רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | רבי '''חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא''', [[תנא]] המוזכר ב[[מסכת אבות]]. | ||
== חייו וזהותו == | |||
אין בידינו דיי פרטים על רבי חלפתא מלבד שהתגורר ב[[כפר חנניא]]. יש לציין שאין הוא בנו של התנא רבי [[דוסא בן הרכינס]]. | |||
== שמו ע"פ [[תורת החסידות]] == | |||
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל. | |||
''' | * '''חלפתא''' רומז על ענין ה[[בושה]], שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "'''כפר''' חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום. | ||
'''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם {{ | * '''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו [[ריח]] ואין לו טעם{{הערה|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערה|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}} | ||
== | == אמרתו במסכת אבות == | ||
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה [[שכינה]] שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך{{הערה|1=פ"ג מ"ו. ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=12b0f334-1d3a-4c0d-bf52-9a8612711e85&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=386 ביאורי הרבי] בענין.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|חלפתא]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:42, 26 בפברואר 2024
חייו וזהותועריכה
אין בידינו דיי פרטים על רבי חלפתא מלבד שהתגורר בכפר חנניא. יש לציין שאין הוא בנו של התנא רבי דוסא בן הרכינס.
שמו ע"פ תורת החסידותעריכה
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל.
- חלפתא רומז על ענין הבושה, שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "כפר חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.
אמרתו במסכת אבותעריכה
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך[3].