צבי כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ראו גם: קישור פעיל) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (31 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צבי כהנא | [[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב כהנא בשיחה עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | ||
הגאון | הגאון ר' '''צבי כהנא''' ([[תרפ"ב]] - [[תשנ"ו]]), היה מייסד וראש ישיבת הרי יהודה. | ||
==תולדות חיים== | |||
- ר' צבי כהנא (גרושקא) נולד בשנת [[תרפ"ב]] בעיירה סרני - וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר ב[[פולין]] ולאחר מכן ב[[שנחאי]]. לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת [[סלבודקא]] ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו בשנת [[תש"י]] לרבנית חסידה בת הגאון רבי יצחק אריאלי בעל '''"עיניים למשפט"''' המשיך בלימודיו בישיבת מיר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ד]] הקים את ישיבת ''''הרי יהודה'''' במושב בית מאיר ליד ירושלים. אביו היה מחסידי [[קרלין]], וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו. | |||
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של | הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של [[הקב"ה]]. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא הייתה בדרך ה[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם [[ספר התניא]]. | ||
בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי | בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים הבטיח הרב כהנא שלא יינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים [[שבת]], וכך היה. | ||
נפטר בשנת [[תשנ"ו]]. | |||
== בשיחה מיוחדת עם הרבי == | == בשיחה מיוחדת עם הרבי == | ||
בשנת [[תש" | בשנת [[תש"נ]] כאשר התעוררו נגד [[הרבי]] שאלה איך "פסק" [[שינה בסוכה|כביכול שאסור לישון בסוכה]], בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ואמר שברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה ולהסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך כעשרים דקות כי זהו מנהג ישָן הנהוג ב[[חב"ד]] וב[[בעלז]], כך נהג חמיו [[הריי"צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל [[הלכה]] וכל מנהגיו היו על פי ה[[שולחן ערוך]]. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. | ||
לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי | לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי{{הערה|1=[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_22.html צפו: הרבי בשיחה חריפה ונוקבת עם הרב צבי כהנא] - באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'}}. | ||
== | == ראו גם == | ||
*[[סוכות]] | *[[סוכות]] | ||
*[[שינה בסוכה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/125069 30 שנה לשיחה הנוקבת שזעזעה את העולם החרדי{{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|כהנא צבי]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:43, 22 באוקטובר 2024
הגאון ר' צבי כהנא (תרפ"ב - תשנ"ו), היה מייסד וראש ישיבת הרי יהודה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' צבי כהנא (גרושקא) נולד בשנת תרפ"ב בעיירה סרני - וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר בפולין ולאחר מכן בשנחאי. לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת סלבודקא בבני ברק. לאחר נישואיו בשנת תש"י לרבנית חסידה בת הגאון רבי יצחק אריאלי בעל "עיניים למשפט" המשיך בלימודיו בישיבת מיר בירושלים. בשנת תשכ"ד הקים את ישיבת 'הרי יהודה' במושב בית מאיר ליד ירושלים. אביו היה מחסידי קרלין, וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו.
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל האמת שהיא חותמו של הקב"ה. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא הייתה בדרך ההתנגדות כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם ספר התניא.
בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים הבטיח הרב כהנא שלא יינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה.
נפטר בשנת תשנ"ו.
בשיחה מיוחדת עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ כאשר התעוררו נגד הרבי שאלה איך "פסק" כביכול שאסור לישון בסוכה, בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ואמר שברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה ולהסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך כעשרים דקות כי זהו מנהג ישָן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השולחן ערוך. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, רבי יצחק אלחנן ספקטור, ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה.
לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי[1].
