שלושת ימי ההגבלה – הבדלי גרסאות

'''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי ... והגבלת את העם סביב{{הערת שוליים|[[שמות]] י"ט, י"א-י"ב}}" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש [[סיון]], והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר)

ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי{{הערת שוליים|[[שמות]] י"ט, י'-י"א}}", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה.

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא היתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערת שוליים|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערת שוליים|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}.

כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}:

"בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד בחדרים וישיבות".

"על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{הערת שוליים|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]]}}.

[[קטגוריה:חגים וזמנים]]