שמעון שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:16, 8 באוקטובר 2024

הרב שמעון שמרלינג, ממייסדי היישוב החב"די בחברון והשד"ר הראשון שלה.

תולדות חייםעריכה

הרב שמעון נולד לאביו הרב חיים שמרלינג בשקלוב לפני שנת תק"מ. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת תקע"ט, ובהמשך נשלח כשד"ר מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.

בחודש תשרי תקע"ח שלחו אדמו"ר האמצעי לייסד את היישוב החב"די בחברון. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את חתונתם ולנסוע יחד איתם לארץ ישראל.

לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' לייב בעל היסורים. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים תקפ"א-תקפ"ג כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ברוסיה שהחלה בשנת תקפ"ז גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם בירושלים.

שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מחיבוט הקבר. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את בית הכנסת אברהם אבינו.

הרב שמעון נפטר בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט

משפחתועריכה

בניו

משה - נשוי עםמרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת תקס"ז^[1]. בחורף תר"ג היה מהמורשים ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.

נכדיו

יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת תקפ"א^[2] בסמוך לעלייתם של הוריו לארץ ישראל. בשנת תקצ"ט כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת תקע"ז^[3] או תק"פ^[4]. נפטר בב' אלול תרנ"ה בירושלים.^[5]
חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת תקפ"ד. בשנת תרכ"ו עבר לגור ביפו ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו בכ' אדר ראשון תרנ"ד ונקבר בירושלים.^[6]

הערות שוליים

↑ על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32
↑ לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים
↑ מפקד תרל"ה
↑ מפקד תרט"ו
↑ אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.
↑ ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.

[1] על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32

[2] לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים

[3] מפקד תרל"ה

[4] מפקד תרט"ו

[5] אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.

[6] ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרה"ח '''שמעון שמרלינג''' היה ממייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]] והוא אף היה השד"ר הראשון שלה, שנסע לרוסיה במיוחד למטרה זו.
+{{אין תמונה}}
-בין השנים [[תקצ"ד]]-[[תקצ"ט]] נפטר ובמפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט נזכרת אלמנתו שרה, בת 53, שעלתה מ[[שקלוב]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקפ"א]]. מותר לשער שהיא עלתה לאה"ק יחד עם בעלה, לפני או לאחרי שנת תקפ"א, והתאריכים שבמפקדים אינם מדויקים.
+הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה.
-בס' חיים ש. שמרלינג (תדהר, ת"א תש"ו, ע' 14-11) ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 60) מסופר בארוכה אשר כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] שלחו ב[[תשרי]] [[תקפ"ג]] ליסד את הישוב החב"די בחברון, אשר בנו ר' משה היה משודך עם הבחורה חנה דבורה והורה לו כ"ק אדמו"ר האמצעי שיסע בדרך לאה"ק דרך העיר ששם גרה הכלה, לא ירד מהעגלה אלא ישאל אם הנערה מוכנה לנסוע אתם לאה"ק, ואז לסדר מיד החתונה ולקחת אותה אתם. וכן היה. אמנם לעיל שם הובא מכמה מקורות, שכבר לפני זה היה באה"ק, ואשר בקיץ תקפ"א יצא בשד"רות חברון ל[[ליובאוויטש]], בקשר ליסוד הישוב החב"די בחברון.
+==תולדות חיים==
+הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק"מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע"ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
-גם מתוך מפקדי מונטיפיורי נראה שעלו לפני תקפ"ג:
+ב[[חודש תשרי]] [[תקע"ח]] שלחו [[אדמו"ר האמצעי]] לייסד את [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ארץ ישראל]].
-ר' משה שמערלינג הנ"ל רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן לב ועלה לאה"ק בשנת תקפ"א. בנו יוסף יהודא הוא בן ח"י וכבר נשוי ויש לו ילד בשם חיים יצחק בן שנה אחת. ועוד בן יש לר' משה בשם חיים בן טו. א"כ נולד בנו יוסף יהודה בשנת תקפ"א, בשנת עלייתם לאה"ק. גם במפקד תרכ"ו רשום שהוא נולד בשנת תקפ"א אבל במפקד תרט"ו רשום שהוא נולד בשנת תק"פ ובמפקד תרל"ה שנולד בשנת תקע"ז.
+לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]].
-השנים אמנם אינן מתאימות, אך בכולן נרשם שהוא נולד בחברון. קשה להסיק מסקנה מתוך המפקדים האלו, אך הכי מסתבר מתוכן הוא שההורים עלו לערך בשנת תקפ"א וסמוך לעלייתם נולד הבן יוסף יהודה.
+שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. [[אדמו"ר האמצעי]] עצמו קנה את [[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון|בית הכנסת אברהם אבינו]].
-ר' משה הנ"ל היה אחד מהמורשים ב[[חורף]] [[תר"ג]] ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב"ד בחברון. והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי ב[[קיץ]] [[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת".
+הרב שמעון נפטר בין השנים [[תקצ"ד]]-[[תקצ"ט]]
-בין שנת תר"ט-תרט"ו נפטר. במפקד תר"ט הוא רשום ת"ח-שד"ר. ובמפקד תרט"ו רשומה אלמנתו חנה דבורה.
-הנכד הראשון ר' יוסף יהודה נולד כאמור בשנת תקפ"א. הוא נקרא בכמה מקומות "יוסף יהודה בכור". חתום על האגרת לפקוא"מ תר"ד "נאמן הכולל". נפטר ב' אלול תרנ"ה בירושלים (אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75).
+== משפחתו ==
+;בניו
-הבן השני חיים שמואל עבר בשנת תרכ"ו לגור ב[[יפו]] ויסד שם את הישוב החב"די. הוא נפטר ביפו כ' אד"ר [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים (ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75).
+* משה - נשוי עםמרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת [[תקס"ז]]{{הערה|על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32}}. בחורף [[תר"ג]] היה מהמורשים ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ [[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]].
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|שמרלינג]]
+;נכדיו
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|שמרלינג]]
+* יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. [[תולדות משפחת הרב מלאדי]] ע' 75.}}
+* חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים.{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל: שמרלינג, שמעון}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
+[[קטגוריה:משפחת שמרלינג]]
+[[קטגוריה:אישים בחברון]]
+[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]