נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות
הועבר לערך נפרד |
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==חלקי הספר== | ==חלקי הספר== | ||
=== שער האמונה === | === שער האמונה === | ||
א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת | א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשפ"ה ואילך.}}. | ||
=== שער היחוד === | === שער היחוד === | ||
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות. | ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות. | ||
ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - | ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - "מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות"</ref>. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,<ref>ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ </ref> אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'. | ||
== הרקע לכתיבת שער היחוד == | == הרקע לכתיבת שער היחוד == | ||
• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref> | • '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref>עפ"י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה"ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref>. | ||
• '''ה"חולי הרוחני" אצל | • '''ה"חולי הרוחני" אצל אנ"ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref> | ||
1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של | 1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של "ישות" (אגו). | ||
2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref> | 2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref> | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות. | ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות. | ||
בתשפ"ה הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות. | |||
==אודות הספר== | ==אודות הספר== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו. | באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו. | ||
== ראו גם == | |||
* [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||