ישראל נג'ארה – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''ישראל נג'ארה | {{עריכה|כל הערך=כן|התאמה לחב"דפדיה}} | ||
רבי '''ישראל נג'ארה''' (דמשק, ה'שט"ו – עזה, ה'שפ"ח-ה'שפ"ט; 1555-1628) היה [[רב]], פרשן [[שירה|ומשורר]]. מגדולי המשוררים [[פיוט|והפייטנים]] ה[[עברית|עבריים]] בכל הזמנים. רב היישוב היהודי בעזה. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
===חלק מפיוטיו=== | ===חלק מפיוטיו=== | ||
בין פיוטיו המפורסמים: | בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים. | ||
אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר. | |||
==פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]== | בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה]], [[קבלה]] וחולין. | ||
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה. | |||
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]=== | ||
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה. | |||
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון: | אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון: | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | ||
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ||
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח | הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח ככתובה בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל. | ||
==חיים אישיים== | ==חיים אישיים== | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]] | * '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]] | ||
*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון | *'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון | ||
*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[ | *'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]] | * [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע"ה]] | ||
* אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204 | * אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ"ט 1929, תל אביב א"י, עמוד 204 | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו | * הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}} | |||
[[קטגוריה:משוררים]] | |||
{{קרד}} | |||