ישראל מייזל – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | ||
משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים מייזל רבה של לודז'. | משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב [[אליהו חיים מייזל]] רבה של לודז'. | ||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים{{הערה|במכתב מחודש ניסן תרפ"ח, שלש שנים אחרי עלייתו לארץ: "אשמח לשמוע כי יש לו תקוה טובה בענייני פרנסתו בפרטיות...".}}. | הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים{{הערה|במכתב מחודש ניסן תרפ"ח, שלש שנים אחרי עלייתו לארץ: "אשמח לשמוע כי יש לו תקוה טובה בענייני פרנסתו בפרטיות...".}}. | ||
גם חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]] שמר עמו על קשרי מכתבים, כך | גם חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]] שמר עמו על קשרי מכתבים, כך לדוגמה שיגר לו מכתב בו סיכם את המבצע לאספקת מצות ליהודי רוסיה. | ||
עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר ב[[תל אביב]] שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב. | עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר ב[[תל אביב]] שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב. | ||