ישראל נג'ארה – הבדלי גרסאות

רבי '''ישראל נג'ארה''' מכונה '''נעים זמירות ישראל''' ([[דמשק]], [[ה'שט"ו]] – [[עזה]], [[ה'שפ"ח]]-[[ה'שפ"ט]]) [[רב]] שמקור משפחתו מגירוש [[יהדות ספרד|ספרד]], ראב"ד ורב ראשי הקהילה היהודית ב[[עזה]], [[מקובל]], בעל מנגן, בן דורם של [[האר"י הקדוש]] והרב [[יוסף קארו]] שהתגורר עימהם, [[פרשן|פרשן]] מקרא [[שיר|ומשורר]] המכונה '''נעים זמירות ישראל''', מגדולי המשוררים [[פיוט|והפייטנים]] ה[[עברית|עבריים]] בכל הזמנים עד לימינו.

==ביוגרפיה==

נולד ב[[דמשק]]. מוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא [[משפחה|משפחתו]]. למד אצל אביו רבי [[משה נג'ארה (לקח טוב)]], מילידי [[צפת]] תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ואצל סבו רבי [[ישראל די קוריאל]], מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים על ידי רבי [[יעקב בירב]] המכונה המהר"י בירב.  

==פיוטיו הרבים של הרב ישראל נג'ארה==

בין פיוטיו המפורסמים: [[אַנַּה אֵלֵךְ]], "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.

בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

==שירת רבי ישראל נאג'ארה אצל [[רבותינו נשיאנו]]==

בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.  

ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  

הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.

*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}

==הערות שוליים==