יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

(←‏תולדות חיים: הוספת פרטים)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (←‏פתיח: , ויקיזציה)
 
(43 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יצחק קרמניקוב''' היה גבאי ונאמן בית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים' ב[[ריגה]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל בניסיונות להצלתו יחד עם בני משפחתו.
[[קובץ:יצחק קרמניקוב.jpeg|ממוזער||250px|שמאל|ר' יצחק קרמניקוב]]
[[קובץ:יצחק קרמניקוב זקן.jpeg|ממוזער|שמאל|לאחר שהתקרב לחב"ד]]
 
 
ר' '''יצחק (אייזיק{{הערה|בפרסומים שונים - יצחק, במסמך ויזה - אייזיק}}) קרמניקוב''' היה סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד ומשנת [[תרח"צ]] כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס ב[[ריגה]]. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] [[השואה|בשואה]]. נספה בשואה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה.
נולד ב[[רוסיה]] ב[[כ"א שבט]] שנת [[תרמ"ח]], התחתן עם מרת שרה דינה לבית קוגן והיה סוחר עצים{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}.
 
===לארץ הקודש וחזרה לרוסיה===
בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף [[תרפ"ו]] החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. בתקופה לאחר שהגיע לרוסיה, נולד בנו הצעיר אברהם.
 
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת לבדו ללא המשפחה מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]].  


בתחילה התגורר ב[[רוסיה]]. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ישראל]] ולאחר מכן חזר ל[[מינסק]]. בהמשך נדד ל[[ריגה]] כדי לשפר את עסקיו ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. בריגה החל להתפלל בבית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות והביא את משפחתו לריגה.
===גבאי בית כנסת חב"ד===
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, ובאותם ימים הביא את משפחתו לריגה.  


בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות {{הערה|כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' משנות הצד"יק}}.
בחודש תשרי תרח"צ מונה ל"נאמן" גבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס{{הערה|היינט (ריגא) ה' תשרי תרח"צ. תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי מאז התמנה לתפקיד ועד המלחמה.}}.  


אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.


במהלך ביקורי אדמו"ר הריי"צ בריגה הכניס את בנו הקטן אברהם פעמיים ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]].
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.


ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של הרב קרמניקוב ומשפחתו, ברשימת שבעים וחמישה התלמידים מופיע שמו של בנו אברהם במספר השמיני ברשימה, ברשימת מאתיים השמות של המשפחות מופיע במספר התשיעי שמותיהם של הרב קרמניקוב, רעייתו, שתי בנותיו ובנו{{הערה|על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חבבפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], התפרסם גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064 שבלקריאה נוספת בהבלטת שמות בני משפחת קרמניקוב.}}.
===הבת חברה באחות התמימים===
בתו רבקה קרמניקוב הי"ד היתה חברה{{הערה|לפי כפר חב"ד 2064 "מהמדריכות הבולטות" באחות תמימים. אם כי לא מובן מה המקור לכך}} בארגון [[אחות התמימים]] בריגה שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]. בביטאון [[די אידישע היים]] גיליון תמוז [[תשמ"ב]]{{הערה|גיליון 88}}, פורסם מכתב חברות אחות תמימים אל אדמו"ר הריי"צ בו מספרות על התוועדות י"ט כסלו [[תרצ"ז]], ובין החותמות - רבקה קרמניקוב. באגרת קודש אדמו"ר הריי"צ {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ב אגרת ד'תג}} לסניף אחות התמימים בדאוגפילס (נקראת גם [[דווינסק]]), מציין את נציגות אחות התמימים בריגא שהגיעו לדאוגפילס, ובהן רבקה קרמניקוב. בתמונה מפורסמת{{הערה|פורסמה ב[[ליובאוויטש וחייליה]], זכרון לבני ישראל, תולדות חב"ד בפולין ועוד}} בה נראות חברות אחות תמימים עם הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. והרב אשרוב, נראית גם רבקה קרמניקוב.


עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]].
==שואה==
===ברשימת הויזות===
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו:
[[קובץ:אברהם קרמניקוב.jpeg|ממוזער|250px|הבן אברהם בילדותו]]
ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"{{הערה|[https://col.org.il/news/60457 פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק] {{col}}}} לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}.


בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. הרב קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.  
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.


בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.
===נספה===
בשואה, הנאצים כבשו את ריגה וכעבור מספר חודשים בתחילת שנת תש"ב, הוקם הגטו בקצה העיר לשם עבר יחד עם משפחתו, הם שהו בדירה ככל הנראה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו לבקשת רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו{{הערה|[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2064}}.  


סיפורו וסיפור בתו השנייה, רבקה, מהפעילות הבולטות בארגון [[אחות התמימים]] בריגה, שזכתה לקשר עם אדמו"ר הריי"צ, נחשף על ידי הסופר [[מענדי קורטס]] בסדרת כתבות ב[[שבועון כפר חב"ד]].
בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, ואילו ר' יצחק נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55{{הערה|מסמכי אוניברסיטת לטביה}}. בנו אברהם קרמניקוב (קרן) תיעד את פרטי אביו במוזיאון יד ושם בירושלים, וכך כתב על הרצח האכזרי: "לפני בריחת הגרמנים מריגא, נחנק באמצעות גז ברכב מיוחד"{{הערה|מאגר השמות יד ושם}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' אברהם, פתח תקווה.
* רעייתו שרה דינה הי"ד, נולדה במינסק תרנ"ד, נספתה בשואה
* בתו הלני (העלענא) הי"ד, נולדה במינסק, תרע"ט, נספתה בשואה
* בתו, רבקה הי"ד -נולדה במינסק תרפ"ג, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשואה בשנת תש"ב
* בנו, אברהם קרן, נולד במינסק י"ב סיון תרפ"ו, למד בתומכי תמימים, בשואה חווה ניסים וניצל. גר בפתח תקווה{{הערה|פרטי המשפחה על פי תולדות חב"ד בפולין ומסמכי אוניברסיטת לטביה}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[תשע"א]] משפחת קרמניקוב, עמודים: סה-סח, רצא, שפ, תפה.
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|טלפון אחרי 85 שנה|2062|64|תשפ"ד}}{{הערה|[https://col.org.il/news/162967 לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL] {{חב"ד און ליין}}}}
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|טלפון אחרי 85 שנה|2062|64|תשפ"ד}}{{הערה|[https://col.org.il/news/162967 לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL] {{חב"ד און ליין}}}}
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|פרשת משפחת קרמניקוב|2064|48|תשפ"ד}}
{{כפר|[[מענדי קורטס]]|פרשת משפחת קרמניקוב|2064|48|תשפ"ד}}
שורה 33: שורה 55:
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}}
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]

גרסה אחרונה מ־16:34, 26 ביוני 2024


ר' יצחק (אייזיק[1]) קרמניקוב היה סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד ומשנת תרח"צ כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס בריגה. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש אדמו"ר הריי"צ בשואה. נספה בשואה.

ר' יצחק קרמניקוב
לאחר שהתקרב לחב"ד

תולדות חייםעריכה

נולד ברוסיה בכ"א שבט שנת תרמ"ח, התחתן עם מרת שרה דינה לבית קוגן והיה סוחר עצים[2].

לארץ הקודש וחזרה לרוסיהעריכה

בשנת תרפ"ה נסע עם משפחתו לארץ הקודש וגר בתל אביב, בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף תרפ"ו החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות[3]. שב לברית המועצות והתיישב בעיר מינסק[4]. בתקופה לאחר שהגיע לרוסיה, נולד בנו הצעיר אברהם.

כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת לבדו ללא המשפחה מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב בריגה ונעזר ברב מרדכי דובין בקבלת אשרת כניסה ללטביה.

גבאי בית כנסת חב"דעריכה

בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, ובאותם ימים הביא את משפחתו לריגה.

בחודש תשרי תרח"צ מונה ל"נאמן" גבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס[5].

אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו[6].

בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם[7].

הבת חברה באחות התמימיםעריכה

בתו רבקה קרמניקוב הי"ד היתה חברה[8] בארגון אחות התמימים בריגה שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תרצ"ו. בביטאון די אידישע היים גיליון תמוז תשמ"ב[9], פורסם מכתב חברות אחות תמימים אל אדמו"ר הריי"צ בו מספרות על התוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, ובין החותמות - רבקה קרמניקוב. באגרת קודש אדמו"ר הריי"צ [10] לסניף אחות התמימים בדאוגפילס (נקראת גם דווינסק), מציין את נציגות אחות התמימים בריגא שהגיעו לדאוגפילס, ובהן רבקה קרמניקוב. בתמונה מפורסמת[11] בה נראות חברות אחות תמימים עם הרב אליהו חיים אלטהויז. והרב אשרוב, נראית גם רבקה קרמניקוב.

שואהעריכה

ברשימת הויזותעריכה

ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו:

 
הבן אברהם בילדותו

ברשימה שהתפרסמה באינטרנט בחודש שבט תשע"א על ידי הרב שלום דובער לוין מופיעים פרטי בנו: "קראמניקוב, אברהם, מלטביא. נולד בשנת תרפ"ד. בשנת תש"א סודרה לו ויזה לארצות הברית בתור תלמיד הישיבה"[12] לפי המסמך נראה כי הבן למד באחת מישיבות תומכי תמימים. כמה חודשים אחר כך, באייר תשע"א פירסם הרב שלום דובער לוין את ספר תולדות חב"ד בפולין ובו מידע, קטעים מאגרות קודש ומסמכים השופכים אור על ר' יצחק קרמניקוב רעייתו בנו אברהם ובתו רבקה:

ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות[13].

ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם [14].

נספהעריכה

בשואה, הנאצים כבשו את ריגה וכעבור מספר חודשים בתחילת שנת תש"ב, הוקם הגטו בקצה העיר לשם עבר יחד עם משפחתו, הם שהו בדירה ככל הנראה עם משפחתו של ר' יחזקאל פייגין. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו לבקשת רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו[15].

בחורף תש"ב נרצחו רעייתו ושני בנותיו, ואילו ר' יצחק נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55[16]. בנו אברהם קרמניקוב (קרן) תיעד את פרטי אביו במוזיאון יד ושם בירושלים, וכך כתב על הרצח האכזרי: "לפני בריחת הגרמנים מריגא, נחנק באמצעות גז ברכב מיוחד"[17].

משפחתועריכה

  • רעייתו שרה דינה הי"ד, נולדה במינסק תרנ"ד, נספתה בשואה
  • בתו הלני (העלענא) הי"ד, נולדה במינסק, תרע"ט, נספתה בשואה
  • בתו, רבקה הי"ד -נולדה במינסק תרפ"ג, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשואה בשנת תש"ב
  • בנו, אברהם קרן, נולד במינסק י"ב סיון תרפ"ו, למד בתומכי תמימים, בשואה חווה ניסים וניצל. גר בפתח תקווה[18].

לקריאה נוספתעריכה

  • מענדי קורטס, ‏טלפון אחרי 85 שנה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2062 עמוד 64 (תשפ"ד)  [19]
  • מענדי קורטס, ‏פרשת משפחת קרמניקוב, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד)  

הערות שוליים

  1. בפרסומים שונים - יצחק, במסמך ויזה - אייזיק
  2. מסמכי אוניברסיטת לטביה
  3. הארץ, אדר תרפ"ו
  4. לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה
  5. היינט (ריגא) ה' תשרי תרח"צ. תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי מאז התמנה לתפקיד ועד המלחמה.
  6. אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג.
  7. בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש
  8. לפי כפר חב"ד 2064 "מהמדריכות הבולטות" באחות תמימים. אם כי לא מובן מה המקור לכך
  9. גיליון 88
  10. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ב אגרת ד'תג
  11. פורסמה בליובאוויטש וחייליה, זכרון לבני ישראל, תולדות חב"ד בפולין ועוד
  12. פרק שביעי ב"רשימת התמימים", אותיות צ-ק  
  13. תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב
  14. תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. תצלום הרשימות מופיע בארכיון ספרית ליובאוויטש, תמצית הבקשות הופיע באתר col בפרסום של הרב שלום דובער לוין, שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064
  15. מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד 2064
  16. מסמכי אוניברסיטת לטביה
  17. מאגר השמות יד ושם
  18. פרטי המשפחה על פי תולדות חב"ד בפולין ומסמכי אוניברסיטת לטביה
  19. לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL