ניגון כי הנה כחומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(:) |
(עדכון) |
||
| (47 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ניגון]] | '''ניגון כי הנה כחומר''' הוא [[ניגון]] שחובר על ידי ה[[חסיד]] ר' [[אהרון חריטונוב]] {{הערה| באתר "זמרשת" מובא שהניגון של "כי הנה כחומר" היה מזומר בחב"ד בעבר ללא מילים. תחילה התאים לו המשורר עמנואל הרוסי את מילות שירו "שְכב בני" (1929), ורק עשרות שנים מאוחר יותר הותאמו לו בחב"ד מילות "כי הנה כחומר"". | ||
ב"[[ | פרטים נוספים על הניגון, כותב חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור באתר זֶמֶרֶשֶׁת (5.10.2014): | ||
"אף אחד לא יכול היה לציין בדיוק מתי התאימו חסידי חב"ד את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" שאומרים/שרים בליל יום הכיפורים. מה שכן ידעו לציין שזה קרה ממש בזמן תפילת ערבית של החג, באחד המניינים של חסידי חב"ד בירושלים ע"י איש צעיר יחסית שעבר לפני התיבה, וככל הנראה לא מוקדם משנות השישים האחרונות של המאה העשרים. עד אז הניגון הושר בחסידות חב"ד ללא מילים. ראו למשל פרסומו בספר הניגונים של חב"ד כרך א' שנדפס בשנת תש"ט (1948) בלא מילים. | |||
במקורות רבים רשום כי מלחין הניגון הוא שלום חריטונוב, אולם הזיהוי הנכון הוא כנראה אחיו, אהרן חריטונוב. אנו מודים למענדי בלוי שהביא לתשומת לבנו את המידע (ספטמבר 2021) על סמך המקורות: | |||
א. אוטוביוגרפיה של עמנואל הרוסי במכונת כתיבה (לא יצאה לאור). עותק מצוי גם בידי לאה צבעוני העורכת של כתבי עמנואל הרוסי. | |||
ב. עדות מוקלטת בפי חסיד חב"ד פנחס אלטהויז, שהיה דודו או בן דודו של עמנואל הרוסי. | |||
המידע גם בידיעה "משידורי הרדיו לחג - מבחר" (מעריב, 2.9.1975). בתכנית "ניגוני חב"ד - הקלטות חדשות" השתתף שמואל אלטהויז, קרוב משפחה של פנחס אלטהויז, ואפשר שהוא מסר את המידע. | |||
מוסיף חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור: | |||
זקני משפחת אלטהויז נחשבו בקרב חסידי חב"ד כאמינים להעיד על מקורם של ניגונים השנויים במחלוקת, ועל פרטים הקשורים לתולדות חב"ד בדורות קודמים, ודעתם תמיד התקבלה. גם אורי מרטון, בנו של יוסף מרטון ז"ל, שנעשה חסיד חב"ד בצעירותו, קבע בשיחה איתי שזו עדות נאמנה שניתן לסמוך עליה. לדבריו, מי שתמיד הביא ניגונים לאדמו"ר היה שלום חריטונוב וכך נתקבע הדבר שגם הניגון הזה הוא ניגון ששלום חיבר. לקח זמן עד שנודע ממקורות אחרים שהם מוסמכים (כמו שמואל אלטהויז) שהייחוס לשלום הוא טעות.}} שהיה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב מ[[ניקולייב]]. ר' אהרון שהיה ה[[שוחט ובודק]] בניקולייב חיבר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] רבים המעוררים [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] וכיסופי ה[[נשמה]] להתרומם לחיים [[רוחני]]ים. | |||
הניגון הינו ללא מילים אך נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל [[יום כיפור]], כפי שמופיע בקלטת של "[[ניחח]]". וכן הוא גם המנהג ב- [[770]] ובקהילות חב"ד. | |||
ניגון זה הוא ניגון ס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | ||
==מילות הניגון== | |||
{{ציטוט| | |||
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר | |||
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת | |||
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ | |||
בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח | |||
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג | |||
בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם | |||
בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף | |||
בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף | |||
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף | |||
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר | |||
* [http://www.chabad. | }} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
;שמע | |||
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-05-Nusach-V-Nislach-Ya-aleh-Ki-Hineh-Kachomer-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] (החל מדקה 8:33) באתר [[היכל נגינה]] | |||
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140751/jewish/Ki-Hinei-Kachomer.htm לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין מתוך [[ניח"ח]] 6# | |||
* {{קישור חבד אינפו שמע|338|ניגון כי הנה|חב"ד קלאסיק - #3}} | |||
* {{קישור חבד אינפו שמע|485|ניגון לר' שלום חריטונוב - 2|ולנר - דיסק #3}} | |||
* {{קישור חבד אינפו ישן|84405|האזינו: ביצוע ראשון לצמד החב"די 'אתערותא'||{{תע|10/20/2014}}}} ((שמע}} | |||
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQcGpXOU92SVdKS0U/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{שמע}} | |||
;וידאו | |||
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F.mp3 "הלב והמעיין" מבצעים: כי הנה כחומר] {{שמע}} | |||
* {{קישור חבד וידפו ישן|3335|הרב כלב מנגן "כי הנה כחומר"}} | |||
* {{קישור חבד וידפו ישן|2973|נדב בכר מבצע את "כי הנה כחומר"}} | |||
* {{קישור חבד אינפו ישן|77780|להקת "המדרגות" מבצעת את "כי הנה כחומר"||{{תע|09/02/2013}}}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
[[קטגוריה:ניגוני ר' שלום חריטונוב]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני יום כיפור]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:39, 8 באוקטובר 2024
ניגון כי הנה כחומר הוא ניגון שחובר על ידי החסיד ר' אהרון חריטונוב [1] שהיה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב מניקולייב. ר' אהרון שהיה השוחט ובודק בניקולייב חיבר ניגונים חב"דיים רבים המעוררים חשבון הנפש וכיסופי הנשמה להתרומם לחיים רוחניים.
הניגון הינו ללא מילים אך נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, כפי שמופיע בקלטת של "ניחח". וכן הוא גם המנהג ב- 770 ובקהילות חב"ד.
ניגון זה הוא ניגון ס"ו בספר הניגונים.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמע
- לשמיעת הניגון (החל מדקה 8:33) באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין מתוך ניח"ח 6#
- ניגון כי הנה מתוך חב"ד קלאסיק - #3
- ניגון לר' שלום חריטונוב - 2 מתוך ולנר - דיסק #3
- האזינו: ביצוע ראשון לצמד החב"די 'אתערותא' - באתר , כ"ו בתשרי ה'תשע"ה ((שמע}}
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז
- וידאו
- "הלב והמעיין" מבצעים: כי הנה כחומר
- הרב כלב מנגן "כי הנה כחומר"
, - נדב בכר מבצע את "כי הנה כחומר" ,
- להקת "המדרגות" מבצעת את "כי הנה כחומר" - באתר , כ"ז באלול ה'תשע"ג
- ↑ באתר "זמרשת" מובא שהניגון של "כי הנה כחומר" היה מזומר בחב"ד בעבר ללא מילים. תחילה התאים לו המשורר עמנואל הרוסי את מילות שירו "שְכב בני" (1929), ורק עשרות שנים מאוחר יותר הותאמו לו בחב"ד מילות "כי הנה כחומר"". פרטים נוספים על הניגון, כותב חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור באתר זֶמֶרֶשֶׁת (5.10.2014): "אף אחד לא יכול היה לציין בדיוק מתי התאימו חסידי חב"ד את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" שאומרים/שרים בליל יום הכיפורים. מה שכן ידעו לציין שזה קרה ממש בזמן תפילת ערבית של החג, באחד המניינים של חסידי חב"ד בירושלים ע"י איש צעיר יחסית שעבר לפני התיבה, וככל הנראה לא מוקדם משנות השישים האחרונות של המאה העשרים. עד אז הניגון הושר בחסידות חב"ד ללא מילים. ראו למשל פרסומו בספר הניגונים של חב"ד כרך א' שנדפס בשנת תש"ט (1948) בלא מילים. במקורות רבים רשום כי מלחין הניגון הוא שלום חריטונוב, אולם הזיהוי הנכון הוא כנראה אחיו, אהרן חריטונוב. אנו מודים למענדי בלוי שהביא לתשומת לבנו את המידע (ספטמבר 2021) על סמך המקורות: א. אוטוביוגרפיה של עמנואל הרוסי במכונת כתיבה (לא יצאה לאור). עותק מצוי גם בידי לאה צבעוני העורכת של כתבי עמנואל הרוסי. ב. עדות מוקלטת בפי חסיד חב"ד פנחס אלטהויז, שהיה דודו או בן דודו של עמנואל הרוסי. המידע גם בידיעה "משידורי הרדיו לחג - מבחר" (מעריב, 2.9.1975). בתכנית "ניגוני חב"ד - הקלטות חדשות" השתתף שמואל אלטהויז, קרוב משפחה של פנחס אלטהויז, ואפשר שהוא מסר את המידע. מוסיף חוקר המוסיקה החסידית יעקב מזור: זקני משפחת אלטהויז נחשבו בקרב חסידי חב"ד כאמינים להעיד על מקורם של ניגונים השנויים במחלוקת, ועל פרטים הקשורים לתולדות חב"ד בדורות קודמים, ודעתם תמיד התקבלה. גם אורי מרטון, בנו של יוסף מרטון ז"ל, שנעשה חסיד חב"ד בצעירותו, קבע בשיחה איתי שזו עדות נאמנה שניתן לסמוך עליה. לדבריו, מי שתמיד הביא ניגונים לאדמו"ר היה שלום חריטונוב וכך נתקבע הדבר שגם הניגון הזה הוא ניגון ששלום חיבר. לקח זמן עד שנודע ממקורות אחרים שהם מוסמכים (כמו שמואל אלטהויז) שהייחוס לשלום הוא טעות.