ישראל אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על ישראל אלתר: השחתות חוזרות ונשנות ([edit=autoconfirmed] (פוקעת 07:51, 8 ביוני 2012 (UTC)) [move=autoconfirmed] (פוקעת 07:51, 8 ביוני 2012 (UTC)))) |
|||
| (107 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:בית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]] | ||
[[קובץ:מצבת הבית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]] | |||
האדמו"ר '''רבי ישראל אלתר (מכונה 'הבית ישראל') מגור''' ([[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל"ז]]) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמור"י [[גור]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[פולין]] באסרו [[חג הסוכות]] [[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]]. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ. | |||
נפטר | בזמן [[השואה]] ברח מ[[פולין]] לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים. | ||
נפטר ב[[ב' אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]]. | |||
תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים). | |||
== יחסו לחב"ד == | == יחסו לחב"ד == | ||
סיפר שבצעירותו זכה לראות פעם אחת בחייו את הרבי הרש"ב, בזמן שהרבי הרש"ב היה בפולין ונהג לטייל באויר הצח לצורך הבריאות. וכך תיאר האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור: "כשראיתי אותו מרחוק הוא היה נראה כמו נסיך אציל, אבל כשהתקרבתי וראיתי אותו מקרוב ראיתי יהודי עם לב נשבר" {{הערה|כך סיפר הרב חיים שלום דייטש בהתוועדות}} | |||
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר". | רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר". | ||
אהדתו ל[[ספר התניא]] | אהדתו ל[[ספר התניא]] הייתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של [[ספר התניא]] (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף). | ||
== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] == | |||
האדמו"רים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]}} | |||
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור תהלת השם|סידור]] שעל פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.}}. וכן{{הערה|1=שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.}} גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים{{הערה|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,{{הערה|1=שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).}} ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים. | |||
לפי גרסא אחת{{הערה|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי [[פולין]] - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערה|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כ[[שליח ציבור]] פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערה|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."}}. | |||
מסופר בשמו של הגאון רבי אליהו פישר ראש כולל גור בברוקלין: מרן הבית ישראל מגור התפלל בנוסח אדמוה"ז.. כן נהג גם כשהתפלל לפני העמוד. פעם שאל אותו אחד החסידים: אולי גם הוא יכול להתדמות בזה לאדמו"ר ולהתפלל בנוסח זה? וענה לו הבית ישראל: "אם תתפלל בנוסח זה לא תוכל גם לפצח אגוזים בשבת". כלומר שאם מתפללים בנוסח אדמוה"ז - מוכרחים לנהוג גם בכל שאר הפסקים שלו בסידורו.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 110. הסיפור מופיע גם ב"פאר ישראל", מאת אהרן סורסקי, חלק א, ושם מופיע גם שהבית ישראל הנהיג נוסח התפילה ע"פ נוסח אדה"ז.}} | |||
אחיו של ה"בית ישראל", ה"פני מנחם", כותב בפירוש: "כי אדמו"ר שליט"א [=הבית ישראל] התפלל נוסח הרב [=בעל התניא]". {{הערה|ספר שולי הגליון, [ירושלים תשע"ו], שו"ע - או"ח, עמ' יב. אבל מה שכתב הפני מנחם שם שאחיו ה"בית ישראל" "לא אמר העקידה בשבת", כי סבר שזו דעת אדה"ז, הרי טעות הייתה ביד ה"בית ישראל" בזה, שהרי לפי נוסח אדמו"ר הזקן אומרים נוסח העקדה גם בשבת, ורק לא אומרים "או"א" ו"רבש"ע" שלפניה ולאחריה (ראו שערי הלכה ומנהג, או"ח, חלק ב, עמ' ריט).}}. | |||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין: | בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין: | ||
כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות [[תפילין]] עבור הפעילים המניחים [[תפילין]] ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!". | |||
כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית (יחד עם אחיו ה"לב שמחה") בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. פעם אמר ה"בית ישראל" לחסיד ר' אליעזר מאיר ביין: "במהלך החתונה ניסה החתן להסתיר את מהותו. סבור אתה שגם אותי הצליח לרמות? לא היא! אני הבחנתי כבר באותו לילה בגדולתו העצומה" (שמן ששון מחבריך, מהדורת תשע"ו, עמ' 107, בשם הרב ביין). | |||
בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ [[תשט"ז]], כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא [[יין]] ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא [[הפצת המעיינות]] חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר כך ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד מהשלוחים שעמד אצלו שמע ממנו שאומר בלחש: "זאל דער אויבערשטער העלפן, אז מ'זאל קאנען זאגען דעם רבי'ן אליין ברוכים הבאים" [=יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים']. (מתוך דו"ח השלוחים על הביקור, שנשלח לרבי. שמן ששון מחבריך, מהדורת [[תשע"ו]], עמ' 108-107). | |||
הגאון רבי [[נחום קרנביסר]] ראש ישיבת חידושי הרי"מ, סיפר: | |||
"זכורני כשמכרו בחודש שבט [[תש"ל]] אותיות ב[[ספר תורה של משיח]], היה אז הבית ישראל זצ"ל בכפר שמריהו, ואני גם שהיתי אז בביתו. לאחר שביקרו אצלו השלוחים של חב"ד אמר לי בזה הלשון: "רשמתי אות וגם נתתי להם כסף. שמעתי שמועה שיש המקטרג על זה שהרבי מליובאוויטש שליט"א אמר שס"ת זה יכול להביא את הגאולה, ואינני מסוגל להבין בכלל את ההתנגדות הזו". באותם ימים הייתה גם שמועה שפלוני אמר על כך שזה עבודה זרה רח"ל, ובתגובה על כך אמר לי הבית ישראל זצ"ל: "קשה לי מאד להאמין שפלוני אמר כך, ואולם אם הייתי יודע באמת שכך אמר לא הייתי מוכן יותר להיפגש עימו בכלל. פעם היה אצלי מישהו שהתבטא בקשר לברסלב שזהו ענין של עבודה זרה. ויותר לא הייתי מוכן להיפגש עימו. שתדע לך שהליובאוויטשער הוא א מוראדיקער מענטש, מנהיג ישראל". שמעתי פעמים רבות מפה קדשו של הבית ישראל זצ"ל כי הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו". עד כאן מדברי הרב קרנביסר. (כפר חב"ד, גליון 127). | |||
הרב שמואל א. הלפרין, כותב: "הגאון הקדוש רבי ישראל מגור זלה"ה, מייסדה של חסידות גור בארץ ישראל אחר השואה, הדריך את האברכים ללמוד פרקים מסוימים בתניא, ויחידי סגולה שביניהם אף עסקו בלקוטי תורה. באחת הפעמים אמר כי אין עוד ספר שיש בו יראת שמים כמו התניא. הוא היה בידידות עמוקה עם כ"ק אדמו"ר והתעניין מאוד בשיחותיו. בדירתו של הבית ישראל בחיפה מצאו הרבה מהשיחות של הרבי. שמעתי על כך מפי ידידי הרש"ז כהן. בתקופה שלפני הסתלקותו אמר לחסידיו שעליהם ללמוד מחסידי חב"ד עד כמה שהם שומעים בקול רבם, על כך שמעתי מפי חסידי גור. היתה לי הזכות להשתתף פעמיים במשלחות חסידי חב"ד שביקרוהו מטעם כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר למאבקו לתיקון חוק מיהו יהודי. בפעם הראשונה היה זה ביחד עם דודי הרה"ג והרה"ח רבי עזריאל זעליג סלונים זצ"ל לפני חג השבועות בשנת תשל"א, הצענו לרבי מגור לערוך כנס מחאה בענין זה ליד הכותל המערבי. בראש הנואמים היו אז הגאון רבי יעקב בצלאל דולטי שליט"א רבה של ירושלים. ביקשנו את עזרתו של הרבי מגור בזה והוא הבטיח. בשבת קודש הוא ציוה להכריז בבית מדרשו שכולם ילכו לדרשתו של הרב זולטי בכותל. אח"כ השתתפתי בפגישה נוספת אצל הרבי מגור זצוק"ל עם הגאון רבי שניאור זלמן גרליק זצ"ל, רבה של כפר חב"ד, ורבני חב"ד נוספים, בקשר להכרזת התענית לביטול החוק. בשתי הפעמים קיבל אותנו יפה וגילה יחס מיוחד להרב עזריאל זעליג סלונים ולרבה של כפר חב"ד" (מבוא לספר הצאצאים, עמ' 12). | |||
בתחילת שנת [[תשכ"א]] היה עימו סיפור נפלא שנקודתו הבעת צער גדול בפני הרה"ח ר' [[יוסף צבי סגל]] כאשר סיפר לו הרב סגל על עת רצון לגאולה שראה כשביקר אצל הרבי בקשתו פסיקת רבנים וסירובם כפי שמפורט בקישורים החיצוניים | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[שמן ששון מחבריך]] | * [[שמן ששון מחבריך]], חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 99 ואילך. | ||
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] | * [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] | ||
* [[מנחם משיב נפשי]] | * [[מנחם משיב נפשי]] | ||
* התקשרות גליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 45-52. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74630 המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד] מתוך העתון "שעה טובה" {{אינפו}} | |||
וכן בספר ראש בני ישראל עמוד 215 להרה"ח ר' [[ נפתלי צבי גוטליב ]] ובעלון [[הסיפור שלי]] שבט תשע"ו תחת הכותרת יכולתם לחסוך את זה לגמרי מודפס הסיפור הנ"ל | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר ישראל]] [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:04, 24 בספטמבר 2024
האדמו"ר רבי ישראל אלתר (מכונה 'הבית ישראל') מגור (כ"ד תשרי תרנ"ה - ב' אדר תשל"ז) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמור"י גור.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפולין באסרו חג הסוכות כ"ד תשרי תרנ"ה. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי יהודה אריה לייב אלתר ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ.
בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב החסידים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.
נפטר בב' אדר ה'תשל"ז. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי שמחה בונם אלתר.
תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).
יחסו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סיפר שבצעירותו זכה לראות פעם אחת בחייו את הרבי הרש"ב, בזמן שהרבי הרש"ב היה בפולין ונהג לטייל באויר הצח לצורך הבריאות. וכך תיאר האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור: "כשראיתי אותו מרחוק הוא היה נראה כמו נסיך אציל, אבל כשהתקרבתי וראיתי אותו מקרוב ראיתי יהודי עם לב נשבר" [1]
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא משיח, אמר: "העיקר שיבוא כבר".
אהדתו לספר התניא הייתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את פרק כ"ו של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה בשמחה שהיא האפשרות היחידה לנצח את היצר הרע). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את ספר התניא מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).
מתפלל בסידור תהילת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"רים[2] לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים בסידור שעל פי נוסח אדמו"ר הזקן[3]. וכן[4] גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים[5] שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,[6] ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים.
לפי גרסא אחת[7], בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'[8] מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין - נוסח ספרד[9] אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים[10]. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב[11].
מסופר בשמו של הגאון רבי אליהו פישר ראש כולל גור בברוקלין: מרן הבית ישראל מגור התפלל בנוסח אדמוה"ז.. כן נהג גם כשהתפלל לפני העמוד. פעם שאל אותו אחד החסידים: אולי גם הוא יכול להתדמות בזה לאדמו"ר ולהתפלל בנוסח זה? וענה לו הבית ישראל: "אם תתפלל בנוסח זה לא תוכל גם לפצח אגוזים בשבת". כלומר שאם מתפללים בנוסח אדמוה"ז - מוכרחים לנהוג גם בכל שאר הפסקים שלו בסידורו.[12]
אחיו של ה"בית ישראל", ה"פני מנחם", כותב בפירוש: "כי אדמו"ר שליט"א [=הבית ישראל] התפלל נוסח הרב [=בעל התניא]". [13].
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:
כשהכריז הרבי על מבצע תפילין, הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד הכותל המערבי. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".
כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית (יחד עם אחיו ה"לב שמחה") בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. פעם אמר ה"בית ישראל" לחסיד ר' אליעזר מאיר ביין: "במהלך החתונה ניסה החתן להסתיר את מהותו. סבור אתה שגם אותי הצליח לרמות? לא היא! אני הבחנתי כבר באותו לילה בגדולתו העצומה" (שמן ששון מחבריך, מהדורת תשע"ו, עמ' 107, בשם הרב ביין).
בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר כך ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד מהשלוחים שעמד אצלו שמע ממנו שאומר בלחש: "זאל דער אויבערשטער העלפן, אז מ'זאל קאנען זאגען דעם רבי'ן אליין ברוכים הבאים" [=יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים']. (מתוך דו"ח השלוחים על הביקור, שנשלח לרבי. שמן ששון מחבריך, מהדורת תשע"ו, עמ' 108-107).
הגאון רבי נחום קרנביסר ראש ישיבת חידושי הרי"מ, סיפר: "זכורני כשמכרו בחודש שבט תש"ל אותיות בספר תורה של משיח, היה אז הבית ישראל זצ"ל בכפר שמריהו, ואני גם שהיתי אז בביתו. לאחר שביקרו אצלו השלוחים של חב"ד אמר לי בזה הלשון: "רשמתי אות וגם נתתי להם כסף. שמעתי שמועה שיש המקטרג על זה שהרבי מליובאוויטש שליט"א אמר שס"ת זה יכול להביא את הגאולה, ואינני מסוגל להבין בכלל את ההתנגדות הזו". באותם ימים הייתה גם שמועה שפלוני אמר על כך שזה עבודה זרה רח"ל, ובתגובה על כך אמר לי הבית ישראל זצ"ל: "קשה לי מאד להאמין שפלוני אמר כך, ואולם אם הייתי יודע באמת שכך אמר לא הייתי מוכן יותר להיפגש עימו בכלל. פעם היה אצלי מישהו שהתבטא בקשר לברסלב שזהו ענין של עבודה זרה. ויותר לא הייתי מוכן להיפגש עימו. שתדע לך שהליובאוויטשער הוא א מוראדיקער מענטש, מנהיג ישראל". שמעתי פעמים רבות מפה קדשו של הבית ישראל זצ"ל כי הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו". עד כאן מדברי הרב קרנביסר. (כפר חב"ד, גליון 127).
הרב שמואל א. הלפרין, כותב: "הגאון הקדוש רבי ישראל מגור זלה"ה, מייסדה של חסידות גור בארץ ישראל אחר השואה, הדריך את האברכים ללמוד פרקים מסוימים בתניא, ויחידי סגולה שביניהם אף עסקו בלקוטי תורה. באחת הפעמים אמר כי אין עוד ספר שיש בו יראת שמים כמו התניא. הוא היה בידידות עמוקה עם כ"ק אדמו"ר והתעניין מאוד בשיחותיו. בדירתו של הבית ישראל בחיפה מצאו הרבה מהשיחות של הרבי. שמעתי על כך מפי ידידי הרש"ז כהן. בתקופה שלפני הסתלקותו אמר לחסידיו שעליהם ללמוד מחסידי חב"ד עד כמה שהם שומעים בקול רבם, על כך שמעתי מפי חסידי גור. היתה לי הזכות להשתתף פעמיים במשלחות חסידי חב"ד שביקרוהו מטעם כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר למאבקו לתיקון חוק מיהו יהודי. בפעם הראשונה היה זה ביחד עם דודי הרה"ג והרה"ח רבי עזריאל זעליג סלונים זצ"ל לפני חג השבועות בשנת תשל"א, הצענו לרבי מגור לערוך כנס מחאה בענין זה ליד הכותל המערבי. בראש הנואמים היו אז הגאון רבי יעקב בצלאל דולטי שליט"א רבה של ירושלים. ביקשנו את עזרתו של הרבי מגור בזה והוא הבטיח. בשבת קודש הוא ציוה להכריז בבית מדרשו שכולם ילכו לדרשתו של הרב זולטי בכותל. אח"כ השתתפתי בפגישה נוספת אצל הרבי מגור זצוק"ל עם הגאון רבי שניאור זלמן גרליק זצ"ל, רבה של כפר חב"ד, ורבני חב"ד נוספים, בקשר להכרזת התענית לביטול החוק. בשתי הפעמים קיבל אותנו יפה וגילה יחס מיוחד להרב עזריאל זעליג סלונים ולרבה של כפר חב"ד" (מבוא לספר הצאצאים, עמ' 12).
בתחילת שנת תשכ"א היה עימו סיפור נפלא שנקודתו הבעת צער גדול בפני הרה"ח ר' יוסף צבי סגל כאשר סיפר לו הרב סגל על עת רצון לגאולה שראה כשביקר אצל הרבי בקשתו פסיקת רבנים וסירובם כפי שמפורט בקישורים החיצוניים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 99 ואילך.
- נשיאי חב"ד ובני דורם
- מנחם משיב נפשי
- התקשרות גליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 45-52.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד מתוך העתון "שעה טובה"
וכן בספר ראש בני ישראל עמוד 215 להרה"ח ר' נפתלי צבי גוטליב ובעלון הסיפור שלי שבט תשע"ו תחת הכותרת יכולתם לחסוך את זה לגמרי מודפס הסיפור הנ"ל
| הקודם: האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור |
אדמו"רי גור כ"ד תשרי תרנ"ה - ב' אדר תשל"ז |
הבא: האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר מגור |
הערות שוליים
- ↑ כך סיפר הרב חיים שלום דייטש בהתוועדות
- ↑ חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.
- ↑ יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.
- ↑ שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.
- ↑ שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".
- ↑ שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).
- ↑ שם, מפי הרב יוסף ברקוביץ.
- ↑ שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.
- ↑ וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".
- ↑ אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.
- ↑ שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 110. הסיפור מופיע גם ב"פאר ישראל", מאת אהרן סורסקי, חלק א, ושם מופיע גם שהבית ישראל הנהיג נוסח התפילה ע"פ נוסח אדה"ז.
- ↑ ספר שולי הגליון, [ירושלים תשע"ו], שו"ע - או"ח, עמ' יב. אבל מה שכתב הפני מנחם שם שאחיו ה"בית ישראל" "לא אמר העקידה בשבת", כי סבר שזו דעת אדה"ז, הרי טעות הייתה ביד ה"בית ישראל" בזה, שהרי לפי נוסח אדמו"ר הזקן אומרים נוסח העקדה גם בשבת, ורק לא אומרים "או"א" ו"רבש"ע" שלפניה ולאחריה (ראו שערי הלכה ומנהג, או"ח, חלק ב, עמ' ריט).