אור לישרים – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: לא קשור |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=כריכת הספר | |כיתוב=כריכת הספר | ||
|מאת=שלמה זלמן לנדא ויוסף רבינוביץ'. | |מאת=שלמה זלמן לנדא ויוסף רבינוביץ'. | ||
| | |תאריך הוצאה=[[תר"ס]] | ||
|מספר עמודים=108 | |מספר עמודים=108 | ||
}} | }} | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הספר כולל מאמרים ארוכים מאת המחברים הרב לנדא והרב רבינוביץ'. בהם הם שוטחים את עמדתם, עמדת היהדות החרדית נגד הציונות. | הספר כולל מאמרים ארוכים מאת המחברים הרב לנדא והרב רבינוביץ'. בהם הם שוטחים את עמדתם, עמדת היהדות החרדית נגד הציונות. | ||
בהמשך מובא מכתב מאת כל חברי המערכת אל רבי אליהו חיים מייזל, רב העיר [[לודז']]. | בהמשך מובא מכתב מאת כל חברי המערכת אל רבי [[אליהו חיים מייזל]], רב העיר [[לודז']]. | ||
לאחר מכן מובאים מכתבים מאת גדולי ישראל בעניין הציונות, מכתבים אותם שלחו אל חברי המערכת. המכתב הראשון מהרב מייזל עצמו, השני מרב העיר [[פינסק|קרלין]] רבי דוד פרידמן. שכתב בחריפות: {{ציטוטון|דעתי בענין זה ידוע, אשר אחשוב שיטה זו כשיטת הש"צ שר"י (ראשי תיבות: [[שבתאי צבי]] שם רשעים ירקב) ורמיסת ברגל כל קודש.}}. המכתב השלישי הוא מהגאון רבי [[חיים מבריסק]]. הרביעי הוא מהגאון הרוגאצ'ובער רבי [[יוסף רוזין]], שהתפלפל במכתבו אודות כך שציון אינו כלל כינוי לירושלים, והביע את מחאתו נגדם. החמישי התקבל מרבי אליקום שלמה שפירא מהורדנא. | לאחר מכן מובאים מכתבים מאת גדולי ישראל בעניין הציונות, מכתבים אותם שלחו אל חברי המערכת. המכתב הראשון מהרב מייזל עצמו, השני מרב העיר [[פינסק|קרלין]] רבי דוד פרידמן. שכתב בחריפות: {{ציטוטון|דעתי בענין זה ידוע, אשר אחשוב שיטה זו כשיטת הש"צ שר"י (ראשי תיבות: [[שבתאי צבי]] שם רשעים ירקב) ורמיסת ברגל כל קודש.}}. המכתב השלישי הוא מהגאון רבי [[חיים מבריסק]]. הרביעי הוא מהגאון הרוגאצ'ובער רבי [[יוסף רוזין]], שהתפלפל במכתבו אודות כך שציון אינו כלל כינוי לירושלים, והביע את מחאתו נגדם. החמישי התקבל מרבי אליקום שלמה שפירא מהורדנא. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
המכתב השישי והחריף ביותר בספר, התקבל מאדמו"ר הרש"ב. | המכתב השישי והחריף ביותר בספר, התקבל מאדמו"ר הרש"ב. | ||
הרבי תקף את הציונות בטיעונים מעשיים, הוא הכריז שמדובר בחלום שווא של היהודים הציוניים. שטח את משנתו נגד שיתוף פעולה כל שהוא איתם, דבר שגם הוביל לפרישתו מ[[אגודת ישראל]], ווהודיע שאם הם יצליחו במזימתם, הרי יגרם מכך אסון לעם ישראל. בגלל תגובת אומות העולם, ובגלל החילוניות שאפיינה את ראשי הציונות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} הרבי הוסיף ואמר שהציונות מסוכנת יותר מ[[ההשכלה]] וה[[התבוללות]], משום שהציונים רואים את עצמם כיהודים כשרים, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". | הרבי הרש"ב תקף את הציונות בטיעונים מעשיים, הוא הכריז שמדובר בחלום שווא של היהודים הציוניים. שטח את משנתו נגד שיתוף פעולה כל שהוא איתם, דבר שגם הוביל לפרישתו מ[[אגודת ישראל]], ווהודיע שאם הם יצליחו במזימתם, הרי יגרם מכך אסון לעם ישראל. בגלל תגובת אומות העולם, ובגלל החילוניות שאפיינה את ראשי הציונות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} הרבי הוסיף ואמר שהציונות מסוכנת יותר מ[[ההשכלה]] וה[[התבוללות]], משום שהציונים רואים את עצמם כיהודים כשרים, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". | ||
הסיבה המרכזית, כפי שעולה מן המכתב, שבגללה התנגד אדמו"ר הרש"ב לציונות, היא מכיוון שבכך הם מנסים לדחוק את הקץ. במכתב מוזכרים לראשונה שלוש השבועות כטענה נגד הציונות. וכך כתב: {{ציטוטון|גם השלמים עם ה' ותורתו... בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם... וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים.}} | הסיבה המרכזית, כפי שעולה מן המכתב, שבגללה התנגד אדמו"ר הרש"ב לציונות, היא מכיוון שבכך הם מנסים לדחוק את הקץ. במכתב מוזכרים לראשונה שלוש השבועות כטענה נגד הציונות. וכך כתב: {{ציטוטון|גם השלמים עם ה' ותורתו... בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם... וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים.}} | ||