שלושת ימי ההגבלה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי ... והגבלת את העם סביב{{ | '''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב{{הערה|[[שמות]] י"ט, י"א-י"ב}}" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש [[סיון]], והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר) | ||
ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר | ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי{{הערה|[[שמות]] י"ט, י'-י"א}}", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה. | ||
==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ||
בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | ||
כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא | כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא הייתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערה|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערה|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}. | ||
כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{ | כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: | ||
"בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד | "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד ב[[חיידר|חדרים]] וישיבות". | ||
מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה | מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] עמ' 409}}". | ||
==הלימוד מימי ההגבלה== | ==הלימוד מימי ההגבלה== | ||
"על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{ | "על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{הערה|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{שבועות}} | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | |||