניות של הרמב"ם לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח הרבי[1] מכתב לרבי יוסף רוזין, שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים[2].
טומאת עבודה זרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – טומאת עבודה זרה |
אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.
מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק "הסירו את אלוקי הנכר בתוככם" כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא ייתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שבמחשבה שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה[3].
כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים להר הבית ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול נטילת ידיים ממים טמאים. בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפילו לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה[4] ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.
אם כי, אדמו"ר הזקן מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"[5].
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||